"אני לא מאמין עלייך אקטגווה!"
"אני שונא אותך ג'ינקו!"
"אני רוצה להתגרש!"
"יופי! בחיים לא אהבתי אותך במילא!"
"לצאת איתך הייתה הבחירה הגרועה ביותר בחיים שלי!"
"ראשומון!"
"חיה לאור ירח!"
"אני חושבת שמונופול לא הייתה הבחירה הנכונה." גין אמרה, מזיזה את לוח המשחק ומתחמקת מהקרב המתחיל.
"ריו! תפסיק!" גין צעקה, מקבלת התעלמות מלאה משני הבנים שנאבקים על הרצפה.
"אטסושי! תרגעו-" גין התחמקה מכרית ספה שעפה לעברה.
"שניכם-" כרית נוספת עפה לעבר גין ופגעה בפנים שלה.
זאת הייתה טעות.
המתנקשת שחורת השיער הייתה זועמת. שני סכינים עפו אל צווארון החולצה של שני הבנים, מעיפה את הורטיגר מאחיה שחור השיער, שאותו ריתקה לרצפה.
הבנים, שקלטו סוף סוף כמה עצבנית הייתה גין, הסיטו את ראשם והסתכלו עליה בפחד, מהר מאוד הכריות שזרקו עליה בטעות פוגעות בפנים של שניהם בתיאום.
"תקשיבו לי שני סתומים! באנו לכאן בשביל להנות! אנחנו מנסים להרוג אחד את השני כל ראשון ורביעי! גם בימי שלישי באירועים חריגים. בואו ננסה לא להרוג אף אחד בגלל משחק קופסה ששניכם כושלים בו!" שחורת השיער הרצתה לשני הבנים ברצינות.
"אומרת האחת שבנתה בית מלון במחוז מיאגי וראתה מזה אולי עשרים יין." אקטגווה אמר כבדרך אגב. פחות מורט את העצבים של גין ויותר שורף את הפתיל שלה בבת אחת.
"אתה התחלת את זה ריונוסקה!" צעקה וקפצה מעל השולחן מעיפה בעיטה לאחיה, שוכחת לחלוטין מהנאום שהעבירה לפני שנייה.
.
"בואו נסכם שאנחנו לא משחקים יותר מונופול."
"בהחלט."
הם יצאו מזה בזול. אטסושי עם צליעה, אקטגווה עם כחולים על כל הצד הימני של הגוף שלו וגין עם שני חתכים על הפנים.
עכשיו הם ישבו ליד השולחן, כוסות תה בידיים של שלושתם וערכת עזרה ראשונה פתוחה עם כמה פדים סטריליים ספוגים בדם לידה. רק עוד יום רגיל בבית הזה.
אקטגווה התנדב לסדר את הסלון אחרי שקצת חורב על ידי משחק המונופול החברי שלהם, תוהה מי היה האדם שבכלל הציע את הרעיון הטיפשי הזה, משאיר את גין ואטסושי לבד במטבח.
"אתה עוזב מחר אטסושי, נכון?" גין שאלה, מתעסקת עם כוס התה שלה בידה.
"אההה כן, מחר בשבע בבוקר, יש סיכוי שאקט- ריו ירצה להצטרף אליי לחלק מהנסיעה... קשה לי להתרגל לזה בכל זאת." אטסושי חייך בביישנות, מוריד את המבט שלו גם לכוס התה שלו, מעלה חיוך גם על הפנים של גין. הם באמת היו חמודים לפעמים. לפעמים. הם באמת צריכים להפסיק לריב מכות ולהתעלל ורבלית אחד בשני. יום יבוא והיא לא תדע להבדיל בין מכה יבשה להיקי.
YOU ARE READING
בונגו סטריי דוגס/ the other Nakajime
Ciencia Ficción"אטסושי-קון!" נשמעה צעקה מפיו של דזאי "יש לך בקשת עבודה!" וכך הסיפור התחיל, ביום רגיל ביוקוהאמה, שאף אחד לא ציפה שיקרה בו שום דבר מיוחד חוץ מגשם קל, אך השמיים הבהירים המתכסים בעננים היו מלאים בהפתעות רבות יותר משאטסושי יכל לדמיין כאשר נערה בעלת שיער...
