מלאני-
מאז שחזרנו לבית זאק היה מתוח, אני חושבת שזה בגלל מה שהוא אמר לי היום בדרך.
"אני רוצה שתכירי אותי יותר אני…" זאק אמר ולא הבנתי למה הוא מתכוון, אני כבר מכירה אותו 8 שנים.
"אני כבר מכירה אותך" השבתי לו והרגשתי את הגוף שלו מתקשח מתחת לידיים שלי.
"הגיע הזמן שתכירי את כל הצדדים שלי, הצדדים הרעים והרעים יותר" הוא אמר ושתקתי.
לא אהבתי את איך שהוא מדבר על עצמו, כן יש לו צדדים רעים אבל גם יש לו הרבה טובים.
הוא שתלטן,גס רוח,אלים ומפחיד אבל הוא גם נחמד,דואג לי,חמוד, מסתדר עם האחים שלי וחתיך.
כן.. את האחרון לא הייתי צריכה להוסיף.
צלצול פעמון שלף אותי מהמחשבות על מה שקרה לפני כמה שעות עם זאק.
קמתי מהספה והלכתי לכיוון הדלת, באתי לפתוח את הדלת אבל בראד הקדים אותי.
הוא פתח את הדלת, קיבל חבילה גדולה וחתם על המסמך שהשליח הביא לו.
"מה זה?" שאלתי כשבראד הביא אריזה ענקית ושנראית כבדה מאוד.
"זה מל שק איגרוף, שק איגרוף זאת מל" הוא ערך בינינו היכרות ועבר לידי.
"זה אומר שלא תצטרך יותר להרביץ לאנשים אחרים?" שאלתי בקול נרגש ומזויף, אולי השק איגרוף הזה יעזור לבעיית עצבים שלו.
הוא הסתובב וצמצם את העיניים שלו לכיווני, "לא מל, זה לא מה שזה אומר אבל להגיד לך מה זה אומר?" הוא שאל ופחדתי מהכיוון שאליו זה הולך אבל עדיין הנהנתי.
"זה אומר שהשק איגרוף היפה הזה הולך לעזור לי למקד את המכות שלי למקום אחד במהירות, בקרוב נתפוס את מי שחטף את קרולינה והוא יחטוף מכה ומכה מהר יותר משיוכל להגיד געכגםגחה" הוא אמר את הסוף בג'יבריש ופרצתי בצחוק.
"מה געכגםגחה אומר בכלל?" שאלתי בין צחוק לצחוק.
"לא יודע, אבל הוא לא יצליח להגיד את זה" בראד אמר והלך עם החבילה של השק איגרוף.
~סטיב יושב שעות על גבי שעות במחשב ומנסה לפרוץ למצלמות מול המסעדה, אם הוא יצליח נגלה הכל.
אבל הבעיה שהרמת אבטחה שם חדשנית ומחוזקת מאוד כך שהוא ממש מתקשה, הוא אמר לנו שהוא מתקדם ואני מאמינה שבימים הקרובים הוא יצליח.
כשהייתי קטנה תמיד רציתי להיות שוטרת.. עכשיו פחות.
להתעלם מחטיפה של ילדת תיכון? שוטרים לתפארת.
שלחתי למאט הודעה והוא אמר שהוא לא ראה את ההורים של קרול היום, מוזר.
אולי הם הלכו למקום שבו הם מחביאים אותה ובגלל זה הוא לא ראה אותם?
הדלת של החדר שלי נפתחה וראיתי את זאק נכנס, הוא עדיין נראה מתוח עם פרצוף קודר.
הוא התיישב במיטה לידי והתקרבתי אליו, שמתי יד על הירך שלו והסתכלתי עליו.
הייתי צריכה להסתכל למעלה בגלל הגובה שלו ואני די בטוחה שאם אמשיך להסתכל ככה יותר מכמה דקות הצוואר שלי יתפס.
זה שווה את זה, אני צריכה לדעת למה הוא התכוון מקודם ומה מציק לו כי אני רואה בעיניים שלו רק סבל.
"אתה יכול להגיד לי" אמרתי לו והוא השפיל את המבט, אני רוצה שהוא יסתכל עליי.
דרך העיניים אפשר לראות הכל.
קמתי מהמיטה ועמדתי מולו, התיישבתי על הברכיים שלי בין הרגליים שלו והבטתי למעלה הישר אל העיניים הכחולות שלו.
הזין שלו מולי אבל אתעלם מזה כי לא רציתי להסמיק כשהוא אומר לי משהו שחשוב לו.
זאקרי-
השפלתי את המבט כדי לא ליצור קשר עין עם מלאני ומה שהיא עשתה היה לרדת מולי וליצור איתי קשר עין בעצמה.
נאנחתי, הקטנטונת הזאת לא עושה לי חיים קלים.
"זה התחיל בגיל 12.." אמרתי והיא חיכתה שאמשיך,היא לחצה לי על הירך כמן עידוד.
ההשפעה שלה הרבה יותר גדולה עליי מאשר שההשפעה שלי עליה, ובסופו של דבר אני אגרום לה להבין את זה.
"..זאת הייתה הפעם הראשונה שההורים שלי השתמשו באלימות פיזית נגדי" אמרתי וראיתי איך העיניים שלה נפערות ואיך היא מרסנת את עצמה כדי לא לשאול מיליוני שאלות.
עצמתי את העיניים והתחלתי להיזכר בכל מה שהדחקתי מאז, "הייתי תלמיד גרוע, תמיד ניסיתי לקבל ציונים גבוהים כדי לרצות את אמא שלי או לפחות כדי שלא אענש בגלל ציונים נמוכים.
העונשים של ההורים שלי היו לנעול אותי בחדר בלי אוכל ובלי מים או לקחת לי את הטלפון, וזה התחיל להתדרדר.
בגיל 12 אבא שלי נתן לי אגרוף לפנים וההורים שלי החליטו שבכל פעם שלא אקבל ציון גבוה אני אקבל מכה מאבא שלי. הם הבינו שהעתיד שלהם תלוי במה שהבן שלהם יהיה כשיהיה גדול וכשהם הבינו שאני טיפש הם התחרטו על שהביאו אותי.
ואז זה נהיה יותר גרוע, לא היה להם אכפת מהציונים שלי אלא רק מהסבל שלי.
הם נהנו, הם אהבו את איך שצרחתי מכאבים בגללם..".הרגשתי איך הלב שלי ממשיך לדפוק ומנסה לצאת מהחזה שלי.
עדיין לא פקחתי את העיניים, אני לא רוצה לראות את המבט של מלאני אחרי מה שסיפרתי לה.
המשכתי להגיד לה מה קרה, ".. הם קראו לי כישלון והזכירו לי את זה כל פעם מחדש, למרות שבחיים לא שכחתי. כבר בשלב מסויים התחלתי להאמין לכל דבר שאמרו וייחלתי לכך שהלוואי והייתי נולד למשפחה שהיא לא סדיסטית" הפסקתי כשהרגשתי מים בירך שלי.
פקחתי את העיניים וראיתי את מלאני בוכה.
YOU ARE READING
הסוכריה של השטן
Romance~גמור~ [1/3] מלאני קנדי- ההורים שלי מתו כשהייתי בת 8. נשארתי עם האחים הגדולים שלי והם גידלו אותי,אחרי התאונה הם התבגרו משמעותית וגוננו עליי,ואז הוא נכנס לחיי.. זאקרי מייקלסון ובכינוי שלו- זאק. החבר הכי טוב של האחים שלי,הוא תמיד התייחס אליי כאל אחותו...