הסוכריה של השטן

פרק 19

מלאני-

"הוא עשה מה?!" קרול צעקה-לחשה אחרי שסיפרתי לה את מה שקרה עם זאק.
הגעתי לתיכון לפני 8 דקות והספקתי לעדכן אותה בכל מה שקרה.
במהלך הנסיעה,זאק ואני לא דיברנו אבל הפעם לחבק אותו על האופנוע היה שונה מכל הפעמים בעבר.
סתם ניחוש,כנראה שזה בגלל שהוא סחרר אותי עם הנשיקה שלו ואז אכל לי את הכוס כאילו אני הארוחת בוקר שלו.
וכל זה בזמן שהתחננתי שימשיך כשאני על השולחן.
מתי שהוא אמר לי לגעת בפטמות שלי לא חשבתי וישר עשיתי את זה.
בחיים לא עשיתי דבר כזה קודם לפני.
אני אפילו לא יודעת למה עשיתי את זה.
הרגשתי מהופנטת וכשהוא אמר את זה עשיתי את זה והרגשתי נהדר.
זאקרי מייקלסון שלט בגוף שלי ולא התנגדתי,להפך.רציתי שהוא ימשיך.
בסוף,פעם ראשונה הגעתי לאורגזמה וההרגשה הייתה שאני עפה ליקום אחר.
זעקתי כשגמרתי ואז זאק ניקה אותי עם הלשון שלו,אלוהים.
הרגשתי שאין לי אנרגיות בגוף בכלל.
רק קול הנשימות של שתינו נשמע והוא הסתכל עליי שרוכה על כל השולחן בזמן שאני הסתכלתי עליו עומד כשיש עליו זיעה או שזה מהרטיבות שלי.
אני לא יודעת אבל לא הספקתי לחשוב על זה כי ראיתי שהחולצה נצמדת לגוף השרירי שלו.
הוא בא מולי ונישק אותי בשפתיים,לא יכולתי לנשק חזרה,האנרגיות שלי נגמרו.
הוא אכל את האנרגיות שלי.
חייכתי אליו חיוך קטן והוא החזיר את הבגדים שלי לכפי שהיו ואז הרים אותי לכיוון האופנוע.
הרגשתי כמו קואלה על עץ.
הידיים שלי כרוכות סביב הראש שלו והרגליים שלי כרוכות סביב המותניים שלו.
אני יכולתי להרגיש את השרירים שלו נמתחים מתחת לגוף שלי.
"מל? נעלמת שוב,את כאן?" הקול של קרול שלף אותי ממחשבותיי.
שיט,זה קרה לי שוב.
אני כל רגע חוזרת לרגע עם זאק.
"אני כאן מצטערת,מה אמרת?" שאלתי והיא הרימה גבה.
"איך מזה שאתם התחמקתם אחד מהשניה הגיע לזה שחבר של האחים שלך גרם לך לגמור לו על הפנים?!" בדיוק כשהיא אמרה לגמור לו על הפנים 4 תלמידים עברו לידנו.
"קרול!! תהיי יותר בשקט את רוצה אולי להגיד לכל התיכון את זה?" שמתי לה יד על הפה וגרמתי לה להביט בי לפני שהפה שלה יכניס אותנו לצרות.
היא הורידה את היד שלי מהפה שלה."תעני לי על מה ששאלתי" היא אמרה ונאנחתי.
אני בעצמי לא יודעת מה קרה כאן.
אבל מה שזה לא היה.. אני אהבתי את זה.
"אני לא יודעת! הוא גרם לי ללקק סוכריה,פתאום הגענו למצב שאנחנו התנשקנו ואז הוא נגע בי וזה הרגיש כל כך טוב" אמרתי לה והסמקתי,אני לא בטוחה שהיא צריכה לדעת איך הרגשתי כשזאק נגע בי.
העיניים שלה התרככו ואז היא שאלה משהו שלא חשבתי עליו קודם.
"הוא בכלל ביקש סליחה על מה שעשה לך? את בכית ימים כי הוא הרס את הדימוי העצמי שלך" זו נקודה למחשבה.
קרול הייתה איתי בכל שלב ושלב כשבכיתי והיא חיבקה אותי וקיללה אותו.
זאק לא ביקש סליחה הוא פשוט נישק אותי.
וגרם לי לגמור.
"הוא.. הוא לא ביקש סליחה" אמרתי לקרול והשפלתי את המבט.
כל האופוריה מהבוקר עם זאק נעלמה כלא הייתה.
"הוא יבקש,אחרי מה שעשיתם הבוקר הוא יחזור אלייך על 4" קרול עודדה אותי.
היא צודקת.
הוא אמר לי שאני לא יודעת לנשק והוא בסוף זה שחזר כדי לקבל ממני נשיקה.
אני אגרום לו לרדת על 4.
מלאני קנדי הולכת להוריד את זאקרי מייקלסון.
אני כבר מחכה לסוף היום כדי לדבר איתו.
"את צודקת קרול,תודה" חייכתי אליה והיא חייכה בחזרה ואז נתנה לי מכה עם המרפק שלה.
"אז,איך היה כשהוא אכל אותך?" קרול שאלה וגיחכה ואני בטוחה שהייתי אדומה יותר מעגבניה בשלב הזה.
"בחיים לא הרגשתי ככה,חשבתי לרגע שהגוף שלי עומד להתפוצץ,ואני די חושבת שתלשתי לו שיערות" אמרתי והתחלנו לצחוק,נזכרתי באיך שהוא היה שקוע בכוס שלי ומשכתי אותו מהשיער כאילו הוא בובה.
"התחלתי לעבוד במלצרות! אולי תבואו למסעדה את וזאק" הציעה קרול וחשבתי על זה.
"נצטרך להביא את סטיב ובראד כדי שלא יחשדו" אמרתי לה והיא השפילה את המבט,לא הבנתי מה קרה.
"אולי לא צריך את בראד? הוא בטח יצחק עליי או יעביד אותי קשה" קרול אמרה בזמן שהמבט שלה ברצפה.
"אל תדאגי אם הוא יחשוב לעשות דבר כזה הוא יחטוף ממני!" חיוך עלה על הפנים שלה ואז נשמע הצלצול של תחילת היום.
אני וקרול בשיעורים שונים אז נפרדנו והלכתי לשיעור היסטוריה,חזרתי לשקוע במחשבות על זאק ופתאום נתקעתי בגוף של מישהו.
"שיט אני מצטערת" אמרתי והרגשתי שאותו מישהו אוחז בכתפיים שלי ומיישר אותי.
חזרתי למציאות ובדקתי מי זה.
"מאט?" לא ראיתי אותו מאז..
כשיצאתי מהכיתה בבכי בגלל אוסטין וחבורת הזבל.
"מלאני,חיפשתי אותך" הוא אמר לי והרגשתי מבולבלת,למה הוא חיפש אותי?
"בואי" הוא אחז לי ביד ומשך אותי לכיוון ההפוך מהכיתה שאני אמורה ללמוד בה.
"מאט מה אתה עושה?" ניסיתי לעמוד בקצב שלו ואז עצרנו כשאנחנו ליד דלתות המסדרון הריק.
כל התלמידים נכנסו לכיתות ותודות למאט אני מאחרת עכשיו.
"יש לי משהו להגיד לך,אבל שזה ישאר רק בינינו את מבינה?" הוא נראה קצת קצר נשימה ולא הבנתי מה לעזאזל קורה כאן.
"אוקיי..? קרה משהו?" שאלתי והוא נעץ בי את העיניים שלו.
"את זוכרת מה קרה לאוסטין?" הוא שאל ולא הבנתי איך זה קשור.
אי אפשר לשכוח,אם כבר אני חגגתי כשזה קרה.
"כן,למה?" שאלתי וחיוך קטן עלה על הפנים שלו.
"אני עשיתי את זה,בשבילך" מאט אמר וקפאתי.