הסוכריה של השטן

פרק 43

מלאני-

טרקתי את הדלת הכי חזק שאני יכולה כדי שזאק ידע עד כמה אני כועסת.
זה היה מביך שלא הצלחתי לדחוף אותו מהחדר שלי, הרגליים שלי זזו במקום והרגשתי שאני מנסה לדחוף קיר.
חזרתי למיטה וקפצתי על ראש המיטה, שמתי את הראש בכרית ושקעתי בהרהורים על מה שהוא אמר.
חצי ממני מאמין לו, אני פשוט.. לא רוצה להאמין.
כי זה אומר שהידידות שלי עם מאט מבוססת על שקר, זה אומר שכל הזמן הזה שמרתי על סוד שקרי.
כל הזמן הזה זה היה זאק? כשאני חושבת על זה באמת ראיתי אותו באותו יום אבל זה היה רק ל2 שניות והוא נעלם.
חשבתי שהזיתי בגלל ההנגאובר.
הראש שלי מתפוצץ, יש לי מיליוני שאלות ואין פה מישהו שיכול לספק לי תשובות.
למה מאט שיקר לי? למה זאק שיחק את עצמו מופתע אם הוא עשה את זה? זאק מקנא בקשר שלי עם מאט? סטיב ובראד יודעים אם זאק פגע באוסטין? למה אני עדיין בתולה? טוב.. זאת תשובה שאני כן יכולה לספק.
בתולים זה מתנה, מתנה שאפשר להעניק לגבר רק פעם אחת ואני רוצה שזה יהיה עם זאק.
אני מרגישה שהמוח שלי נשרף, אני חייבת הסחת דעת.
וגם התנצלות לזאק.
קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר, ירדתי למטבח וראיתי את בראד אוכל.
"איפה זאק?" שאלתי את בראד והוא הרים את העיניים שלו אליי.
"הוא הלך" בראד אמר ונזכרתי בכך שאמרתי לזאק שלא רק שיעוף מהחדר שלי, שיעוף גם מהבית הזה.
אני לא מאמינה שהוא באמת הלך, לא התכוונתי לזה.
הבית הזה הוא גם הבית שלו, תחושת מועקה נתקעה לי בחזה ועכשיו לא רק שכואב לי הראש בגלל המחשבות, עכשיו יש לי גם רגשות אשמה.
"את בסדר?" בראד שאל והנהנתי, אני חייבת עכשיו הסחת דעת.
"כבר תליתי את השק איגרוף, הוא בחדר שלי את מוזמנת לטפל בו" בראד הוסיף ובינגו.
להרביץ לשק איגרוף חסר ישע ולהוציא את העצבים שלי עליו הוא בדיוק מה שאני צריכה.
הסתובבתי ושמעתי מאחוריי את בראד, "דרך אגב קוראים לו בומרנג!" הוא צעק כדי שאשמע.
רציני?
הוא נתן לשק איגרוף שם?
         
                               ~

עברו כבר 40 דקות והאצבעות שלי כואבות.
השק הזה לא שק רגיל, הוא יותר כבד ויותר קשיח, קשה לדחוף אותו לאחור ולתת לו בוקס זה מכאיב לאצבעות.
התקרבתי שוב לשק איגרוף ובעטתי בו הכי חזק שאני יכולה כדי שיצבור תנופה ואני אנסה לעצור אותו כשיחזור בעזרת אגרוף.
שמעתי כחכוח מאחוריי והסתובבתי, ראיתי את בראד משלב את הידיים שלו ונשען על הקיר.
"מה אתה רוצ-" לא הספקתי לסיים כי השק איגרוף חזר, הרגשתי מכה בתחת ועפתי קדימה,איבדתי את השיווי משקל שלי,נפלתי לרצפה והשיער שלי כיסה את כל הפנים שלי.
"עכשיו הבנת למה קוראים לו בומרנג?" הוא שאל בגיחוך והבנתי משהו.
חתיכת מטומטם, הוא עשה את זה בכוונה!
"זה לא מצחיק! השק איגרוף הסוטה שלך חרא, תחליף אותו" אמרתי בעצבים ושירבבתי שפתיים.
עשיתי פו והעפתי רבע שיער מהפנים שלי, זה הספיק לי כדי לראות את הפרצוף הצוחק של בראד.
"בחיים לא אחליף את בומרנג" הוא אמר וצמצמתי את העיניים שלי, "קוראים לו בומרנג כי הוא חוזר כשדוחפים אותו?" שאלתי והוא התקדם קדימה לעברי ולעבר השק איגרוף.
"גם, בעיקרון בגלל הבום" בראד אמר, בום? על מה הוא מדבר?
"בום?" שאלתי ובראד שלח את היד שלו אליי לאות עזרה ושמתי את היד שלי על שלו.
"כמו הבום שראית עכשיו" הוא אמר והקים אותי, יותר נכון הבום שהרגשתי.
לא חשבתי שאפשר לשנוא משהו שלא חי אבל אני שונאת את השק איגרוף הזה.
"אני אחזיק את בומרנג ואת תבעטי" בראד אמר והלך מאחורי השק איגרוף.
"אתה תחזיק אותו ואני הולכת לחדר שלי" השבתי לו והסתובבתי,הגיע הזמן לחזור לחיים המסובכים שלי.