הסוכריה של השטן

פרק 40

זאקרי-

אני מרגיש שכל העולם שלי נחרב.
מאז ההיעדרות של קרולינה המשטרה התעלמה מהראיות שסטיב הציג להם, הוא הוכיח להם שמישהו היה מאחוריה.
הוא גם הראה להם שאותו מישהו נגע במצלמות והחזיר לאחורה כך ששום דבר לא היה נראה חשוד.
אבל אותו אחד לא מקצוען, הוא השאיר את התיק שלה במסעדה וישר מלאני חשדה שקרה משהו.
המצב רוח של משפחת קנדי שואף למינוס.
סטיב לקח על עצמו את החטיפה של קרולינה כפרויקט והוא בקושי ישן, הוא בודק את הקורות חיים של העובדים במסעדה ואפילו את המנהל.
גם הוא בודק את היחסים שלה עם העובדים ועם המנהל.
ברגע שבראד ראה שסטיב בודק את המנהל הוא רצה ללכת ולשבור למנהל את הפנים כי הוא חושב שהוא אשם.
סטיב גאון, כל פרויקט שלו הוא קיבל את הציון הכי גבוה, אבל פה לא מדובר על עבודה של לימודים זה על חיי אדם.
המשטרה איימו לעצור את סטיב בגלל שהוא הודה שהוא פרץ למצלמות של המסעדה ושל כמה רחובות, ישר באתי לעזרתו ואמרתי להם שהם בכלל לא עושים את העבודה שלהם.
ושאם הם יחשבו על לעצור את סטיב בגלל שהוא מחפש מישהי שנחטפה כולם ידעו על כך, ואני אהפוך אישית את החיים שלהם לסיוט.
הם השתכנעו והעלימו עין ממה שקרה עם סטיב כמו שהם העלימו עין מהחטיפה של קרולינה.
נראה שבראד הולך להתפוצץ בקרוב, אני לא ראיתי אותו פעם אחת נח מאז מה שקרה לקרולינה.
הוא רק מדבר על זה שהוא יהרוג את מי שעשה את זה, ברור שהוא לא יהרוג אותו הוא כנראה יכה אותו בצורה הכי קשה שיש או ישבור לו כמה עצמות אבל לא יהרוג אותו.
ניסיתי להרגיע אותו אבל זה לא הצליח, וכשחשבתי על זה לעומק אמרתי שיכול להיות שקרה לה משהו.
לא הצלחתי להשלים את המשפט כי קיבלתי אגרוף לפנים ובראד נהם עליי שלא קרה לקרולינה משהו.
בחיים לא ראיתי אותו ככה.
כועס? כן,כל הזמן.
כועס ואלים? כן, אבל הוא נרגע תמיד.
כועס,אלים וזורק איומים של מוות? כן, הוא תמיד מאיים כשהוא כועס.
כועס, אלים וזורק איומים של מוות ותיאורים של איך הוא ירצח את מי שחטף את קרולינה? לא.
זאת פעם ראשונה.
כבר כמה ימים שכל הזעם נאגר בו והוא מנסה להדחיק אותו אבל לא מצליח.
יותר מ10 פעמים עצרתי אותו מללכת ולתקוף את המנהל של המסעדה או את אבא של קרולינה.
ומלאני?
בהתחלה היא נכנסה לדיכאון, היא הייתה כל הזמן בחדר שלה כשהטלפון ביד שלה ונראה שהיא רק חיכתה להודעה מקרולינה.
הצצתי מדי פעם כדי לראות שהיא בסדר והיא תמיד הייתה באותה פוזה, כשהיא מרימה את הטלפון, המסך שלו שחור והיא רק מסתכלת עליו.
היא גם בקושי אכלה בהתחלה, סטיב היה צריך לגרום לה לאכול או שהוא היה דוחף לה אוכל לפה.
זה גרם לי להתעצבן כל פעם מחדש, תמיד איגרפתי את הידיים כדי שלא אקום ואני אדחוף לה אוכל לפה.
היא הייתה כמו בובה, כל מה שאיפיין אותה כמלאני נעלם עם קרולינה.
דאגתי לה, כשהיא אמרה לי שהיא רוצה אותי הרגשתי שחטפתי סטירה לפנים.
כן חטפתי סטירה לפנים לפני שהיא אמרה את זה אבל לא לזה אני מתכוון.
היא האשימה אותי בזה שזיינתי מישהי אחרת למרות שזה לא קרה ואחרי רגע אמרה שהיא רוצה אותי.
מלאני הקטנה והמתוקה זה לא עובד ככה.
מערכות יחסים מבוססות על אמון אחד בשניה.
להאשים אותי בבגידה ואחרי זה להגיד שהיא רוצה אותי לא עובד ככה.
אמרתי לה שהיא לא השיגה אותי כדי לאבד אותי אבל שיקרתי.
הייתי שלה מהרגע שהיא חיברה את השפתיים שלה לשפתיים שלי והראתה לי שהיא רוצה אותי.
היא גם לא איבדה אותי.
אני תמיד שם עין עליה ובודק איך היא מרגישה.
ניסיתי לדבר איתה אבל החזירה לי על מה שאמרתי לה,זה הכעיס אותי אבל ויתרתי לה.
עוד פעם שניסיתי לדבר איתה היא קירבה את הכפות ידיים שלה אחת לשניה כמו תפילה והיא שמה אותם מתחת ללחי שלה ועצמה את העיניים.
הבנתי מה היא עושה.
גורמת לי לדבר איתה כשהיא 'ישנה', גייסתי את כל הכוח רצון שלי כדי לא להוציא אותה מהשינה המזויפת שלה, הסתובבתי ושמעתי את הגיחוך המרוצה שלה.
בזמן האחרון המצב רוח שלה השתפר ואני לא יודע את הסיבה, היא מדי פעם יוצאת ולא אומרת לאן.
ואמרו לי לבדוק מה היא עושה.
מי אמר?
המוח, המוח אמר שהיא עושה משהו משוגע, כאופייני לה.
      
                                  ~