"אטסוקו!"
"על זה!"
אקדח נזרק לכיוון לבן השיער, שתפס אותו ביד אחת והתגלגל לכיוון השני, מתחמק ממטח כדורים. מסדיר את הנשימה שלו מאחורי קיר בטון נמוך, אטסושי סרק מחדש את הסביבה שלו.
אטסוקו במרחק שני מטר, מסתתרת גם היא מאחורי חומת בטון ומנסה לתצפת, שטח פנוי בניהם וחומת האבן הבאה נמצאת רק שישה מטרים קדימה, לצאת תהיה משימת התאבדות.
תופס את תשומת הלב של לבנת השיער, אטסושי סימן לה 'בואי לכאן' בסימנים המוסכמים שלהם, מתקדם גם הוא ימינה, מתחיל לירות ממרחק כדי ליצור הסחת דעת בעוד לבנת השיער רצה לכיוונו, שניהם מתאחדים לישיבת אסטרטגיה בשטח הבנוי.
"את יודעת, ממש קיוויתי שהוא ישאר ביפן." אטסושי אמר לאחותו, לא צריך לדאוג שישמעו אותם בגלל מטחי הכדורים התכופים.
"ניקולאי לא כזה נורא, האימונים שלו כן." אטסוקו ענתה לו, טוענת מחדש את הרובה שלה ומנסה לחפש נקודה שבה היא יכולה לתצפת.
"אותו דבר." אטסושי אמר, גם הוא מחליט לטעון מחדש את הנשק שלו. "נכון שיש לך תוכנית גאונית שתציל אותנו?" שאל בתקווה, כדור עובר בשריקה ליד האוזן שלו ופוגע באבן גדולה מולו.
"תוכנית כן, גאונית לא." אטסוקו אמרה, שולפת סכין מתקפלת מסוליית הנעל שלה וחוטפת את האקדח מהיד של אטסושי, משאירה לו את הרובה.
"אני רצה, אתה מחפה, שנינו מתפללים לטוב." אמרה, מעיפה את השיער מהפנים שלה ומחפשת פרצה לקפוץ מעל חומת האבן כדי להגיע לחומה השנייה, שישה מטרים קריטיים מפרידים בניהם. "בשנייה שבה אני זורקת את הסכין אתה יוצא, תשתדל לרוץ בדיוק מאחוריי. כשאנחנו מגיעים לשם יש לנו תצפית יותר טובה. אתה מסיח את דעתו אני מורידה את הנשק שלו, ואז מתפצלים ומורידים אותו ביחד." סיימה להסביר וקפצה מעל החומה, רצה בזיג זג במהירות מדהימה ואז בולמת ומעיפה את הסכין, יוצרת הסחת דעת שבה אטסושי יוכל לצאת גם הוא.
לבנת השיער, שקלטה את אטסושי יוצא, רצה בקו ישר, מספקת לו מגן ומכוונת לכיוון ניקולאי, מגיעה שנייה לאחר מכן לחומה ומתקפלת לידה, מוגנת לחלוטין. אבל אטסושי לא הספיק, מתחמק מכדור ונדחף הצידה להתחבא מאחורי עמוד אבן בשטח הבנוי בו הם נמצאים.
"לעזאזל." לבנת השיער קיללה, אבל הבינה מהר מאוד שיש יתרון בכך וסימנה לאטסושי להתחיל לירות ולרוץ לכיוון השני, למשוך את כל תשומת הלב של ניקולי בעוד היא מנסה לכוון לכיוון הנשק שלו.
הייתה לה אופציה אחת, בשלוש שניות הקרובות לפני שניקולי יעבור לכוון אליה, כנראה כבר מבין את התוכנית של לבנת השיער שבגדי ההסוואה שלה היו מכוסים באבק וזיעה.
'קדימה אטסוקו...' חשבה, מכוונת לנשק של ניקולי, 'את יכולה.' ירייה נשמעה וקליע ניתז מהאקדח שאטסוקו החזיקה.
YOU ARE READING
בונגו סטריי דוגס/ the other Nakajime
Ciencia Ficción"אטסושי-קון!" נשמעה צעקה מפיו של דזאי "יש לך בקשת עבודה!" וכך הסיפור התחיל, ביום רגיל ביוקוהאמה, שאף אחד לא ציפה שיקרה בו שום דבר מיוחד חוץ מגשם קל, אך השמיים הבהירים המתכסים בעננים היו מלאים בהפתעות רבות יותר משאטסושי יכל לדמיין כאשר נערה בעלת שיער...
