פרק 30

1.9K 70 6
                                    


לוקה

ברגע שהגענו לרחבה,אימצתי את אוקסנה אליי והידקתי את אחיזתי בה כשהיא התנועעה. מבטה לא היה ממוקד כפי שהיה אמור להיות. היא ללא ספק לא הייתה כאן איתי.
בשביל למשוך את תשומת ליבה,הסטתי קווצת שיערה מאחורי אוזנה והעברתי את אגודלי על שפתיה.
עיניה של אוקסנה התנתקו מחזי ועלו להביט בי.
עבר בי חשש קטן שהיא הולכת תעיף את ידי משפתייה אך היא לא עשתה זאת.
במקום זה היא נאנחה בשקט,עצמה עיניים והניחה את ראשה על חזי.
בתוכי הייתי המום לגמרי ממה שקורה כאן עכשיו אך מהר מאוד התעשתתי על עצמי ופשוט נהניתי מהרגע הזה.
הנחתי את סנטרי על קודקוד ראשה כשאנחנו ממשיכים כל הזמן הזה לזוז ‏בקצב המוזיקה איטית ולא ‏מתייחסים לאף אחד מסביבנו.
"את בסדר?" לחשתי לה.
אוקסנה נאנחת בכבדות ואומרת,"אני חושבת שכן"
אני מניח את כף ידי על גבה התחתון ובידי השנייה אוחזת בידה,כשאנחנו מתרחקים טיפה בשביל להסתכל אחד על השני.
"את רוצה ללכת מפה?" שאלתי.
ומקווה מאוד שהיא תגיד כן כי גם אני רוצה ‏לעוף מכאן כבר.
כבר ‏התחייבנו אחד אל השני ואפשר לומר שעשיתי את שלי לערב.
ויגיע הזמן שאני היה קצת עם אשתי לבד.
עיניה של אוקסנה מביטו לשנייה מעבר לכתפי ואז הן חוזרות להביט בי.
"כן" רק מילה אחת הייתי צריך ולא יותר.
אני מפסיק את הריקוד שלנו,מסתובב אל הקהל שלנו ואומר, "מצטער להודיע חברים. אך יגיע הזמן שאני ואשתי נסיים את הערב הזה ונלך לדרכנו" כשהצעקות הראשונות הדהדו והציעו שאשכיב את אוקסנה,התאפקתי לא להשליך אותה על כתפי ולשאת אותה לחדר.
"התחתנת, השכבת!" צעק דנילו והניף את זרועותיו עד שהתנגש בכיסא.
צחקתי מהשטויות שלו וענענתי את ראשי.
הבטתי אל אוקסנה שהביטה בו במבט רצחני ולא מרוצה שלה.
"דפוק אחד" היא מלמלה יותר לעצמה אך שמעתי אותה ‏בכל מקרה. "תכתים את הסדינים באדום!" צעק סימון פתאום כשאני ואוקסנה התחלנו להתרחק מכולם.
אך ברגע שאוקסנה שמעה אותו היא נעצרה במקום והביטה מעבר לכתפיה מבט מלא שנאה לעברו.
אני יכול להבין ‏את ‏הכעס שלה לגמרי.
‏אני לא יודע מה קרה בינה לבין אבא שלה אבל אפשר לראות שהמצב לא טוב בכלל ביניהם.
החלטתי בשביל שנינו ‏להתעלם ממנו והובלתי את אוקסנה אל חדר השינה שלנו לרקע מחיאות הכפיים והצעקות של שאר האורחים.
חלק מההערות עוררו בי רצון להכניס להם אגרוף בפרצוף, גם אם התכוונתי לעשות כפי שהציעו בסופו של דבר.
לא זכרתי מתי לאחרונה בערתי מרוב תשוקה.
כשעצרתי עם אוקסנה בכניסה לחדר השינה שלנו,דנילו וכמה מאנשי טפחו על כתפיי.
יכולתי להרגיש את אוקסנה ‏רותחת מזעם לידי אך ‏נשארת שקטה בכל זאת.
מה שלא התאים לה בכלל.
הגיע הזמן שאראה לה כמה רציתי אותה.
פתחתי את הדלת והיא נכנסה פנימה.
כשנכנסתי אחריה שמתי לב שהיא נעצרה פתאום ושהיא מביטה על המיטה שלנו במבט קר ולא מרוצה.
עקבתי אחרי מבטה עד למיטה והבנתי מיד למה היא נראתה ככה.
דמי רתח כשקלטתי מי נמצאת על המיטה שלנו.
"אדריאנה" מלמלתי בכעס.
רק היא הייתה חסרה לי עכשיו.

‏המתנקשת Where stories live. Discover now