‏המתנקשת

פרק 16

לוקה

לאחר הארוחה קבעתי פגישה עם כמה מאנשיי הטובים ביותר.
"יש לנו שינוי בתוכנית" אמרתי בטון עמוק ונוקש.
כולם מסתכלים עליי ומחכים להוראות ולמידע.
אני אוהב את זה.
אנשיי חייבים להיות חזקים אמיצים ונאמנים — אני לא מסתפק בפחות מזה.
"אנחנו מורידים את האנס אגר. יש כבר תוכנית ויש מידע מוצק בנוגע למיקום שלו." כולם מביטים בי ומסכימים מיד.
האנס אגר הוא בנו של אבלמן אגר סגן המאפיה לשעבר של ‏הצרפתים.
לפני מספר חודשים תפסנו אותו ו‏מתכוונתי לחסל אותו אך איזה ‏מתנקש בן זונה עשה את זה ‏לפנינו.
‏עד היום אני מחפש את הבן זונה הזה.
אבל זה לא חשוב עכשיו.
האנס ‏גילה שאני מתחתן בקרוב ‏והוא גם רוצה לנסות לחסל את ארוסתי בשביל לנקום את מותו של אביו.
הוא עשה טעות כשהוא שלח חיילים שלו לחסל משהו ששייך לי אבל אנחנו ‏הצלחנו לעלות עליהם בזמן לפני שהם הספיקו להגיע לאוקסנה אך הגרמנים זה היה הפתעה אחרת.
היום מרקוס ‏גילה את המקום ‏המחבוא שלו ואני מתכוון לעשות לו הפתעה קטנה.
דנילו פונה אליי במבט שואל. "לוקה, מה התוכנית? צריך להתכונן כדי שנוכל לצאת בקרוב." אני מתחיל להסביר להם את פרטי התוכנית ואת האסטרטגיה. כשאני מתכוון לסיים וללכת להתארגן, אחד מאנשיי, גבר המכונה אצלנו פטיש, עוצר אותי ומפתיע אותי.
"מה הבעיה, פטיש?" אני שואל בקשיחות. הוא מתמהמה בתשובתו ואני מתעצבן, מתחיל ללכת לעברו.
הוא מתרומם מכיסאו. "קאפו, זאת משימת התאבדות. נראה לי שצריך לחשוב על זה שוב." מה הוא פאקינג אמר עכשיו?!
ממתי אנשיי ‏חוששים ממוות?!
משהו פה מסריח.
אני מביט בו במבט רצחני. "לא שאלתי לדעתך, פטיש. אתה פוחד?" אני שואל בלגלוג.
"לא, אני לא פוחד,קאפו. אני פשוט חושב שזאת משימה לא טו-"
"אתה לא מתאים לצוות שלי, פטיש, ביי." אני קוטע אותו,שולף את אקדחי מהחגורה ויורה לו במצח מטווח אפס.
דם משפריץ לכל עבר,אבל זה לא מזיז לי.
גופתו של פטיש נוחתת על הכיסא מאחור ומתגלגלת לרצפה ברעש. אני מתעלם ובשני צעדים גדולים מגיע לדלת, פותח אותה בחבטה.
"תנקו את החרא הזה מהשטיח שלי!" אני שואג, לא ממתין לתגובה ויוצא לעבר חדרי כדי להתלבש לקראת המבצע.
אני שומע צעדים מאחורי ממהרים לכיווני עד שאני רואה את דנילו מביט בי ‏במבט מבולבל.
"מה לעזאזל זה היה עכשיו,לוקה?! הוא היה אחד האנשים הכי טובים שלנו!" נעצרתי ‏במקומי,אחזתי את בחולצת צווארו וקרבתי אותו לפניי.
"לא ‏פאקינג מעניין אותי שהוא היה אחד הטובים שלנו,דנילו! היה בו משהו חשוד ואני רוצה ‏שתברר לי את זה ברגע זה,אתה שומע?!" אני הודף אותו ממני ומתקדם שוב לחדרי.
הוא ‏צודק. פטיש כן היה אחד החזקים שלנו אך משהו בו הרגש לי מוזר ואני אף פעם לא ‏טועה בהרגשה שלי.
משהו כן חשוד.
אני נעול על זה.

...................

אוקסנה

שמעתי יריה.
הייתי ‏מזהה את הרעש הזה ‏ממרחקים.
מישהו פאקינג ירה במשהו!
מה לעזאזל קורה בחדר העבודה של לוקה?!
בלאט! אני שונאת את זה שאני לא יודעת מה קורה בבית הזה.
השעה כבר אחת עשרה בלילה
,אני שוכבת במיטתי ומנסה בכל כוחי לא לצאת מהחדר הזה ולבדוק מה הולך שם.
אני יודעת שאני צריכה לעשות את זה,אבל אם הם ‏יתפסו אותי ‏מרחרחת יותר ‏מידי הם ‏יכולים להתחיל לחשוד בי,זה פאקינג לא יהיה טוב.
‏אני חייבת להישאר מפוקסת אחרת אני ‏ייצא משליטה.
לעזאזל עם זה.
‏אני חייבת לדעת מה קורה שם.
אני קופצת מהמיטה,הולכת אל הדלת ואוחזת הידית.
כשאני באה בדיוק לפתוח אותה,נשמע ברקע דלת נטרקת למטה ואז הטלפון שעל השידה ‏מודיע על הודעה נכנסת.
מה זה היה עכשיו?
אני מעביר את ידי בשערי,מחליטה לראות מי שלח לי הודעה לפני שאני יוצאת מחדר.
אני מרימה את הטלפון שלי ורואה שקיבלתי הודעה ‏ממספר לא מזוהה.
אני פותחת אותה.
937362528:זה דנילו. את יכולה לצאת מחדר עכשיו. אנחנו לא בבית אל תעשי ‏שטויות.
אני מגלגלת את עיניי וזורקת את הטלפון שלי על המיטה.
מאיפה בכלל יש לו את המספר שלי?!
אין לי כרגע מה לצאת מהחדר אם לוקה לא פה,אז אני מחליטה ללכת להתקלח ולתפוס איזה שינה קצרה.
אני חייבת ‏לצבור כוחות גם אם זה אומר ‏שאני שוב פעם ‏יחלום את הסיוט שלי.