‏המתנקשת שלי

פרק 31

לוקה

אני מתעורר כשגופה העירום של אוקסנה שרוע על גופי. אני קשה כרגיל בבוקר, אבל הפעם נדמה שהזקפה חזקה יותר, הודות לכך שהיא איתי במיטה. מעליי. הכוס הרך שלה נלחץ כנגד הירך שלי. אני מסרב לזיין אותה או אפילו לגעת בה בצורה מינית.
אתמול בלילה דחפתי אותה עד קצה גבול היכולת שלה.
השתמשתי בגופה כמעט בכל דרך שיכולתי.
במובן מסוים, דחפתי גם את עצמי לקצה גבול היכולת שלי.
אני מזיז אותה מעליי בזהירות ויורד מהמיטה, הולך ישר לחדר הרחצה להשתין.
הזין העומד שלי עושה את זה כמעט בלתי אפשרי, ואני מנסה לחשוב על דברים אחרים. דברים משעממים. כמו לדקור מישהו מסויים. על פאקינג הצרפתיים הבני זונות. על סימון הבן זונה שאני מת לחסל.
הזין שלי מתרכך קצת אני פותח את ברז המקלחת וקופץ פנימה, המים הקרים זורמים על עורי. בסופו של דבר הם מתחממים, ואני שוטף את עצמי במהירות,יוצא ומתנגב.
אני מצחצח את השיניים שלי ובוחן את השתקפותי במראה,מזיז את שערי הרטוב ממצחי ומושך אותו לאחור.
הפציעה שעל שפתיי,שאדריאנה עשתה לי מושך את תשומת ליבי.
כלבה משוגעת.
מה היא חשבה לעצמה,לעזאזל?!
שאני יעזוב את אשתי ביום החתונה שלנו ואני אלך אליה?
היא פאקינג בת זונה משוגעת לגמרי.
דלת חדר הרחצה נפתחת,אני מביט לעברה בדיוק כשאוקסנה נכנסת דרכה והולכת ישירות אל המקלחת כשהיא עירומה לגמרי.
עיניי לא יורדות מגופה המושלם לשנייה.
קאצו!
אני לא יכול להוריד את העיניים שלי מנמשים ה‏מפוזרים על גופה.
זה פאקינג מחרמן ברמות קשות.
הזין שלי מתחיל לעמוד שוב ולהיות קשה רצח.
"בוקר טוב" אמרתי לעברה בקול צרוד כשאני נעשן על השיש מאחורי ומביט בה מתקלחת.
"בוקר" היא ממלמלת בקרירות וחופפת את שיערה.
כנראה שחזרנו להיות שוב קרים.
"איך את מרגי—"
"מי זאת הזונה שהייתה במיטה שלך אתמול?" אוקסנה קטעה את דברי כשרציתי לשאול מה שלומה אך הפתיעה אותי בשאלה שלה.
היא רוצה לדעת מי זאת אדריאנה.
אני ממש לא רוצה שהיא תדע מי היא ומה היא הייתה בשבילי.
זה יהרוס את כל מה שאני מנסה לבנות בינינו עד עכשיו ואני ממש לא רוצה להיות שוב ראש בראש איתה כמו בהתחלה.
נאנחתי,שלבתי את זרועותיי על חזי ומבטי ישר נוחת על טבעת הנישואים שלי.
פאק,אני עדיין לא קולט שזה אמיתי.
"אדריאנה היא בתו של הקאפו של לוס אנג׳לס,מתאו קורטז" אני מתחיל להסביר.
"אני והיא גדלנו יחד כשהיינו ילדים. אמא שלה ואמא שלי היו חברות טובות. עשינו כמה שטויות שהיינו ילדים ובזה זה נגמר." אני עוצם עיניים,שואף עמוק האוויר לרעות.
בכל פעם שאני מדבר על אמא שלי דקירה עמוקה בליבי ‏מופיעה.
אני אף פעם לא מדבר עליה עם אף איש ואני גם לא מתכוון עכשיו להתחיל.
אוקסנה לא צריכה לדעת דברים שעדיף שהיא לא אמורה לדעת.
וככה זה ישאר.
"טוב" היא עונה.
זהו?
חשבתי שהיא תרצה לדעת יותר.
הרמתי מבטי אליה כשהיא יצאה ‏מהמקלחת וכרכה סביבה מגבת.
היא התקדמה אל השיש שאני נשען עליו ופשוט התחילה לצחצח שיניים,תוך כדי שהיא מתעלמת ממני לחלוטין.
עיניי בזמן הזה ננעצות על שפתייה הנפוחות והמגרות.
קאצו,איך בא לי לטרוף אותה בדיוק כמו שעשיתי אתמול בערב.
"לוקה!" צעקה מעבר לדלת גרמה לי לנתק את המבט משפתייה של אוקסנה ולהתקדם אל הדלת.
מי לעזאזל מעז להפריע לי בשעה הזאת?!
אני פותח את הדלת ומוצא את דנילו יושב על הספה שנמצאת בצד החדר ושותה לו משהו.
"מה אתה עושה פה כזה מוקדם?" דנילו מחייך אלי חיוך ערמומי.
"אין דם על המיטה. כל הבנות מחכות ליד הדלת בשביל לקחת את הסדינים. כבר ‏שכחת ‏מהמסורת שלך?" הוא מסביר.
קאצו!
שכחתי לגמרי מהדם ומזה ‏שצריכים להראות את הסדינים בחדר אכול.
אני מחפש סביבי משהו חד,עד שעיניי קולטות את הסכין שעדיין תקוע מעל ראש המיטה.
אני מגחך לעצמי כשאני מתקדם אל המיטה ושולף אותו משם.
איך לעזאזל היא עשתה את זה אתמול?
זאת הייתה זריקה כל כך מדויקת והיא עדיין פספסה בכוונה את ‏אדריאנה ומזל כי ממש לא היה לי חסר עכשיו עוד מלחמה על הראש.
אך עדיין מטריד אותי המחשב על איך היא יודעת לזרוק ככה סכין.
"באמת רציתי לשאול איך הסכין יגיע לשם" דנילו טועה ומשפשף את סנטרו כשהוא נעמד לידי.
אני מרים את כף ידי מעל הסדינים כשהסכין צמודה על כף ידי וחותך.
טיפות דם נופלות על הסדינים עד שאני מחליט שזה נראה אמיתי ‏ומרחק את היד משם.
"תשמור על הפה שלך סגור,דנילו. זה ברור?"
דנילו מרים את ידיו,"אין שום בעיה,אחי"
דפיקות על הדלת הראשית נשמעו והדבורים של הנשים התגברו מעבר לצד השני של הדלת.
"אמרתי לך שהן עדיין בחוץ" עוקץ דנילו וקורץ אלי בשעשוע.
אידיוט.
משכתי את הסדין המוכתם בדם מהמיטה וזרקתי אותו לעבר דנילו.
הסדין פגע בפניו משגרם לי לחייך בגלל הפרצוף הנגעל ‏שהופיע על פניו כשהוא מעייף ממנו את הסדין.
"באמת בנאדם! מה נסגר?!" הוא נובח.
"אתה צריך ללמוד לסתום את הפה לפעמים" אומרת אוקסנה כשהיא נכנסת אל החדר ושרק מגבת כרוכה סביבה.
קאצו!
מה היא עושה לעזאזל?!
דנילו לא צריך פאקינג לראות אותה ככה.
רק אני!
"הו שלום גם לך,גברת פיזאנו. בשבילי את לבושה ככה?" הוא שואל בקול ערמומי ושולח לעברי קריצה.
כי הוא יודע מצויין איך שזה מרתיח אותי.
אני מטיח סטרה מאחורי עורפו ועוקף אותו בשביל להגיע אל אוקסנה.
"אחח!" הוא מתלונן מאחורי.
"מה זה כל הרעש הזה שמגיע מהדלת?" אוקסנה שואלת.
"למה את לא לבושה?" לא הגבתי לשאלה שלה כי מעצבן אותי לראות אותה ככה ליד אחי.
אוקסנה גלגלה לעברי עיניים כשהיא עוקפת אותי בשביל ללכת אל חדר הארונות שלי.
"‏תירגע,חיית פרא. אין לי פה בגדים שכחת?" היא אומרת בטון עצבני ,נכנסת אל חדר הארונות וטורקת אחריה את הדלת.
גיחוך מצד דנילו גורם לי להביט לעברו במבט רצחני.
"מה מצחיק אותך?" שאלתי בכעס.
"חיית פרא? את זה עדיין לא שמעתי עלייך. וקאצו,אחי! זכיתה. איזה גוף יש לה" דנילו שורק כשהוא מסתובב עם הסדין בידיו והולך לעבר הדלת.
אם הוא לא היה אחי הייתי מזמן יורה לו בראש.
"בבקשה תמרה. הנה הסדין ‏שרציתם" דנילו אומר בקול משועשע והדלת נטרקת אחריו.
"מתי אנחנו אמורים להיות בארוחת הבוקר הזאת?" קולה שאוקסנה נשמע מאחורי.
אני מסתובב להביט בה והלב שלי ישר מחסיר פעימה.
היא לבושה עכשיו בחולצת כפתורים לבנה שלי והיא נראית מדהים עליה.
קאצו.
למה לעזאזל לא זיינתי אותה אתמול?!
מה פאקינג נכנס בי?!
"לוקה?" אוקסנה אומרת את שמי בכעס ומביטה לעברי עם גבות מורמות.
אני יוצא מהר מההלם שלי ומביט על השעון שנמצא במפרק ידי.
"בעוד עשר דקות" עניתי.
"בסדר" היא עונה ונכנסת שוב לחדר הארונות כשאני פוסע אחריה.
"את ממש לא יוצאת ככה לארוחת הבוקר" אני מזהיר אותה.
אוקסנה מביטה על עצמה במראה ובודקת איך החולצה שלי נראית עליה,"אני חושבת ‏שאני נראית בה די טוב. אז אני כן הלך איתה לארוחה" היא מביטה לעברי דרך המראה כשחיוך קטן נפרש על שפתייה.
"על גופתי המתה את יוצאת ככה"
"זאת הבטחה?" היא שואלת וקולה נשמע קצת עליז.
מה שאף פעם לא שמעתי לפני זה.
היא מסתובבת לעברי ו‏מעיפה את שערה מאחורי כתפה.
"כי אם כן,אני לגמרי לובשת אותה" היא מחייכת אלי חיוך ממזרי ובאה לעקוף אותי אך לפני שהיא מספיקה,אני אוחז בזרועה ומצמיד אותה במהירות אל השולחן שנמצא באמצע של חדר הארונות.
"ממש לא נראה לי,אש קטנה. רק אני יכול לראות אותך בבגדים שלי,זה ברור לך? או שאני צריך להזכיר לך את זה?" אני שואל בטון מאיים וצרוד.
רעד עובר גופה אך זה לא רעד של פחד כי לפי עיניה אפשר לראות שהיא מתחרמנת מזה.
אני פאקינג מת על זה.