‏המתנקשת

פרק 1

לוקה

אני לוקח את מטלית משולחן העבודה שלי ומנקה איתו את האקדח שלי שהתמלא בדם של הבוגד הקטן שלנו.
פאקינג עוד בוגד לרשימת הדם שלי.
לא משנה מה ‏תעשה בשביל להם או מה תיתן להם,הם עדיין לא לומדים.
"הוא מוכן" אחי ‏דנילו נכנס למחסן ועל פניו מבט אכזרי אך גם משועשע.
מישהו רוצה לרצוח היום ‏ואני בהחלט ‏יתן לו את הכבוד לזה.
"דיברת עם מרק?" שאלתי כשאני עדיין מצחצח את האקדח הזהב שלי.
"ברור. הוא אמר שהוא מחכה לנו במועדון" אחי יותר מדי מתלהב מי זה שהוא הולך סוף סוף לרצוח את הבן זונה הצרפתי שרצח את החבר הכי טוב שלו,קרלו.
זאת ‏אחת הסיבות שאני לא מחפש חברים במאפייה יש לי רק את אחי ואני אסתפק בזה.
קרלו נשלח ועוד כמה חיילים שלנו לפני מספר שבועות אל אחד ‏המועדונים שלי בשביל לשמור עליו אך ברגע שם נכנסו לתוך ‏המועדון הכל יתפוצץ בבת אחת.
הבני זונות ‏הצרפתים שמו לי ‏מטען חבלה במועדון בשביל להרוג אותי ואת דנילו אך במקום זה ‏איבדנו חיילים ואת קרלו.
אם הם רק חשבו על זה שאנחנו ‏נוותר להם על הזה, אז הם חשבו לא נכון.
‏שלושה ימים אחרי המקרה גיליתי את המיקום המפגש של הסגן של הקאפו שלהם עם הרוסים.
‏עשינו להם מערב,אבל הייתי חייב לעשות ‏עסקה עם הרוסים בשביל שהם ‏לא התערבו ברגע שאני חוטף את אבלמן אגר.
"בסדר. בוא נזוז" אנחנו יוצאים מהמחסן ונכנסים אל הרכב שמחכה לנו בחוץ.
שומר הראש שלי,בנחמין. ‏מתניע את האוטו ומתחיל לנסוע לדרך.
"אני ‏פאקינג מחכה לרגע הזה כבר שבועות. ‏סוף סוף אני אוכל לחתוך את הבן זונה הזה לחתיכות" אומר דנילו ומעבר את הסכין ‏הכסף שלו בין אצבעותיו כשהוא מביט דרך החלון.
"רק תעשה את זה איטי ומאוד כואב" אמרתי.
"‏אל תדאג אני אעשה את זה יותר גרוע" אומר דנילו ומחייך חיוך ‏ערמומי.

אחרי 30 דקות של נסיע אנחנו נכנסים אל המועדון שלי.
עולים אל הקומה העליונה ונכנסים אל החדר איפה שמוחזק אבלמן.
בנחמין סוגר אחריו את הדלת ואני מתקדם אל הכיסא שמחכה לי מול אבלמן.
הוא ‏תלוי באוויר כשידיו קשורות בשרשראות מברזל,פניו נפוחות ומלאות בדם.
מרוב המכות ‏שהכניסו בו.
הוא לא לבוש בדבר,אבלמן היה לגמרי עירום מולי ופגיע כל כך.
מה היה מאמין שיום אחד אני אראה אותו ככה פגיע בלי יכולת לעשות שום דבר ‏בנידון.
אני מתיישב על הכיסא ומשלב את זרועותיי על חזי.
אני מביט בו דקות ארוכות אך בזווית עין אני יכול לראות שדנילו אין כבר סבלנות לחכות יותר.
אבל הוא היה חייב ‏להחזיק את עצמו עוד קצת כי אני חייב להוציא מידע ממנו.
"אני מקווה ‏שנהנת מהאירוח של הבחורים שלי. כי אני חושב שהם עשו יופי של עבודה איתך" אני מחייך חיוך אכזרי.
אבלמן פוקח את עיניו בקושי ויורק דם אל הרצפה.
"ל-לך תזדיין" הוא אומר בקושי ‏ומשתעל חזק.
אני מעביר את ידי בשערי ונועץ מבט בזיקפה שלו,"אתה באמת מתחרמן מזה ‏שמעניים אותך,אהה" אני מרים גבה לעבר דנילו והוא מחייך אלי חיוך אכזרי.
"פאקינג,סוטה. ‏מה ציפייתה מהחרא הזה,אחי?" דנילו התקדם אל אבלמן,סובב את הסכין שלו ביד עד שהוא נועץ את הסכין אל תוך כתפו של אבלמן.
אבלמן צרח צרחת כאב ודמעות זלגו מעיניו והוא עוד קורא לעצמו יד ימינו של הקאפו שלו.
‏פאקינג לא יאומן.
"אני הולך לחתוך אותך ‏לחתיכות קטנות ברגע שלוקה מסיים איתך" לוחש לו דנילו ומתרחק ממנו אך ‏משאיר את הסכין שלו בכתפו של אבלמן.
זה פאקינג אח שלי.
דנילו חזר לעמוד מאחורי כשאני התקדמתי אל החרא שלנו.
"‏איפה סחורה של הסמים שלי,אבלמן. ואל תתן לי לחזור על זה שוב" האיימתי.
אבלמן משתעל שוב ויורק עוד דם על הרצפה,"אני לא יודע על מה אתה מדבר" הוא יורק.
"אני מבין. אז אנחנו הולכים על הדרך הקשה" אני מהנהן אל דנילו שמיד מחייך.
אני חוזר לכיסא שלי כשבדיוק נשמעת שריק בחדר והחלון ‏הזכוכית הקטן מתנפץ לרסיסים.
כולנו שולפים את האקדחים ומכוונים אותם לעבר החלון.
מה זה היה לעזאזל?!
מי מעיז לירות על המועדון שלי?!
"בנחמין לך עכשיו עם החיילים ‏ותלכו לבדוק בבניין השני ‏ותמצאו לי את הבן זונה ‏שאחראי לזה,עכשיו!" בנחמין מהנהן פעם אחת ויוצא במהירות מחדר.
"לוקה" קולו של דנילו גרום לי להסתובב ורק אז אני קולט שירו בין העיניים של אבלמן.
"קאצו!!" אני שואג.
פאקינג ‏מתנקש מזדיין! מישהו הזמין ‏מתנקש בשביל להרוג את אבלמן ועוד במועדון שלי.
‏מי פאקינג מעז לעשות דבר כזה?!
הבן זונה הזה היה שלי!
"בן זונה!! אני רציתי להרוג אותו!" מתעצבן דנילו.
"פאקינג מתנקש. מישהו הזמין להרוג אותו. ‏זה רק הפתרון היחידי." אני אומר.
"אני הולך לחפש את הבן זונה הזה!" צעק דנילו ויצא בעצבים מהחדר.
"תנקו את החדר הזה ותזרקו את הגופה" אני דורש מהחיילים שלי ויוצא מחדר.
‏פאקינג הלכה לי סחורה של יותר מ90 מיליון דולר.
אני הולך לחסל את הבן זונה ‏שיפריע לי באמצע.