"נתחיל באופן ישיר אטסושי-קון, אתה יודע למה ניסו לחטוף אותך?"
"כן."
קוניקידה שתק לרגע, ואטסושי המשיך.
"זה היה צפוי שזה יקרה לאחד משני יורשי העצר של הגילדה בשנייה שבה הוא יצא מהמחבוא."
"אז זה נכון?" קוניקידה שאל ואטסושי הנהן.
"אוי אתה גרוע בזה זקנצ'יק," טויה שהייתה שקטה עד עכשיו אמרה, דוחפת את קוניקידה ומתיישבת שם במקומו "תן למומחים לעשות את העבודה."
אטסושי לא יכל לתהות אם זו הקלה או העקה אבל צלילי ההתמרדות של קוניקידה נקטעו מהר על ידי השאלה הראשונה שטויה הטיחה בו. "נתחיל בשאלה פשוטה, מה אתה עושה כאן?"
"עניינים של הגילדה, סאיורי רוצה שתרדו מהזנב שלה ושלחה אותי לעשות את הגישור." אטסושי אמר בקול יציב, מישיר מבט לעיניה של טויה כדי להראות לה שהוא לא משקר.
"באיזה צד הנאמנות שלך נמצאת?"
"נמנע."
"תשובה חכמה וורטיגר. אני אשנה ניסוח- מה אתה יכול לומר לנו?"
"אם זה מידע שיש לי אישור לחלוק, אני אספר לך כל מה שאני יודע."
למשמע מילים אלו טויה חייכה, בדיוק הנקודה שרצתה להגיע אליה. אפילו קוניקידה לא יכל שלא להתרשם מיכולות החקירה שלה.
"טוב מאוד נקאג'ימה. אני מניחה שיצאתם בפיקוח של סאיורי, הגעתם לכאן ברכב?"
"הגעתי לכאן ברכבת תחת השגחה צמודה, התחנה המרכזית."
"הגעתי? הגעת לבד?"
"אטסוקו לא כאן טויה."
למרות היכולת שלה לשמוע על ארשת פנים קפואה, טויה נראתה כאילו הוציאו לה את כל הרוח מהמפרשים, מסתירה את האכזבה שלה בהבעה קשה ועיניים קרות.
"מה הסיבה של סאיורי לשלוח רק אחד מכם לכאן אם היא רוצה משא ומתן? לא הגיוני יותר לשלוח את הבכורה אם אלו עניינים רשמיים?" דזאי שאל את אטסושי מאחורי טויה.
"יש לה שתי סיבות דזאי טויה-סאמה, הראשונה היא שהיא רוצה לקרקע אותנו, סאיורי יודעת שאנחנו לא נברח אם האח השני ישא בעונש. הפרד ומשול.
הסיבה השנייה היא שהיא יודעת הכל עליכם, מכל פינה שרק דרכתם בה בשנתיים האחרונות עד למה לחשתם אחד לשני במסדרון, היא יודעת שאני קלף מיקוח הרבה יותר חזק כשמדובר בסוכנות המחומשת והפורט מאפייה. סאיורי היא הרבה דברים אבל טיפשה היא לא."
"זה מספיק מידע אטסושי-קון, החקירה נגמ-"
"-עדיין לא!" טויה ואקטגווה צעקו בו זמנית.
"יש משהו אחד שלא ברור, החוטף שהגיע אלייך אטסושי-" טויה ניסתה לנצל את זכות הראשונים שלה אבל נקטעה על ידי אטסושי בעצמו.
YOU ARE READING
בונגו סטריי דוגס/ the other Nakajime
Science Fiction"אטסושי-קון!" נשמעה צעקה מפיו של דזאי "יש לך בקשת עבודה!" וכך הסיפור התחיל, ביום רגיל ביוקוהאמה, שאף אחד לא ציפה שיקרה בו שום דבר מיוחד חוץ מגשם קל, אך השמיים הבהירים המתכסים בעננים היו מלאים בהפתעות רבות יותר משאטסושי יכל לדמיין כאשר נערה בעלת שיער...
