‏המתנקשת

פרק 32

אוקסנה

לוקה מביט בי במבט מורעב כאילו הוא רוצה ברגע זה לזיין אותי כאן ועכשיו.
צמרמורת עוברת בעמוד השדרה שלי כשאני קולטת שאני בעצמי נהיית חרמנית רק מזה שהוא רוצה שאני יהיה רק שלו.
במיוחד שהוא רוצה שאלבש את הבגדים שלו רק שאני איתו.
הריח של החולצה שלו גם ככה כמעט שברה אותי כשהייתי פה לבד ורציתי רק לרוץ לבין זרועותיו ולהגיד לו לזיין אותי עכשיו.
אבל לעזאזל אם זה!
אסור לי לחשוב על דברים כאלה.
כן היה ממש נחמד מה שהיה אתמול אבל אסור בחל איסור זה יחזור שנית.
לוקה תופס אותי לא מוכנה כשהוא תופס בפניי בכף ידו וכאשר אני מנסה להשתחרר, הוא מחזק את האחיזה ובוחן את צווארי.
חיוך ערמומי נפרש על פניו כשהוא קולט את הסימן שהוא ‏ישאיר לי על הצוואר.
כל כך התעצבנתי כשראיתי את זה במראה ומה שעוד יותר מעצבן אותי שלא היה איתי את האיפור שלי בשביל להסתיר את זה.
אני בטוחה שעכשיו ‏האגו שלו התנפח יותר ממה שהוא היה קודם.
"הסימן שלי נראה טוב עלייך,אש קטנה" הוא לוחש נגד שפתיי.
נשמתי נעצרת לשנייה ואני רק מחכה לראות מה הוא יעשה עכשיו.
באמת שאני לא מבינה מה עובר לי בראש ולמה אני רוצה כל כך שהוא יעשה לי משהו על זה שהתחצפתי עליו.
לוקה מפתיעה אותי כשהוא חופן את אחד השדיים שלי ברכושנות, "לעזאזל עם החולצה הזאת" הוא ממלמל.
חיוך קטן נמרח על שפתיי כשאני יודעת שהוא לא יכול לעשות לי כלום כרגע כי אנחנו צריכים כבר לצאת מפה ולפגוש את כולם בארוחת הבוקר.
"באמת חבל,אהה? אני יודעת שאתה מת לעשות להם דברים רעים,אבל מה לעשות שאנחנו חייבים לצאת מכאן" אני מתגרה בו עוד יותר כשאני תופסת בידו שאוחזת בשדיי וגורמת לו ללחוץ עליה יותר חזק.
גניחה קטנה נפלטת מפי בגלל הרגשה הנפלאה הזאת וגם בגלל שאני מתה על זה שאני יודעת שזה הורג אותו מבפנים.
"את אישה רעה מאוד,אהה" בידו השנייה הוא חופן את ישבני ומצמיד אותי אליו, נותן לי להרגיש את הזקפה שלו דרך המגבת שעליו.
"גם אני יכול להיות רע אם אני רוצה,אש קטנה" הוא אומר בצרידות.
אני בוחנת את עיניו הירוקות. זאת הפעם הראשונה שנשקף מהן רגש אחר מלבד כעס.
הוא כנראה חרמן מאוד אם הוא לא מנסה להסתיר את הרגש מאחורי מסכה של אדישות.
הוא רוכן קרוב לאוזן שלי,"אני הולך לזיין אותך כל כך חזק עד שכולם בבית הזה ידעו טוב מאוד לי את שייכת. ואני יכול להבטיח לך שאת תהני מכל שנייה ושנייה מזה" לא משנה כמה אנסה להסתיר את רגשותיי מפניו, הוא קורא אותי.
אני לא אוהבת את העובדה הזאת בכלל.
אני מנסה להשתחרר מאחיזתו.
"תשחרר אותי,לוקה" דרשתי.
לוקה מרים את ראשי אליו שכך שפתיי היו מול שפתיו.
"לוק—" לפני שאני מספיקה להגיד משהו,הוא טורף את שפתיי ברעב ומצמיד אותי עוד יותר אל השולחן.
אני מנסה בהתחלה להילחם בו אך גופי מוותר לו בקלות רבה מידי.
לעזאזל הוא והשפתיים שלו!
הוא מושיט יד בינינו, אצבעותיו מוצאות את הפתח שלי בתוך שנייה כי אני לא לובשת תחתונים.
שכאשר אני עוצמת את עיניי, אני רואה כוכבים.
הוא מנשק אותי ברעב, מתנתק ממני רק כדי ללחוש, "אני לא יודע אם אני צריך לזיין את הכוס הזה קודם או לאכול אותו." האצבעות שלו לוחצות חזק יותר, גורמות לי לגנוח בהנאה.
"תאכל אותו," אני אומרת בלי היסוס. "בבקשה." הוא צוחק. "כל מה שאשתי רוצה." לעזאזל איתי!
אני ‏מאבדת את עצמי תוך שניה בגלל לו.
בתוך שניות אני על השולחן והוא מחליק במורד גופי, פיו מטייל על העור שלי, מנשק את צווארי עד הוא מגיע אל הכפתורים.
אך במקום לפתוח אותם כמו בנאדם הוא קורע מגופי את חולצה וכל הכפתורים עפים לכל עבר.
לוקה מתיישב על ברכיו ומתמקד בין רגליי הפשוקות,פיו קרוב באופן מסוכן לפתח שלי.
את עוד יכולה לעצור את זה אוקסנה!
אני צועקת בראשי.
"חכ—" אני נהיית חסרת נשימה כשהוא רוכן ומצמיד את פניו ישירות אליי.
עיניו נעצמות והוא שואף אוויר, כאילו הוא נושם אותי לתוכו.
הוא מרים את מבטו, שפתיו מתעקלות לחיוך קטן.
בן זונה.
אני מטה את ראשי לאחור ונאנחת, ידי לפותה את ראשו, אוחזת בו בחוזקה כשאני מרימה את ירכיי כדי לקבל עוד מהפה שלו.
הוא מלקק ומוצץ, מחליק אצבע לתוכי בזהירות, כאילו הוא בוחן אותי, וגניחה נפלטת מבין שפתיי.
"את עדיין רוצה שאני אוכל אותו? או שאזיין אותו?" אני פוקחת את עיניי ומוצאת אותו מתבונן בי.
המילים נשמעות מלוכלכות לגמרי כשהן יוצאות מבין שפתיו הלחות,אני באה לענות לו אך באותו השנייה דפקה חזק נשמעת על הדלת וגורמת לי לדחוף ממני את לוקה.
לוקה נוחת על ישבנו כשהוא שולח לעברי מבט משועשע.
אני זורקת לעברו אצבע שלישית ויורדת מהשולחן.
"פאק! כמה זמן לוקח לכם להתארגן!" צועק דנילו מעבר לדלת.
לוקה קם מהרצפה ומנענע את ראשו כשהוא נגש אל הדלת ופותח חצי ממנה בשביל שדנילו לא אראה אותי עירומה.
מה שמזכיר לי.
בלאט!
אני ממהרת לשלוף חולצה מהמדף ולובשת אותה בזריזות.
"נגיע בעוד כמה דקות ותגיד לתמרה להביא לאוקסנה משהו ללבוש" דורש לוקה מדנילו.
"רק שתדע שבגללך הרסו לי זיון עכשיו! יש לך מזל שאתה אח שלי." אומר דנילו בכעס ומתרחק מהדלת.
הפנתי את גבי לעבר לוקה ומשכתי בשערי בעצבנות.
שאלוהים יעזור לי! מה כמעט עשיתי?!
לעזאזל,מה קורה לראש שלי?!
אם דנילו לא היה מגיע עכשיו ועוצר אותנו,היינו עושים בטוח סקס.
בלאט!
אני בבעיה קשה מאוד.
"מה את עושה?" שאל לוקה בטון משועשע קרוב לאוזני.
נבהלתי בקטנה וגם הרגשתי המומה מזה שלא הרגשתי אותו מתקרב אלי.
באמת משהו השתבש בי!
איך לא שמעתי אותו מתקרב?!
"כלום. למה?!" אמרתי את זה מהר מדי.
לוקה מחייך אלי חיוך זדוני ותקרב אליי כשאני מיד לוקחת צעד אחורה ונתקלת בקיר שמאחורי.
פשוט מושלם...
הוא כולא אותי בשתי צדדי ראשי ומביט לתוך עיניי.
"מה אתה רוצה?" שאלתי בכעס.
"את משהו מיוחד את יודעת את זה?" הוא אמר.
הרמתי לעברו גבה והרגשתי מבולבלת.
הזזתי את מבטי ממנו כי מעצבן אותי להסתכל עליו עכשיו.
אני יודעת טוב מאוד מה עובר לו בראש ואפשר לומר שהוא מאוד מרוצה מזה שהוא יכול לגרום לגופי לעשות מה שהוא רוצה.
ואותי זה מחרפן.
"אנחנו צריכים ללכת" אמרתי בשיניים חשוקות אך עדיין לא ‏העזתי להביט בו.
לוקה הניח את אצבעותיו מתחת לסנטרי ונסה להזיז את ראשי לעברו אך לא נתתי לו.
למזלי תמרה נכנסה בדיוק אל חדר כשידייה ג׳ינס שחורים וחולצת גוף רגילה.
מזל,זה לא עוד שמלה.
הדפתי את לוקה ממני,מהרתי אל תמרה כשאני מתעלמת מהצחוק של לוקה מאחורי.
לעזאזל איתו.