הסוכריה של השטן

פרק 18

זאקרי-

נהיה קשה יותר ויותר להתחמק ממלאני,אנחנו לא יוצרים קשר עין ולא מחליפים מילה.
הנוכחות שלה משגעת אותי,אני לא מצליח לדבר עם סטיב ובראד בלי שהעיניים שלי יחזרו למלאני.
היא תמיד עם הגב אליי,אבל היא מודעת לזה שאני מביט בה.
אני רואה לפי הרעידות הקטנות ברגליים ובידיים שלה כשאני מביט בה.
בקושי אפשר לשים לב לזה,אבל אני שם לב.
עדיין יש לי השפעה עליה,אפילו רק כשאני מביט בה.
אני אוהב את זה שאני משפיע עליה ככה,אני אוהב את זה שהיא מושפעת ממני.
אני שונא את זה שהיא מתעלמת ממני,שהיא מתעלמת מנוכחותי.
אבל הכל בסדר.. הרי יש לי תוכנית.
אני אצטרך להמתין כמה ימים,זה יהיה שווה את זה.
זה שווה את ההמתנה.
היא שווה את ההמתנה.
כל פעם אני חושב על איך היא תגיב כשהיא תראה את הסוכריה, מופתעת? נגעלת? כועסת? או שאולי היא תאהב את זה?
לא משנה מה תהיה התגובה שלה,בסופו של דבר זה יגיע רק לתוצאה אחת.
וזה שהיא תרצה עוד.
אני אגרום לה להכיר מקומות בגוף שלה שהיא לא ידעה עליהם.
כרגע היא כועסת עליי ובצדק,פישלתי.
הבטחתי לה שאגן עליה מכל דבר,אבל לא לקחתי בחשבון שאני גם יכול לפגוע בה.
אולי פגעתי בה אבל גם פגעתי בעצמי,הכאב בחזה לא עוזב אותי.
כשאני מביט מדי פעם על הפרצוף העצוב שלה כשהיא מסתכלת עליי מבלי שהיא חושבת שאני רואה,הכאב מתגבר.
מסתבר שלא רק לי יש השפעה עליה,גם לה יש השפעה עליי,אבל לא אודה בזה בפניה,כי ההשפעה שלה עליי חזקה יותר מההשפעה שלי עליה.
יום הולדת 18 הוא הדבר הכי חשוב למלאני,אנחנו לא מדברים אבל אני הולך להפוך את זה.
ביום הולדת 18 אני אולי לא אקח את הבתולים שלה,אבל אני כן אקח את התמימות שלה.

                                       ~

הצלחתי אחרי שעה וחצי לשכנע את סטיב לקחת את בראד לאיזה בר.
הסברתי לו שבראד לא יקבל טוב את זה שמלאני תחשוב שהיא יכולה לעשות הכל בגלל שהיום יש לה 18.
ובראד רק חיזק את מה שאמרתי כשהוא הטיח כוסות ברצפה.
"לא יודע זאק אנחנו תמיד ביום הולדת של מלאני,אנחנו חוגגים לה בבוקר" סטיב אמר ונכון,אנחנו תמיד מעירים את מלאני בבוקר וחוגגים לה.
"בדיוק! והיא צריכה ישר לקום ולדעת שגיל זה רק מספר. זה שהיא 18 לא הופך אותה לבוגרת ברגע!" בראד צעק והטיח עוד כוס ברצפה,יותר מ4 כוסות נשברו כבר.
"זה לא משהו שפדופילים אומרים?" שאלתי בגיחוך והעיניים שלו ננעצו בעיניים שלי.
הצבע חום שלו נעלם ואותו תפס צבע שחור פראי.
"כן.. כנראה שאתה צודק,בראד רק יהרוס את היום שלה" אמר סטיב וחזר להביט בי אחרי שהוא הסתכל על בראד הכועס.
הוא תמיד כועס,ממש כמו הציפור האדומה מאנגרי בירדס.
"איך היא תגיע לתיכון?" שאל בראד אחרי שקיבל את גורלו,שזה להתרחק מכאן ולא להרוס לאחותו את היום.
"אני אקח אותה באופנוע" עניתי והוא הנהן.
הם שמו לה את המתנה בשולחן וסטיב נראה מבולבל כי לא שמתי גם מתנה,אמרתי לו ששכחתי לקנות ואקנה לה בהמשך.
הוא לא יודע שרבע מהמתנה שלה ממש אצלי בכיס.. מחכה שמלאני תקום ותכניס לפה המתוק שלה.
אחרי שהם הלכו ניקיתי את כל הנזק שבראד עשה עם הכוסות,אני לא רוצה שמלאני תדרך על זכוכית בטעות.
בדקתי כמה פעמים שאין אפילו גרגיר של זכוכית ואז יצאתי מהדלת של הבית לזרוק את הזכוכיות.
סטיב התקשר אלי באמצע וכפי שציפיתי,בראד בעייתי כתמיד.
נאנחתי ואמרתי לסטיב להיזהר מבראד,כי בראד יכול לגרום לסטיב לשתות גם וסטיב הוא האחראי מביניהם וגם הנהג.
ניתקתי וחזרתי בחזרה לבית,מלאני כבר אמורה להיות ערה.
כשהגעתי למטבח ראיתי אותה עומדת והיא נראתה קדושה.
היא כבר ראתה את המתנה מסטיב ובראד.
היא הסתכלה מאחוריי,כנראה חושבת שסטיב ובראד אמורים לבוא בכל רגע.
ניסיתי לרסן חיוך אבל לא הצלחתי,"הם לא כאן" אמרתי לה והתקרבתי אליה.
עמדתי מולה וראיתי בלבול מתפשט על הפנים היפות שלה.
לקחתי כיסא קצת אחורה והתיישבתי,מלאני נראתה מבולבלת וניסתה ללכת אחורה.
"מה…" היא היא בקושי הספיקה להמשיך וכבר הרמתי אותה מעליי.
הפנים שלה כל כך קרובות לשלי,אני רוצה לנשק אותה עד שהיא לא תנשום.
אבל אני אחכה.. זה היום שלה.
"מזל טוב קטנטונת,הגיע הזמן שתראי את המתנה שלי לא ככה?" החוויתי בראשי לעבר המתנה של סטיב ובראד כדי לרמוז לה שתורי.
"הבאת לי מתנה?" היא שאלה,היא באמת חשבה שלא אתן לה מתנה? גם אם הייתי מת הייתי מעביר לה מסר מלמעלה.
הכנסתי יד לכיס והוצאתי את הסוכריה,מלאני החמיצה את הפנים שלה ונראתה עצבנית ומבולבלת.
"אל תראי כל כך עצבנית" אמרתי לה ומיקמתי אותה יותר טוב עליי.
הידיים שלה כרגע על הכתפיים שלי והוצאתי את העטיפה של הסוכריה.
שמתי את הסוכריה מחוץ לפה שלי,יותר קרוב אליה מאשר אליי.
"תלקקי" פקדתי לה וחיכיתי לראות אם היא תעשה את זה או תתנגד.
"מ-מה?!" הרגשתי איך הדפיקות שלה נוסקות.
"תלקקי" הפעם אמרתי בקול שקט יותר ושמתי יד על הגב שלה ויד על התחת שלה.
היא לא זזה.
לחצתי לה על התחת והיא נשפה בהלם.
"אני מאמין בפעם שלישית גלידה,אבל אין דבר כזה פעם רביעית,תלקקי" נתתי לה אזהרה ראשונה ואחרונה.
היא פתחה את הפה המתוק שלה והתחילה ללקק את הסוכריה.
היא לא נהנתה ונראתה מבולבלת,אבל לאט לאט הצמדתי אותה יותר אליי.
הביישנות שלה עזבה אותה והיא התחילה ללקק את הסוכריה בצורה נמרצת יותר.
התחלתי לקחת את הסוכריה אחורה יותר ויותר לכיוון הפה שלי,היא התקדמה מבלי לשים לב שהיא עוקבת אחרי הסוכריה.
היא עצמה את העיניים שלה ונהנתה מהטעם של הסוכריה,הזין שלי התחיל להתפתל וראיתי שהיא התחילה לרעוד קצת.
היא יודעת מה היא עושה לי.
פתחתי את הפה שלי ושמתי את הסוכריה בתוך הפה, היא המשיכה ללקק עוד 3 פעמים ואז ברגע העפתי את הסוכריה מהפה שלי ותפסתי את הפה שלה עם הפה שלי לנשיקה.
היא פתחה את העיניים שלה בהלם.
הרגשתי את הטעם המתוק של הסוכריה בלשון שלה,בפה שלה.
מלאני קנדי… הסוכריה האהובה עליי.
הצמדתי את השדיים שלה לחזה שלי בזמן שאני עדיין מנשק אותה.
היא שמה את הידיים שלה מאחורי הראש שלי ונהייתה נועזת יותר,היא התחילה לגנוח בנשיקה וכל גניחה הוציאה אותי מדעתי.
פאק.
אני עוד רגע מזיין אותה כאן ועכשיו אבל הבטחתי לעצמי שאני לא אקח לה את הבתולים.
השדיים שלה נמחצו והרגשתי שהפטמות שלה מתקשות.
נוצר חיכוך בין הפטמות שלה לגוף שלי והרגשתי איך היא מנסה להתחכך בי יותר.
ניתקתי את הנשיקה והסתכלתי עליה.
היא סמוקה והאישונים שלה מורחבים בזמן שהיא נראית מבולבלת וחסרת חמצן.
קמתי מהכיסא והרמתי אותה איתי,שמתי אותה על השולחן והיא נראתה מבולבלת יותר.
"הגיע הזמן שאני גם אקבל את המתוק שלי להבוקר" אמרתי והתחלתי להוריד את המכנסיים והתחתונים שלה.
"ז-זאק?,מה אתה עוש-" היא לא הספיקה לסיים כי שמתי את הראש שלי בכוס המזמין שלה.
"פאקקק זאק!" היא צווחה ואחרי רגע שמה את הידיים שלה על השיער שלי ומשכה כדי לשמור אותי בין הרגליים שלה.
היא לא צריכה לדאוג,אני יכול לגור פה אם היא תרצה.
"פאק נעשה בפעם האחרת" אמרתי וזה נשמע מעומעם בגלל הכוס המתוק שלה.
הרגשתי אותה מתפתלת ומשתגעת מהתחושות.
ניתקתי לרגע את הראש שלי מהכוס שלה,"תגעי בפטמות שלך בשבילי" אמרתי וזה מה שהיא עשתה.
היא השחילה את הידיים שלה מתחת לחולצה וליטפה אותם.
"ילדה טובה" אמרתי וחזרתי לאכול לה את הכוס.
"זאק! זאקקק!" היא צעקה וגמרה לי על הפנים.
התחלתי ללקק את הרטיבות שלה כמו שהיא ליקקה את הסוכריה.
כשסיימתי קמתי והבטתי בה.
ממש ארוחת בוקר.
היא על השולחן בזמן שהידיים שלה על המצח שלה והיא נראתה כאילו היא יצאה מציור של אמן.
הסתכלתי בשעון של הטלפון וראיתי שהיא צריכה להגיע לתיכון.
"מזל טוב קטנטונת" אמרתי לה שוב ונתתי לה נשיקה,האנרגיות שלה נגמרו והיא לא החזירה.
היא חייכה במן חיוך של התנצלות.
אבל כרגע זו רק ההתחלה.
הרמתי אותה והלבשתי לה את התחתונים ואת המכנסיים בחזרה.
הרמתי אותה והרגליים שלה נכרכו סביב המותניים שלי והידיים שלה סביב הראש שלי.
לקחתי אותה כל הדרך לאופנוע שלי ואז הורדתי אותה על האופנוע ושמתי לה קסדה.
עליתי לאופנוע והיא לא זזה,היא עדיין הביטה בי.
"תחבקי אותי" אמרתי והיא כרכה את הידיים שלה סביבי.