הסוכריה של השטן

פרק 38

מלאני-

5 ימים עברו והם היו סיוט, איבדתי את הרצון לאכול ולעשות פעולה אחרת שהיא לא לחפש את קרול ולדאוג לה.
סטיב כל הזמן איים עליי לאכול או שהוא מימש את האיום שלו ודחף לי אוכל לפה.
אני מבינה את הדאגה שלו אבל פחות את הקטע של לדחוף פנקייק לפה שלי.
לפני יומיים המשטרה הודיעה רשמית שקרול נעדרת, וכשהמשטרה התקשרה אל ההורים של קרול בטלפון כדי להגיד להם שקרול נעדרת אז הם רצו להגיד להם פנים מול פנים ואמא שלה אמרה שהיא עוזבת את הנסיעת עסקים שלה למען הבת שלה, סוף סוף שמחתי שאכפת להורים שלה ממנה.
עד שסטיב גילה שהסיבה היחידה שהם באמת באו זה כי הם הפסידו את העסקה עם איזה מישהו עשיר ומפוקפק.
אני עוד זוכרת איך ההורים שלה הגיבו.
אני סטיב ובראד הלכנו עם המשטרה לבית של קרול כדי שהם יוכלו להגיד להורים שלה מה קרה לבת שלהם, אמא שלה פתחה את הדלת והחמיצה את הפנים שלה.
כשהשוטר הראה לה תמונה של קרול ומתחת נעדרת היא ישר חיברה את הקשר ופרצה בבכי של דמעות תנין.
הבכי שלה היה יותר מזויף מחיקויים באלי אקספרס, אבא של קרול בא וחיבק את אשתו.
היא בכתה לו כשהראש שלה קבור אצלו בחזה.
אפילו השוטר יכל לראות שהם עושים הצגה, אבל לא הבנתי למה הם לא עצובים ממה שקרה לבת שלהם?
רציתי למשוך לאמא שלה את השיערות ולפתוח לה את הראש כדי לבדוק אם יש לה בפנים מוח, אבל זה לא רעיון טוב להרביץ לה מול שוטר.
אז עשיתי משהו שהרגיע אותי, דמיינתי אותי מושכת לה בשיער ואותה צורחת.
זה סיפק אותי.
"אתם שמים זין נכון?" בראד הפתיע את ההורים של קרול עם מה שאמר.
"תסלח לי? הבת שלנו נעדרת ואתה אומר שלא אכפת לנו?" אבא של קרול שאל בקול עצבני ורציתי להגיד שכן, לא אכפת להם.
אמא של קרול הוציאה את הראש מהחזה של אבא של קרול והסתכלה על בראד, היא עשתה מלא ניתוחים וממשיכה לעשות , בא לי שניתוח לא יעבור לה בשלום עם הפרצוף שהיא עושה לאח שלי.
"איך אתה יכול להגיד דבר כזה שעכשיו הודיעו לי שהבת היחידה שלי שאהבתי יותר מכל דבר בחיי מתה?" היא אמרה ופערתי את עיניי, מתה?
"חתיכת כלבה מטורפת, הבת שלך חיה!" בראד שאג ובטח כל השכונה שמעה את זה.
אמא של קרול נרתעה מהצעקה והלכה מאחורי אבא של קרול.
סטיב אחז ביד של בראד ואני ביד השניה שלו, "הם לא שווים את זה" אמרתי ובראד הסתכל עליי והנהן.
הוא מבין שהוא צריך לשמור על קור רוח מול השוטר.

                                  ~

כמה שעות אחרי הבוקר עם ההורים של קרול התחלתי לחשוב שהם קשורים להיעלמות שלה, כשכולם קיבלו את ההודעה שהבת של רוז וג'ונסון נעלמה הם ישר הלכו לבית של קרול כדי להתחנף להורים שלה ולהגיד להם כמה הם מצטערים והם יעשו הכל כדי לעזור להם למצוא את קרול.
ראיתי איך אמא שלה נהנית מהתשומת לב מכולם, איך אמא שלה נהנית מכך שאומרים לה שהם מצטערים שהבת שלה נעלמה אבל היא שמחה מזה.
כל הזמן הזה המשכתי להביט מרחוק כמו סטוקרית ולהאזין לכל השקרים שנשפכים כאן.
השקרים שאמא של קרול ניזונה מהם.

                                    ~

זאק נכנס בזמן שכולנו בסלון, אמרתי לסטיב ולבראד שאני חושבת שההורים של קרול קשורים להיעלמות שלה וסטיב הנהן והתחיל לחפש איפה ההורים שלה היו כשזה קרה.
"הם היו בנסיעת עסקים בריו" סטיב אמר ועדיין לא שללתי את זה שהם גרמו למשהו ובגללם הבת שלהם נחטפה.
יכול להיות שבאחת מן הנסיעות שלהם קרה משהו והאחרים החליטו להתנקם בהם דרך קרול.
"יש חדש?" זאק שאל וגלגלתי את העיניים, למה הוא טורח לשאול? אני לא חושבת שאכפת לו בכלל.
מאז מה שקרה איתו לא דיברנו, ויופי שכך.
גם ככה אני שקועה במה שקרה לחברה שלי כדי לחשוב על מערכת היחסים שלנו שלטענתו לא הייתה קיימת מעולם.
והפעם אין שום סוכריית פלא על מקל משום מקום, גם אם הוא ינסה טריק כזה אני אדחוף לו את המקל לתוך הפה.
"אני מנסה לפרוץ למצלמות של הרחובות מול המסעדה אבל יש קוד אבטחה קשה יותר" סטיב אמר וזאק הנהן.
"מחר בבוקר תיקח את מלאני לתיכון" בראד אמר לזאק וקמתי בשניה.
"הוא לא לוקח אותי" אמרתי בהחלטיות וניסיתי לשדר ביטחון עצמי אבל הרגשתי את העיניים של זאק עליי.
בראד צמצם את העיניים וידעתי שכבר לא אוכל להתנגד, "למה לא, יש בעיה?" סטיב הצטרף לשיחה ושאל, נענעתי את הראש.
"לא,אין בעיה" שילבתי את הידיים בעצבים והלכתי משם לחדר שלי.
    
                                   ~

כל הנסיעה זאק ואני לא דיברנו, גם לא כשעליתי על האופנוע שלו ושהוא נתן לי קסדה.
ישר כשהוא התיישב כרכתי את הידיים סביבו והרגשתי את הקוביות שלו מתחת לכפות ידיי.
מתי שהגענו לתיכון והוא עצר, ירדתי מהאופנוע שלו במהירות ונתתי לו את הקסדה.
"קטנטונת אנ-" הוא בא להגיד אבל עצרתי אותו מלהמשיך.
"אל תדבר איתי כשאני ערה, תדבר איתי כשאני ישנה כי רק בחלומות שלי אני יכולה לראות עוד מישהו חוץ מעצמי" אמרתי והסתובבתי לכיוון התיכון, החזרתי לו על מה שאמר לי.