בפעם הבאה שהתעורר הוא היה כבר הרבה יותר צלול, אחרי שינה ארוכה. קם מצלצול הטלפון שלו. האור מסנוור אותו כאשר הצג נפתח, מראה על מספר רב של שיחות שלא נענו ממספר זה לאורך השינה הכבדה שלו. בהיסוס, אטסושי ענה, קולט אור נוסף בחדר שמגיע ממתחת לחולצה שלו.
"אטסושי! תודה לאל שענית סוף סוף-" קול נשי לחוץ קרא מהצד השני של הקו, כמעט צועק. אטסושי הוציא את מקור האור מהחולצה שלו, רואה את קריסטל התקשורת שקיבל מהוריו זוהר בעוצמה.
"-סאיורי?"
"אטסושי אין זמן תקשיב לי! הבנתי מה התוכנית של פיודו-" סאיורי מעולם לא זכתה לסיים את המשפט. פיצוץ ענק מבחוץ מקים אותו ומשבש את הקו. המילים האחרנות של סאיורי שהצליח לשמוע היו "אני אזניק את הצוות ביפן." מקוטעים לפני שהשיחה התנתקה סופית, הוא כבר מספיק להיכנס לבגדים ולצאת בריצה מהבית, מתניע את האופנוע שלו בשניות ונוסע במהירות שהייתה גורמת לכל שוטר להחוויר למקום הפיצוץ.
"חתיכת רוסי חסר חיים-"מלמל, מגיע למקום ובקושי מחנה או מכבה את המנוע לפני שכבר רץ לתוך התופת, מחפש ניצולים ורוסי מסויים בתוך הלהבות. זה היה מחסה לכלבי רחוב, כמובן שיבחר במקום כזה.
"למה שתעשה את זה-" אטסושי סינן, מכסה את הפנים שלו בבד ונכנס לבדוק מה קורה בפנים. הגז היה סמיך מכדי שיגרם משריפה פשוטה, חייב היה להיות משהו נוסף שיעלה אוויר כל כך שחור ופיצוצים ישמעו כל הזמן מבפנים.
"בשביל כלבי הרחוב."
המשפט שדזאי אמר לו כאשר ניצחו את פיודור בפעם הראשונה עבר במוחו, מקפיא את גופו בלב האש. 'אין סיבה שפיצוץ במחסה לכלבים נטושים יפיל רשת תקשורת כל כך חזקה אם לא-...' חשב, רואה טפט מתקלף ומאחוריו נקודה מהבהבת בירוק. '-זה אזור בבעלות הסוכנות.' הבין, עיניו נפערות.
'איפה אטסוקו ותכונת המים שלה כשצריך אותה??' תהה בציניות, יד שתופסת בצווארון שלו ומושכת אותו מחוץ לחלון מרתיעה אותו.
"תעזוב את זה אטסושי, זה אבוד." קוניקידה אמר, מריץ אותו לכיוון קצה העיר. "קנג'י ומכבי האש יטפלו בזה, תתמקד בהווה. אנחנו עובדים על למצוא את האשם עכשיו ולפנות כמה שיותר תושבים." שניהם עוברים ליד בניין גבוהה.
בלי לחשוב יותר מידי, אטסושי סטה הצידה, מטפס על הבניין מצידו בעזרת התכונה שלו, מפרק כמה זכוכיות בדרך ומגיע לגג תוך שנייה בהתעלמות מוחלטת מצעקותיו של קוניקידה. מהגג יכל לסרוק את העיר הענקית בעזרת עיני הנמר, מחפש כל רמז שיכל. הוא קלט פלוגות יוצאות מבנייני הפורט מאפייה, טנדרים צבאיים תרים את העיר, יוסאנו ורנפו רצים ברחובות, ו-בינגו. דמות גבוהה עם כובע מוכר נכנסת בנונשלנטיות לתחנת הרכבת.
"התחנה הצפונית קוניקידה-קון!" צעק, הבלונדיני קולט את כוונתו ומתחיל לרוץ, אטסושי יורד מהביניין ומצטרף אליו, עוקף אותו בעודו מדווח לכל חברי הסוכנות את קצה החוט שמצאו. שנייה לפני שהתרחק ממנו מכדי שישמע, אטסושי צעק אחורה לקוניקידה פרט מידע שפספס. "זה פיודור בעצמו קוניקידה-קון! תודיע לכולם!" מכאן נפרדו, אטסושי נוטש את הבלונדיני בשוק שלו, בולם רק כאשר ראה דמות הולוגרפית מתהווה מולו בסמטה צדדית.
YOU ARE READING
בונגו סטריי דוגס/ the other Nakajime
Science Fiction"אטסושי-קון!" נשמעה צעקה מפיו של דזאי "יש לך בקשת עבודה!" וכך הסיפור התחיל, ביום רגיל ביוקוהאמה, שאף אחד לא ציפה שיקרה בו שום דבר מיוחד חוץ מגשם קל, אך השמיים הבהירים המתכסים בעננים היו מלאים בהפתעות רבות יותר משאטסושי יכל לדמיין כאשר נערה בעלת שיער...
