⚠אזהרת טריגר⚠
תקשיבו, בשיא הכנות, אם יש משהו שטריגרי עבורכם הוא כנראה נמצא בפרק הזה, אני לא אנסה ליפות את המציאות.
.
"כאשר אהבה לא ניתנת לך בכפית של כסף אתה לומד ללקק אותה מסכינים." - לאורן עדן.
בהיעדר רמז נוסף, הקבוצה המשיכה ישירות לתוך היער, נכנסת אל העצים הסבוכים בשביל שסומן במהלך שנים על ידי מטיילים והולכים בדרכים, מפלסים דרך במשך דורות בצמחיה.
לבן השיער היה שקוע במחשבותיו, הם הסכימו להתפצל למרות שרמז אחד הגיע מהמזח המזרחי והאחר מהמערבי. כביכול, הוכוונו רק לאחד מהם, אך לא יכלו לוותר על סיכוי לפצח את דרכי חשיבתו של פיודור. אף שחשד שמשהו נוסף מתחבא מתחת למוטיבים של הרוסי, טויה התעקשה שיחקרו גם את מקדש הסליחות, פיודור לא ישקיע סתם אמצעים מיותרים.
מחשבותיו התרוצצו סחור וסחור עד שהרגיש יד מונחת על כתפו, מתקשח במגננה. צ'ויה הסתכל עליו במבט בלתי קריא, לא ידוע אם מרחם או מזלזל, ולחש באוזנו, לא רוצה שהאחרים ישמעו גם.
"אצל מי המראה התפוצצה אצלכם?" שאל בשקט, כמחביא סוד מדיני.
"אצלי." אטסושי לחש לו בחזרה, "ואצלכם?"
"אצלי ואצל טויה, הסתכלנו בו זמנית." ענה, גלגלי מוחו מסתובבים כדי לנסות להבין את הקשר בין האנשים, פיודור לא היה שולח מחווה כזו אם לא היתה משמעות נוספת מאחוריה.
השניים הלכו לאיטם בסוף הקבוצה, מחפשים רמזים בין העצים. לפחות אטסושי חיפש, מוחו של הג'ינג'י לא היה איתם במאת האחוזים, לוטש מבטים מידי פעם בגבו של הברונטי שהיה שקט יחסית מאז תחילת המבצע.
"אתה לא חושב שזה אירוני?" לחש לאטסושי שוב פעם, מאמץ אותו כשותפו למסע הזה. "הסיפור שמוביל אותנו לאורך כל המשחק חתול ועכבר הזה הוא האחים קרמזוב לטענתו של טאצ'יהרה והיחידים שיכולים להבין מה הולך במוחו של פיודור הם האחים דזאי. הוא פשוט נהנה לשחק בנו בשלב הזה, לא כך?" העלה את התהיות שלו בפני לבן השיער, לא מחכה לתשובה לפני שהתקדם לכיוונו של דזאי, מחליף איתו כמה מילים וצועד אחורה למרכז הקבוצה.
קוניקידה ודזאי הובילו אותם, צ'ויה ישר אחריהם ואטסוקו וגין אחת ליד השניה, מחליפות מבטים כאשר השנייה לא מסתכלת. אטסושי היה במאסף, מפעיל את עיני הנמר כדי לסרוק את השטח טוב יותר, הדבר היחידי שקולט הוא השוממות המפחידה של המקום.
במרחק כמה אנשים ממנו, התהיה לא עזבה את צ'ויה, מנסה לפצח את השקט של דזאי במבט. הברונטי קולט את המבט החשדני ומסתובב בחיוך תמים לג'ינג'י, תופס את ידו בדרמטיות המקסימלית שיכל כאשר הם כנראה הניצודים בסיטואציה.
"צ'ויה, אם אתה תזעף כל כך הרבה אתה תהיה מקומט בגיל עשרים וחמש." לחש לו בהומור, צ'ויה מחזיר את ידו אליו, נזכר במשפט ישן שדזאי אמר לו בזמנו.
YOU ARE READING
בונגו סטריי דוגס/ the other Nakajime
Science Fiction"אטסושי-קון!" נשמעה צעקה מפיו של דזאי "יש לך בקשת עבודה!" וכך הסיפור התחיל, ביום רגיל ביוקוהאמה, שאף אחד לא ציפה שיקרה בו שום דבר מיוחד חוץ מגשם קל, אך השמיים הבהירים המתכסים בעננים היו מלאים בהפתעות רבות יותר משאטסושי יכל לדמיין כאשר נערה בעלת שיער...
