הסוכריה של השטן

פרק 55

זאקרי-

אחרי שהכל החשיך קמתי כשאני במיטה שלי, בחדר שלי.
איך הגעתי לכאן? נאנקתי מכאב והרגשתי משהו בבטן שלי, ישבתי במיטה וראיתי תחבושת על חצי מהגוף שלי.
"אני רואה שאתה ער" שמעתי קול וסטיב נכנס לחדר שלי עם כוס קפה ביד שלו.
"אתה הבאת אותי לכאן?..." אמרתי לו ואז הבטתי בתחבושת על הגוף שלי והוספתי, "...וטיפלת בי?"
הוא התיישב במיטה והושיט לי את הקפה, לקחתי ממנו את הכוס ולגמתי.
אין רעל, לא שחשבתי שיהיה.
אני לא מבין למה סטיב טרח להביא אותי עד לבית שלי, למיטה שלי ואז לטפל בי.
ידעתי שיקרה משהו עם האחים קנדי אחרי שאספר להם עליי ועל מלאני אבל לא הספקתי להגיד להם את זה לפני שבראד התנפל עליי.
לנשק את אחותם מחוץ לבית בידיעה שהם יכולים לראות אותנו היה דפוק.
עוד יותר דפוק זה שבראד כמעט רצח אותי, ידעתי שהוא כנראה ידפוק לי אגרופים והייתי מקבל את הכעס שלו בשמחה.
רק לא חשבתי שהוא ידפוק לי אגרופים עד שאני נהיה חסר הכרה.
יש את המשפט שהחניך מתעלה על המאמן שלו, אצלי ואצל בראד זה לא ככה.
בראד יותר חזק ממני, יותר מהיר ממני אבל עדיין יכולתי לנצח אותו.
רק שהיה עוד משתנה אחד בקרב שלנו, מלאני.
הזעם עיוור את בראד והוא היה עסוק רק בלפגוע בי, אני הייתי עסוק בלהגן על עצמי ובלהסתכל על מלאני, בגלל זה הפסדתי.
ההגנה הכי טובה היא התקפה, ברגע שרק מישהו מגן על עצמו מול מישהו שרק תוקף אז אותו אחד צריך להשאיר את ההגנות שלו כי אם לא הוא יפגע קשה.
הורדתי את ההגנות שלי כשמלאני נפצעה ברגל ואז בראד המשיך לתקוף.
"אז אתה אוהב את אחותי?" סטיב שאל וזה שלף אותי מלשחזר את מה שקרה מקודם.
"כן" אמרתי ב100 אחוז ביטחון, אני אוהב את מלאני קנדי.
סטיב הנהן ושקע במחשבות משלו, הגלגלים בראש שלו כל הזמן עובדים וכרגע הם על המצב הכי מהיר.
קשה לי לדעת מה הוא חושב על זה, בראד הוא רגשני, אפשר ישר לדעת מה הוא חושב כי הוא מראה את הרגשות שלו, שזה לרוב כעס.
הם שניהם תאומים, סטיב יותר גדול מבראד ב2 דקות אבל אם תביטו בהם לא תדעו שהם תאומים.
הם שונים כל כך אחד מהשני, בראד עצבני ואלים, אין לו בעיה לתקוף את כל מי שהוא רוצה.
סטיב שונה ממנו בכל כך הרבה מובנים, סטיב מחושב וזהיר, הוא גם גאון וקר רוח.
הוא יודע לשלוט על הרגשות שלו, עד כדי כך שאי אפשר לדעת מה עובר לו בראש.
שזה לא יטעה, סטיב בעצמו מסוכן מאוד.
אפילו יותר מבראד.
סטיב לא צפוי בכלל, הוא גם גאון מחשבים ויודע הכל על גוף האדם.
אם סטיב ילחם נגד מישהו הוא יביס את האויב שלו ברגע כי סטיב יבחין בנקודת התורפה של האחר וינצל אותה לטובתו.
"באיזו רמה אתה אוהב אותה?" סטיב שאל והרגשתי מבולבל.
יש רמות לאהבה?
"ברמה שאני חושב רק עליה, שאני רוצה שהיא תהיה כל הזמן לידי כדי שאדע שהיא בטוחה" אמרתי לו וחשבתי שהוא יתעצבן אבל הוא רק המשיך להנהן.
אני לא אוהב מתוק, לא חטיפים ושוקולדים אבל בסופו של דבר כל אחד צריך מתוק.
מלאני קנדי היא המתוק שלא ידעתי שאני צריך.
סטיב קם ועצר מול הדלת שלי, "אתה צריך לנוח, אם לא היית מתאמן היית יכול למות, השרירים שלך ספגו את רוב המכות של בראד אז אל תתאמץ כי ברגע שתתאמץ תפעיל את השרירים שלך וזה יכאב" הוא אמר ואז הוסיף, "מאוד".
"אתה לא הולך להרוג אותי, להעלים את הגופה שלי ואז לטייח את ההיעדרות שלי?" שאלתי את סטיב והוא חייך.
"אל תיתן לי רעיונות" הוא גיחך ולפני שיצא הוסיף עוד משהו.
"אתה כמו אח בשבילי ובשביל בראד, אתה איתנו יותר מ8 שנים, בראד לא מבין את ההשלכות של מה שהוא עשה, ברגע שהוא יבין זה יכה בו חזק" סטיב אמר ויצא מהדלת.
אני כל יום מה8 שנים האחרונות ראיתי את האחים קנדי, אני לא יכול לראות את המשך החיים שלי בלעדיהם.
ובמיוחד לא את המשך החיים שלי עם מישהי שהיא לא מלאני.