הסוכריה של השטן

פרק 15

מלאני-

אחרי מה שקרה אתמול עם זאק,אני הרגשתי כאילו ערפד נשך אותי ומצץ ממני את השמחת חיים שלי במקום דם.
הכנתי לי פלייליסט עצוב שכלל את רוב השירים של בילי אייליש,,אדל,The Neighbourhood
והאחת היחידה,זאת שאני מתגאה שיש לי שם כמו שלה,
מלאני מרטינז.
בשלב מסוים בפלייליסט שלי זה הגיע לשיר של מלאני,שקוראים לו "Cake" והתחברתי למילים.
אני לא חתיכת עוגה,שזאק יכול להשליך וללכת.
תודה מלאני מרטינז אהובתי,אין לך שום מושג כמה השירים שלך עוזרים לאנושות או לפחות לי.
אני אראה לזאק שאני הרבה יותר מחתיכת עוגה.
כי אתם יודעים מה אני?
אתם תראו.
ובמיוחד… הוא יראה.

                                 ~

זאק לא הגיע הבוקר,אני לא מתלוננת,לא רציתי לראות אותו,אבל זה לא מנע מהלב שלי להתפרק ליותר חתיכות.
את לא חתיכת עוגה,את לא חתיכת עוגה,את לא חתיכת עוגה חזרתי על זה בלב שוב ושוב וזה עזר.
"את חייבת להתחיל להאזין לשירים של וואן דיירקשן!" קרול אמרה לי בפעם העשירית היום.
נכנסתי לתיכון לפני חצי שעה,אמרתי לה שההרגשה שלי השתפרה אבל היא לא מאמינה לי,והיא דוחפת אותי לשמוע את וואן דיירקשן.
"קרול אני נשבעת לך אם תזכירי שוב את וואן דיירקשן,אני אתלה תמונה של סיימון על הדלת בבית שלך" אני לא מבינה למה לשמוע שירים של להקה שהתפרקה.
יש בזה משהו מאוד שלילי.
מה אם אתאהב בלהקה הזאת?
זה פשוט ישבור לי תלב שלא אוכל לשמוע שירים חדשים כי הם התפרקו,בגלל זה אני לא שומעת אותם.
העיניים של קרול נפערו לשמע מה שאמרתי והיא שאפה אוויר בהלם.
"את לא תעזי!" היא נתנה לי מכה עם המרפק שלה וצחקה,חייכתי,אני לגמרי יכולה לעשות את זה.
"אני לא רוצה להתחיל לאהוב להקה שהתפרקה" אמרתי לה את הסיבה והיא הנהנה.
"לפחות תסתכלי עליהם!!" היא אמרה בהתלהבות ונאנחתי,מי אלה הלהקת בנים ששיגעה את קרולינה ריילר?
היא רשמה את השמות שלהם בגוגל והיא הביאה לי את הטלפון,יש שם תמונה של 5 בנים נאים.
"וואוו מי זה?" הצבעתי על איזה מישהו בתמונה,הוא חתיך עם פרצוף כלבלב חמוד.
"זה לואי טומלינסון" אמרה קרול והעיניים שלה נצצו בגלל הסקרנות שלי בגבר הזה.
לואי טומלינסון… מעניין,גם יש לו שם של כלכלב.
עברתי לבן הבא וזה מישהו שנראה קצת קשוח.
אבל ממש קצת.
"וזה..?" הצבעתי עליו וחיכיתי שקרול תגיד לי את השם שלו,הוא נראה די טוב.
"קוראים לו זאין מאליק" זאין,אה?.
אהבתי את זאין,את מאליק פחות.
מאליק נשמע כמו שם של תולעת.
רציתי להמשיך לשאול את קרול על שלושת הבנים האחרים,אבל המורה נכנסה.
קרול לקחה ממני את הטלפון ולפני שהיא כיבתה אותו היא הביטה פעם אחרונה לעבר הבנים האלה.
"קרול את מריירת" היא הרימה את הראש שלה לעברי והסמיקה.

                               ~

אני כמעט נרדמת.
שיעור חינוך מיני אף פעם לא עניין אותי,כולם כאן מתנהגים כמו ילדים קטנים.
"מי רוצה להציג עכשיו נושא?" המורה שאלה כשסיימה עם המצגת של *למה להשתמש באמצעי מניעה*.
קרול נראתה מעוניינת במצגת של המורה,היא גם לא שכבה עם מישהו,אבל היא כן התמזמזה ועשתה ביד לבנים אחרים.
אני כבר די בטוחה שכולם כאן הזדיינו.
חוץ ממני ומקרול כמובן.
רק אתמול איבדתי את הבתולין של השפתיים שלי למישהו שפגע בי רגע אחרי.
כמה תלמידים הצביעו והיא בחרה את אוון,יופי.
היא בחרה את הליצן של הכיתה כדי לדבר על איזה נושא שהוא רוצה.
זה כמו לתת לנבל את הכוח להשמיד את העולם,זה תמיד יגמר באסון.
הוא קם בחיוך והלך בסלואו מושן בזמן שהוא מחלק כיפים לחברים שלו והם צחקו.
כשהוא עמד מול כולנו הוא התחיל לדבר.
"אני רוצה לדבר על נקרופיליה" אוון אמר ושמעתי כמה התנשפויות הלם וגיחוכים,מה זה לעזאזל נקרופיליה?
הסתכלתי על קרול והפנים שלה קדרו בזמן שהרגשתי מבולבלת.
"נקרופיליה מאופיינת בכך שיש אנשים שעושים דברים מיניים עם גופות,ובכך מגיעים לאורגזמה" הסביר אוון והקיבה שלי התהפכה,אין מצב שהמורה תיתן לו לדבר על הנושא הזה,נכון?
הבטתי לעברה,ראיתי חיוך קטן עולה על הפנים המפגרות שלה.
מה פה גורם לה לחייך? העובדה שתלמיד הולך לדבר על זה שיש אנשים שמזיינים גופות?.
הבנתי עכשיו שהיא בחרה ללמד שיעור חינוך מיני,כי המורה שלי סוטה מסריחה.
 
                                ~