הסוכריה של השטן

פרק 12

זאקרי-

אתמול אחרי ששברתי לאידיוט ההוא את האצבע חזרתי ונכנסתי לאינסטגרם של אוסטין טנטרי,ראיתי את אותו אחד בתמונה עם אוסטין והיה את התיוג שלו.

נכנסתי לאינסטגרם שלו והוא לא העלה משהו על מה שקרה,כדאי לו להמציא תירוץ טוב לזה שהאצבע שלו שבורה.

                                     ~

השעון המעורר העיר אותי וקמתי באנחה,נזכרתי באתמול וזה העלה חיוך על פניי,שוב נכנסתי לאינסטגרם לבדוק אם הוא העלה משהו וכן,הוא העלה סטורי.

נכנסתי לסטורי וראיתי שיש לו מן גבס כזה על הכף יד שמחובר לאצבע שלו,ולמעלה הוא רשם ככה זה שמגזימים באימון,הוא הוסיף 3 אימוג'ים של אש.

אימון במה,בלבכות? חתיכת אידיוט.

אבל זה פוטר אותי מבעיה אחת,למרות שמתחשק לי לשבור לו עוד אצבע על הסטורי הזה.

קיבלתי הודעה מסטיב *איפה אתה?* שיט.

אני לא רוצה שידעו מה אני מתכנן לעשות.

חשבתי על מה להקליד.. *אני אראה אתכם בצהריים* ושלחתי.

                                ~

עצרתי מול תיכון לוואל,בעוד 10 דקות יש הפסקה.

ממש כמו לחזור ללימודים.

ראיתי את השומר ליד הדלת,הוא יזהה אותי,הוא כבר ראה אותי אוסף את מלאני באופנוע שלי.

"בוקר טוב" אמרתי לו כשהייתי מולו,לא רציתי ישר להיכנס דרכו כאילו הוא לא שם.

"בוקר טוב גם לך איש צעיר" הוא אמר וחייך,חייכתי בחזרה ונכנסתי,ישר הורדתי את החיוך.

אני אוכל לחייך רק כשאוסטין הבן זונה יקיא דם.

                                   ~

התחילה ההפסקה וכל הדלתות של הכיתות נפתחו בבת אחת,בן רגע מאות תלמידים נערו מהכיתות כמו עדר כלבי ים,הם אפילו מחצו אחד את השני.

בזכות הגובה שלי הצלחתי לסרוק את כל עדר התלמידים,למזלם לא ראיתי את מלאני.

אחרת הייתי הולך ישר אליה,דוחף את כולם לצדדים ומרים אותה משם.

הייתי חוצה את אותם עדר תלמידים כמו שחצו את ים סוף לשניים.

כעבור 3 דקות שבהם ראיתי את רוב התלמידים נכנסים לקפיטריה,סוף סוף ראיתי את מלאני,היא הייתה עם קרולינה.

פאק,לראות אותה ככה שמחה מתי שהיא מדברת עם קרולינה.

אני אדאג שהיא תישאר ככה שמחה.

הן יצאו לבחוץ ודאגתי להישאר לא נראה לעיניהן.

הן לא צריכות לדעת שאני כאן,כי אחרת מלאני תדע שזה אני,בקשר למה שהולך לקרות.