‏המתנקשת שלי

פרק 33

אוקסנה

"למה אנחנו פה,נטשה?" אני לא יודעת מה קרה לנטשה,אך היא נראית נסערת מאוד.
"האח של בעלך שולח לעברי בכל הזדמנות שיש לו מאתמול בערב והיום בבוקר מבטים זודונים. למה זה?!" היא שואלת בלחץ.
לעזאזל,דנילו באמת נעץ ‏בה מבטים כל אתמול בערב וגם בבוקר?
מה לעזאזל נכנס בך בנאדם?!
‏ידעתי את זה שהוא לא שפוי אבל לא חשבתי עד כדי כך.
"דנילו מעוניין בך,אבל אל תדאגי אמרתי לו שאת לא בקטע שלו" ניסיתי להרגיע אותה.
אפילו שהסתרתי ממנה את מה שאמרתי לו באמת.
נטשה הביטה בי במבט המום.
"מה?!" צווחה קטנה יצאה מפיה אך היא מהר לחסום אותו עם ידייה.
התקרבתי אליה והנחתי את כפות ידיי על כתפייה.
"הכל בסדר,נטשה. הוא לא ‏התקרב אלייך. ‏אז אין לך ממה לדאוג" נטשה התרחקה ממני ומפנה לעברי את גבה.
ידיי נופלות לצדדי גופי.
"מה יש?" שאלתי.
נטשה נשמה עמוק ויכולתי לנחש שהיא עוצמת את עיניה.
"יכול להיות שהם עלו עלינו?" היא שואלת בלחש.
"לא. למה את חושבת ככה?" שאלתי בחשד.
"משהו מוזר פה,אוקס. את עכשיו ‏נשואה לוקה ואז מה עכשיו? מתי בדיוק ‏תבצעי את המשימה שלך? עד מתי שסימון ‏ירד לך מהגב?" היא זורקת מיליון שאלות בשנייה.
"אין לי ברירה אחרת,נטשה. ואת יודעת את זה. הוא ‏סוחט אותי. עד אז אין לי כל כך הרבה דברים לעשות. דרך אגב, ‏מה עם הדף שמצאתי בחדר העבודה של סימון? ‏תרגמת אותו כבר?" שאלתי אותה ושילבתי את זרועותיי על חזי.
"אני עדיין עובדת עליו. הוא קשה מאוד ‏לפיצוח" היא עונה ומסתובבת חזרה אלי.
"אז מה עכשיו? את הולכת להיות ‏נשואה לו עד ‏שתצליחי לצאת מסחטה של סימון?"
"זאת כרגע התוכנית." עניתי.
זאת ממש לא התוכנית שלי אבל אני לא רוצה להכניס אותה לזה.
זה רק יסכן אותה יותר.
"זה מוזר" נטשה אומרת פתאום ומתקרבת אלי שמבט חושד על פניה.
"מה?" שאלתי.
"את נראית רגועה פתאום. כאילו אין לך שום בעיה עם זה שאת ‏מתעכבת עם החיסול של לוקה. זה לא מתאים לך,אוקס" היא נעמדת מולי ומביטה בי בכעס.
"אין שום בעיה פה,נטשה. עכשיו תפסיקי לחקור אותי ותלכי הבית לפני שדוד שלי ‏יקלוט שאת לא אתם." עניתי בכעס.
"בסדר. מה שאת רוצה" היא אומרת,מושכת בכתפייה ומסתובבת חזרה אל דלת.
"אבל תזכרי שלא להתאהב בו,אוקס. הוא לא בשבילך ואת יודעת טוב מאוד למה" היא אומרת את המילה האחרונה ויוצאת מחדר השירותים לפני שאני מספיקה לענות לה.
מה לעזאזל נכנס בה?
אני לא הולכת ‏לאיבוד,פשוט אני מתעכבת טיפה עם התוכנית שלי.
לא קרה שום דבר.
היא יכולה ‏להישאר רגועה.
על מה לעזאזל אני מדברת ?!
ברור שהלכתי לאיבוד לגמרי!
אני אפילו לא יודעת מה עובר על הגוף שלי כשאני נמצאת ליד לוקה.
אז אני אמורה לדעת מה קורה עם התוכנית שלי?!
בלאט,אני בבעיה רצינית מאוד.

.............

לוקה

"יש מידע על צרפתיים?" שאלתי את מרקוס.
ברגע שכולם עזבו את האחוזה,נכנסתי אל חדר העבודה עם דנילו ומרקוס.
"לא. עדיין לא." עונה מרקוס.
"עבר כבר יותר משבועיים ועדיין אין לנו כלום! למה זה?!" שאלתי בכעס.
"אנחנו עובדים על זה,לוקה." דנילו אומר ברוגע כשהוא לוגם מהוויסקי שלו.
למה הוא פאקינג רגוע כל כך?!
הצרפתיים אלה משחקים בנו כבר שבועות ועדיין אין לנו שום קצה חוט.
אני מתחיל להשתגע כאן.
אני נאנח,מעבר את אצבעותיי בשערי ומנסה כמה שאפשר להישאר רגוע.
"מה הצעד הבא שלנו,לוקה? אי אפשר ‏להישאר סתם ככה אדישים למצב הזה" אומר מרקוס.
אני באמת מנסה להבין מה הצרפתיים האלה זוממים.
‏אני ‏די מופתע שהם לא ניסו לעשות משהו בחתונה שלי.
"ממש לא נשאר אדישים למצב הזה." אני קובע.
"אני רוצה שתמשיך ‏לחקור את המצב ואני רוצה תושבות במהירות,מרקוס. אין לנו זמן למשחקים" נהמתי.
"מיד,קאפו. אני יוצא ‏לשטח עכשיו ואני יברר עד כמה שאני יכול" הוא אמר בביטחון ויוצא מחדר העבודה.
עברתי את מבטי אל דנילו,ששתה מכוס וויסקי שלו ונראה אבוד במחשבותיו.
קמתי מהכיסא שלי,התקדמתי אל הבר הפרטי שלי ופתחתי בקבוק ויסקי חדש.
"מה קורה,דנילו? אתה שקט מדי. זה לא מתאים לך" שאלתי,בזמן
ש‏מזגתי לעצמי משקה.
דנילו הרים את עיניו לעברי ויכולתי לראות על פניו שהוא עייף.
"כלום לא קורה. סתם חושב על דברים" הוא עונה בצרידות.
"כמו מה?"
"הבחורה הזאת,נטשה. היא חברה של אוקסנה נכון?" אני מביט לעברו עם עיניים מצומצמות.
זה ממש לא מה שהוא חשב עליו עכשיו,אבל רק בגלל ‏שהוא לא רוצה לשתף אותי עכשיו אני אתן ולשנות את הנושא.
אך מה פתאום הוא מעוניין לדעת על החברה של אשתי?
"כן. למה אתה שואל?" אני שאול בחשד.
"דיברתי עם אוקסנה והיא אמרה לי שהיא מאורסת לאח שלה. זה נכון?" מעניין למה אוקסנה סיפרה לו כזה דבר.
אני יודע מסימון שאלכס לא מאורס לאף אחת וגם לא ‏מתכוון להיות בזמן הקרוב.
אז למה?
"הוא לא מאורס,דנילו" עניתי.
עיניו של דנילו נפערו כשמבט המום על פניו.
"‏אז אתה אומר לי שאוקסנה שיקרה לי?" הוא נהם.
"תירגע,דנילו. אנחנו מדברים כאן על אשתי" אני מזכיר לו בטון מאיים.
ממש לא ‏מוצא חן בעיניי הטון המאיים שלו כשהוא מדבר ככה על אוקסנה.
"זה עדיין לא אומר שהיא חייבת לשקר לי. ומה בדיוק יצאה לה מזה בכלל?" הוא שאל יותר את עצמו ‏מאשר אותי.
זה באמת מוזר שהיא אמרה לו את זה.
זה לא משנה,דנילו לא יכול להיות עם נטשה.
זה רק ‏יסבך אותנו יותר עם סימון ואני ממש לא מעוניין לעוד בעיות איתו.
"תתרחק מנטשה,דנילו. אנחנו לא צריכים ‏להוסיף לנו עוד בעיות עכשיו" אמרתי.
דנילו העביר את ידו בשערו כשהוא נאנח בכבדות ומביט אל הרצפה שמולו.
"מה שתגיד,קאפו" הוא אמר וקם מהכיסא.
אך ידעתי את זה שהוא לא הולך לעזוב את הנושא בכזאת קלות.
מדובר כאן בדנילו.
"דנילו" אמרתי את שמו בטון מזהיר כשהוא יגיע אל הדלת.
דנילו הניח את כף ידו על ידית כשהוא הטה את סנטרו לעברי,ולפני שהוא יוצא מהחדר הצלחתי לראות את החיוך ערמומי שנמרח על פניו.
העניין זה לא הולך ‏להיגמר טוב.

‏אני כל כך מצטערת שלא עלתי פרקים ‏בזמן האחרון ולקח לי כל כך הרבה זמן
‏הייתי במחסום וממש היה לי קשה לכתוב אבל עכשיו הכל בסדר אני מבטיחה שאני אנסה לעלות כמה שיותר פרקים