"אנחנו בטוחים ששמתם לב שהייתה חסרה מצטרפת בכינוס היום בבוקר." אקיהיקו אמר בקול הרגוע שלו, גורם לאטסוקו להיחנק מכוס המים שהיא שתתה, מתאמצת לבלוע את המים בלי לתפוס את תשומת הלב של אקיהיקו יתר על המידה לפני שהמשיך.
"היא נעדרה כדי לשמור על השלווה בגלל בעיות משמעת מתמשכות ולא היה לנו זמן לידע אתכם לפני זה." המשיך, גורם לקצר במוחה של לבנת השיער.
'הם פשוט אומרים לנו? סתם עשיתי את כל המבצע הזה?-' חשבה אבל נקטעה על ידי המציאות, נזכרת שהם בסיור בנמל על מנגנוני ההגנה והמבנה המערכתי שלו כאשר נורה נדלקה בלוח הבקרה במרחק מטר וקצת ממנה, במרחק בטוח מכוס המים שלה.
"הנורה הירוקה שנדלקה מעידה על כך שמיכל הדלק של הספינה באגף C מלא, למקרה ולא הקשבתם." אקיהיקו אמר, מעביר להסביר על חלק שונה בנמל מיד אחרי.
לבנת השיער זעפה, מעבירה חלק מהשיער שלה אל מאחורי האוזן, מרחיבה את שדה הראייה שלה. 'אין סיכוי, פשוט אין סיכוי.' חשבה בשפתיים קפוצות, עוקבת אחרי שני הבנים כאשר עברו בין מקשים ומסכים. מדברים על מה שאפשר לראות בכל צג.
היא ידעה שהסיור הזה כנראה סופר חשוב אבל המוח שלה פשוט לא היה על זה. 'למה קשה להם כל כך לומר תשובות ישרות?? באמת יש לה בעיות משמעת או שהם משקרים? כאילו, היא נראתה כמו טיפוס עצבני במגדל אבל זאת סאיורי... ומה עובר על הסאנה הזאת בכלל?' לבנת השיער הייתה שקועה במחשבות מידי, לא מתרכזת על העולם החיצוני ועוקבת במבט ריק אחרי הסיור עד שנגמר סוף סוף, למזלה, בלי לעלות על אף ספינה.
חוזרת לחדר שלה, אטסוקו פתחה שוב פעם את המסמכים, סורקת אותה בעינייה אבל שום דבר לא נראה חשוד לא משנה כמה ניסתה לחקור לעומק.
'בטח טויה הייתה יודעת מה קורה כאן, או לפחות מה לעשות.' חשבה באנחה, הולכת לישון עם מוח מותש, צבעי שיער בשלל גוונים נארגים בחלומות שלה.
.
"וזה מסכם את ההדגמה." אטסוקו אמרה, מורידה את חוט המים שלה מצווארו של אטסושי, מבטלת את התכונה שלה ומתאזנת על הרצפה בעוד אטסושי הוריד את כף היד החייתית שלו מצווארה של אטסוקו, שניהם יכולים בקלות לסיים את חייהם של השני אם זה היה קרב אמיתי.
"כמו שאתה מבינים, אפשר להשתמש בכל תכונה במגוון דרכים, וזאת המטרה שלנו, למצוא את הדרך שמתאימה לכל אחד ואחד מכם." אטסושי המשיך אותה, שניהם מתנהגים כאילו לא איימו להרוג את השני לפני שנייה בודדת.
"זה הכל לשיעור הראשון שלנו, מהשיעור הבא נתחיל להיות פעילים אז אל תשכחו את בגדי האימונים שלכם. אם יש לכם שאלות כלשהן אתם מוזמנים להישאר." אטסוקו אמרה, מסיימת את השיעור ומשחררת את כל המצטרפים. כמעט כולם, הילדה המסתורית עדיין לא הופיעה.
YOU ARE READING
בונגו סטריי דוגס/ the other Nakajime
Science Fiction"אטסושי-קון!" נשמעה צעקה מפיו של דזאי "יש לך בקשת עבודה!" וכך הסיפור התחיל, ביום רגיל ביוקוהאמה, שאף אחד לא ציפה שיקרה בו שום דבר מיוחד חוץ מגשם קל, אך השמיים הבהירים המתכסים בעננים היו מלאים בהפתעות רבות יותר משאטסושי יכל לדמיין כאשר נערה בעלת שיער...
