לוקה
"הסחורה שלנו כבר בדרך להרוסים?" שאלתי את מרקוס בזמן שאני עובר על המרשמים של הסחורה על המחשב.
"כן. זה אמור להגיע עליהם בעוד שעה בדיוק,אבל ממה שהבנתי שסימון לא יקבל את הסחורה כי הוא בניו-יורק" אומר מרקוס.
אני מהנהן ומקליד עוד כמה דברים חשובים במרשם.
העסקים שלנו היו מחוייבים גם על החתונה ועל סחורת נשקים שסימון רוצה והוא היה צריך לשלוח לי משלוח של סמים.
"מה עם הסחורה שלו?" הרמתי את עיניי אל מרקוס.
"היא אמורה להגיע אלינו בעוד שעתיים"
"בסדר. תדבר עם דני—" דלת המשרד נפתחת בתנופה ופוגעת בקיר בחוזקה.
דנילו פוסע בסערה פנימה ונראה עצבני מאוד.
אני מתרומם מהכיסא שלי,מניח את כפות ידי על שולחני ומביט באחי במבט חושד.
אני מכיר טוב את המבט הזה וזה לא אומר טובות.
"מה קרה?" דנילו זורק טלפון חד פעמי על שולחן שלי והוא נראה שרוף לגמרי.
"מה זה?" שאלתי והבטתי שוב על דנילו.
"הגרמנים שלחו מסר" דנילו אמר בעצבים.
"ומה הוא? דבר כבר!" דרשתי ממנו.
"הם רוצים להרוג את אשתך לעתיד,לוקה. והם בדרך אליה עכשיו" מה?!
"קאצו!" הטחתי את אגרופי על השולחן ועברתי את ידי השנייה בשערי.
יוהאן גונטר,הבן זונה!
הוא יודע בדיוק איפה לפגוע בי.
ידעתי שהוא מתישהו ינסה להרוס לי את השלום עם הרוסים,בן זונה! הייתי בטוח שכבר הסכמנו לא להתקרב אחד לשני, כנראה שמישהו כאן לא אוהב לשמור על ההסכם שלו.
"איפה הם עכשיו?!" שאגתי על דנילו.
"אני מאמין שהם בדרך לפנטהאוז של סימון והם יחכו שם עד שאוקסנה תצא" אני פותח את המגירה הראשונה בשולחן שלי,מוציא משם שתי אקדחים ומכניס אותם לנרתיק מתחת לג'קט.
אני הולך לחסל אותם ושולח אותם בחתיכות קטנות ליוהאן הבן זונה.
שיבין שלא כדאי לו לגעת במשהו ששייך לי.
"מה אתה עושה?!" דנילו הולך אחרי לכיוון הדלת.
"לאיפה נראה לך שאני הולך?! אני פאקינג הולך לחסל את הבני זונות האלה לפני שהם יגעו בשערה אחת של אשתי!" אני שואג ומתנשף מרוב כעס.
"לא. אתה לא הולך לשם!" הוא שואג בחזרה.
"מה?! על מה לעזאזל אתה מדבר?! הם רוצים לחסל את אשתי,דנילו!!" שאגתי עליו וקרבתי את פני אל פניו באיום.
"היא עדיין לא אשתך,לוקה! ואתה לא יכול פשוט ככה להופיע שם! היא עדיין לא שייכת לך. היא עדיין בתו של סימון וזה עכשיו הבלגן שלהם. לא שלנו!"
קאצו! הוא צודק.
עד שאוקסנה לא תהיה אשתי עדיין,אני לא יוכל להתקרב אליה או לשמור עליה כמו שאני רוצה.
קאצו!
הבחורה הזאת עושה לי משהו ואני לא מבין למה אני כל כך רוצה לשמור עליה קרוב אלי.
אף פעם לא חשבתי שאני הרצה ככה מישהי בחיים כמו שאני רוצה אותה.
אני חייב כבר להפוך אותה לאשתי ומהר.
"מרקוס!" נהמתי.
מרקוס ישר התייצב לידי וחיכה להוראות.
"לך לשם ותפקח עליהם עין. אם קורה משהו,אתה מתקשר עלי מיד,זה ברור?"
"כן,אדוני"
"לך" מרקוס מהנהן ויוצא במהירות מהמשרד.
"אתה עושה טעות,לוקה. זה לא עני-"
"אבל זה כן ענייני,דנילו. היא הולכת להיות אשתי בעוד שבועיים בדיוק! אז אל תתחיל איתי עכשיו,ברור?!" נהמתי.
חזרתי לשולחני,תיישבתי בחזרה על הכיסא שלי וחיכיתי לשיחה ממרקוס.
...............
"מה אתה רואה שם?" אני שואל את מרקוס מעבר לקו.
"הם סנטרל פארק. נראה שאלכס עצבני על אוקסנה,אדוני."
אני לא מבין למה אלכס עצבני על אחותו.
הרגע ניסו לחסל אותה,לעזאזל!
"מה הם הגרמנים?" שאלתי.
"הם מתים,אדוני. הגעתי לפה שכבר אלכס היה ליד הגופות שלהם ושאוקסנה רבה איתו."
לפחות הוא חיסל את הבני זונות לפני שהם הספיקו לגעת בה.
"אתה שומע משהו?"
"לא,לוקה. אני די רחוק מהם" אני נאנח ונשענתי אחורה עם הכיסא שלי.
"בסדר. אתה יכול לחזור עכשיו" אמרתי וניתקתי את השיחה.
אני מביט על התמונה שמרקוס שלח לי שנמצאת על המסך במחשב שלי.
אוקסנה מביט על הגופות של הגרמנים בשנאה טהורה,בזמן שאלכס נראה כאילו הוא צועק עליה.
מה לעזאזל הבעיה שלו?!
עם אני הייתי שם עכשיו,הייתי מושך אותה בין זרועותיי ואומר לה שהכל היה בסדר עכשיו.
רגע מה חשבתי עכשיו?!
ממתי אני חושב לחבק מישהי?!
קאצו!
מה נכנס בי?!
............
אוקסנה
"אני שולחת לך משהו ואני רוצה תתרגמי לי אותו כמה שיותר מהר שאת יכולה" התקשרתי במהירות לנטשה ברגע שנכנסתי לחדרי ונעלתי את הדלת.
אני אין לי כל כך הרבה זמן עד שסימון ישמע על זה ויגיע הבית.
אז כדאי לי לפעול במהירות לפני שהוא ידע משהו.
"מה זה?" שואלת נטשה.
"אני לא יכולה להגיד לך בטלפון,אבל אני אשלח לך עכשיו בפקס"
"בסדר. אבל עכשיו אוקסנה" אני אומרת לה שבסדר ומנתקת את השיחה.
למזלי אחי לא חזר איתי ביחד הביתה אז הבית היה ריק לגמרי חוץ השומרים שליד דלתות המעלית.
אבל זה נותן לי קצת זמן לפרוץ למשרד של סימון ולשלוח לנטשה את הדף.
אני יוצאת מהחדר בשקט אך עושה את זה מהר יחסית אך לפני שאני מגיע למסדרון של המשרד של סימון אני שולחת בזריזות הודעה לנטשה שהיא יכולה עכשיו לכבות את המצלמות במסדרון ובמשרד שלו.
נטשה: טופל. יש לך שבע דקות בדיוק.
טוב, זה מושלם.
אני פוסעת את דרכי במסדרון עד אני מגיעה למשרד של סימון,פותחת את הדלת השקט ונכנסת פנימה.
אני ממהרת אל המדפסת,מדליקה אותה ועל הדרך מוציא את הדף מחזייה שלי.
אני מאשרת אותה בזריזות על השולחן של סימון ומכניסה אותו למדפסת.
לוחצת על פקס,רושמת את המספר הפקס של נטשה ומחכה שזה השלח לה את הדף.
המדפסת סוף סוף מצפצפת על קבלה,אני נושמת עמוק ולוקחת שוב את הדף.
סוגרת הכל עד שאני שומעת את שמי ונעצרת.
"אוקסנה!!"
"שיט!"
YOU ARE READING
המתנקשת
Romanceחטפו את אבא שלה כשהיית בת שמונה ורצחו את אמא שלה מול עיניה. אוקסנה נשבעת שהיא תנקום באנשים שלקחו ממנה את ההורים שלה אבל אתה בנאדם שהיא באמת רוצה להרוג זה ראש המאפיה האיטלקית לוקה פיזאנו. לוקה ראה מול עיניו איך אמא שלו נרצחה על ידי מתנקשים כשה...
