"המשפחה שלנו לא תמיד הייתה ממעמד גבוהה."
השעה הייתה שעת לילה מאוחרת ואקטגווה לא הצליח להירדם בבית המטריד שבו הוא נמצא, ביתם הישן של האחים דזאי. מחליט שעדיף לו לעשות משהו מאשר לישון, הוא יצא מהחדר שלו למסדרון, רואה את האור דולק בחדר של דזאי וביקש אישור להיכנס, שניהם יושבים בדממה עד השנייה הזאת.
"היינו במעמד די טוב גם לפני אבל הכל השתנה כשנולדתי ואמא שלנו פיתחה גם היא יכולת כתוצאה מהלידה. ולא סתם אחת, יכולת מהנדירות יותר, שחרור וכליאה, חתימה והוצאה. הדם החזק שלנו מתבטא גם בה." דזאי התחיל לספר, לא יודע בעצמו למה הוא מספר את המידע הזה לאקטגווה.
"היכולת שלה אפשרה לה לעשות הרבה דברים מיוחדים והמשפחה שלנו התחילה לצבור כוח ומעמד בזכות זה. העסק שלנו הפך מאבני חן נדירות לכאלו שהוחדרו אליהן תכונות והזניק את המעמד שלנו.
פתאום הוזמנו למסיבות של אנשים ממעמד גבוהה והיא דאגה שנראה כאילו נולדנו לזה- חינוך נוקשה, אפס אהבה, בגדים ממוגדרים, מחסור בחופש ובכללי- הרגשנו כלואים." אקטגווה שתה את הסיפור, החתיכות סוף סוף מתחברות בראש שלו בעזרת מידע פרטי שהוא בחיים לא חשב שהוא ידע על המנטור הקודם שלו שהוא כל כך מעריך.
"הכל הדרדר כשהיכולת של טויה התגלתה. אחת מהיכולת החזקות ביותר הידועות לאנושות, יש כאלו שטוענים שאפילו החזקה ביותר. לאמא שלנו, שהאמינה שלנשים לא אמורה להיות עוצמה פיזית והן אמורות להיות יפות, יעילות וייצוגיות, זו הייתה מכה מתחת לחגורה.
היכולות שלנו הוגבלו מאותו יום ואם היא ראתה את אחד משנינו משתמש בהן העונש היה נוראי. היא איבדה את זה, ולמרות שטויה ואני לא באמת הסתדרנו, זה היה הקש ששבר את גב הגמל בשבילנו. החלטנו שאנחנו לא נשארים שם יותר ושנתיים לאחר מכן שנינו ברחנו.
אמא שלנו הפכה את העולם כדי למצוא את שנינו, היינו מקור פרנסה בשבילה. לא היה לנו אדם מלבד השני, מתחבאים בכל סדק שקיים באפלת הלילה, אבל כשהיא נכנעה, הבנו שאנחנו לא מסוגלים להסתדר ביחד יותר. יותר מידי מחלוקות וההבנה שמלבד קשר דם, אין לנו דבר שקושר אותנו אחד לשני. דרכינו נפרדו בסופו של דבר ולא טרחנו לדעת על המיקום או המצב אחד של השני מלבד מקרי קיצון."
הפלאשבק לשיחה שלו עם אקטגווה בלילה הראשון בחזרה באחוזת ביתם כאשר ניסו לחלץ את אטסושי ואטסוקו מאחוזת הנאקג'ימה עבר במוחו, מסתכל על אחותו הקטנה, עור זית חיוור וחולני ושיער ערמוני דהוי ניצבים מולו. אך הוא ראה רק את אותה ילדה קטנטנה, בת חמש בקושי, בשמלה לבנה ושיער קלוע, מסתכלת עליו בעיני ענבר - תאנה עצובות, ברכיים מדממות וקולר של זהב סביב צווארה.
"אני באמת כל כך מוזרה?" שאלה, עץ הסאקורה שנשתל לאחרונה בגן מטיל צל כהה עליה, רק האבנים האכזריות שהוצמדו אליה בכוח מנצנצות באפלה. פעם היה שם עץ אפרסק שסימל את לידתה, עץ שנעקר והוחלף כאשר האם גילתה שהדם החזק הטביע את חותמו גם בביתה.
YOU ARE READING
בונגו סטריי דוגס/ the other Nakajime
Научная фантастика"אטסושי-קון!" נשמעה צעקה מפיו של דזאי "יש לך בקשת עבודה!" וכך הסיפור התחיל, ביום רגיל ביוקוהאמה, שאף אחד לא ציפה שיקרה בו שום דבר מיוחד חוץ מגשם קל, אך השמיים הבהירים המתכסים בעננים היו מלאים בהפתעות רבות יותר משאטסושי יכל לדמיין כאשר נערה בעלת שיער...
