הסוכריה של השטן

פרק 27

זאקרי-

בראד חנה מול בית משפחת קנדי ויצא מהמכונית,עדיין הייתי שקוע בכל מה שקרה.
סטיב קיבל תמונה מקרולינה והעיניים שלו נפערו,ישר בראד חטף ממנו את הטלפון ואז ראיתי את הפנים שלו מתעוותות בכעס.
הצצתי גם ומה שראיתי גרם לרעל של עצבים לחדור לגוף שלי.
מלאני עם תלבושת יותר חושפנית מבגד ים.
היא על שולחן בזמן שעדר של בני נוער מפגרים סובבים אותה.
היא מחייכת ונראית שיכורה לגמרי,אני בטוח שהיא לא מודעת למה שהיא עושה.
ואז נכנסתי להתקף עצבים,הכל עבר בערפול.
הרגשתי שהגוף שלי זז מעצמו.
כשאני ובראד באנו להיכנס למועדון אחד מהמאבטחים עצר אותנו והוא תפס את שנינו בזמן לא מתאים.
הוא לא ציפה לקבל אגרוף לפנים ממני.
אחד מהמאבטחים שלף משום מקום טייזר,הוא שם את הטייזר בזין שלו?
הוא לא הצליח ללחוץ על ההדק של הטייזר כי בראד נתן לו בעיטה והעיף את הטייזר מהידיים שלו.
המאבטח היה בהלם מהמהירות של בראד וכעבור רגע הוא היה ברצפה אחרי שנתתי לבן זונה אגרוף בפנים.
שמעתי את העצמות שלו נשברות וזה סיפק אותי רק לכמה שניות.
אני ובראד טיפלנו בכל המאבטחים תוך דקה וחצי וכולם שם כרגע חסרי הכרה.
נתתי בעיטה לדלת וישר חיפשתי את מלאני.
מצאתי אותה בשולחן, בדיוק כמו בתמונה בזמן שעדיין יש מולה בני נוער.
הלכתי לעבר מלאני וראיתי את הפחד בעיניים שלה,שמעתי מלא לחישות מכל הילדים אבל התעלמתי מהם.
הם לא מעניינים אותי,רק מלאני.
הרמתי אותה מהשולחן והיא התנגדה,לא הרגשתי משהו,כלום.
אני די בטוח שאם היא הייתה דוקרת אותי לא הייתי מרגיש את זה
הזעם השתלט לי על כל הגוף ואין דרך לעצור את זה.
מישהו העיר על התחת של מלאני והסתובבתי אליו.
"מה אמרת? תגיד את זה שוב" דחפתי אותו להגיד את זה בזמן שהוא מסתכל לי בעיניים.
מה שהוא ראה על הפנים שלי גרם לו להצטער אבל עדיין התכוונתי לגרום לו להצטער באמת.
באתי להתקדם אליו,ואז בראד עצר אותי וראיתי שקרולינה מעליו.
כשיצאנו מהמועדון ונכנסנו למכונית ניסיתי לא להסתכל על מלאני במראה.
זה רק יזכיר לי את זה שכולם  ראו אותה כמעט עירומה.
לפניי.
רק אני הייתי צריך לראות אותה במצב כזה,ובמצב שאין עליה בגדים בכלל.
כיווצתי את האגרופים שלי ואז שמעתי דפיקות בחלון,זה הוציא אותי מלשקוע במחשבות יותר וראיתי את בראד דופק על חלון המכונית בצד שלי.
יצאתי מהמכונית ושנינו הלכנו לחלק האחורי,פתחנו את הדלת ואז ראינו את קרולינה ישנה ומניחה את הראש שלה על מלאני שגם ישנה.
בראד בא להרים את קרולינה אבל משהו בו השתנה.
הגוף שלו נעצר ונראה שהוא הבין משהו שאני לא.
הרגשתי מבולבל מהשינוי בו ואז הוא פשוט העיר את קרולינה.
הוא הרים את הראש שלה ממלאני ואז התחיל לדחוף ברמה חלשה את הגוף שלה כדי שתקום.
היא נתנה לו מכה תוך כדי שהיא ישנה ביד שלו כדי שהיא תוכל להפסיק את מה שמנסה להעיר אותה.
הוא תפס את את הראש שלה מהלחיים והיא פקחה את העיניים במהירות.
"אלוהים יש פה מפלצת!" היא צעקה והתחלתי לצחוק.
אני מבין שלראות את הפרצוף של בראד ישר שקמים באמת מפחיד.
"נכון,אני המפלצת שבסיוטים שלך.עכשיו קומי ולכי לחדר של מל" הוא אמר לה ולא נראה שהיה לה כוח להתווכח,אז היא פשוט עשתה את זה.
היא עברה לידי וכמעט נפלה,עזרתי לה ישר והעמדתי אותה על הרגליים.
"תודה" היא הסתכלה עליי וחייכה,היא המשיכה ללכת והרגשתי חום בצוואר.
סובבתי את הראש ומצאתי את בראד בוהה בי,העיניים שלו צרבו אותי.
אני חושב שזה כי עזרתי לקרולינה.
הוא נכנס לתוך המכונית ואז הרים את מלאני על הידיים שלו.
הוא סגר את הדלת והפעיל את הנעילה של המכונית.
הלכתי מאחוריו והסתכלתי על מלאני הישנה,היא נראית כל כך שלווה כשהיא ישנה.
שונה מזה שהיא ערה וגורמת לבעיות.
איך לקטנטונת הזאת יש פה כזה מסריח?
כשחשבתי על זה,זה העלה חיוך על פניי.
מל יודעת לעמוד על שלה.. בערך.
היא תמימה אבל ברגע שהיא מבינה שמשהו לא בסדר היא ישר נלחמת.
ואני אוהב את התכונה הזאת בה.
למען האמת.. את כל האופי שלה.
היא טובה מדי בשביל העולם האכזרי הזה.
עלינו לחדר של מלאני וכבר ראינו את קרולינה שוכבת שם במיטה,עם הגב אלינו.
בראד הניח את מלאני ליד קרולינה והביט פעם אחרונה בקרולינה,העיניים שלו התכווצו ואז הוא הסתובב.
רכנתי אל מלאני הישנה ונתתי לה נשיקה במצח,ישר הרחתי את הריח של האלכוהול ממנה.
היא תשלם על זה מחר.
יצאתי מהחדר וסגרתי את הדלת.
לילה טוב קטנטונת.. כי הבוקר לא יהיה טוב בכלל.
                          
                                   ~

אני ובראד כבר ניקינו את הדם מהידיים שלנו וחיכינו לסטיב,הוא אמור לבוא לכאן עם המכונית של קרולינה.
הדלת נפתחה וכעבור 4 שניות סטיב נכנס לסלון והסתכל עליי ועל בראד,העיניים שלו עברו על הידיים של שנינו ובראד רק גיחך.
"אז רוצים להסביר לי למה היה דם על הידיים שלכם?" הוא שאל ולא,לא באמת רציתי להגיד.
הוא כנראה הבין מה שאני חושב כי הוא צמצם את העיניים שלו לעברי.
"מהמאבטחים" בראד אמר וגלגל את העיניים.
סטיב נגד אלימות,למרות שהוא בעצמו חזק,הוא מעדיף להשתמש בשכל ולהימנע מאלימות.
סטיב רק נענע את הראש ועצם את העיניים,כשהוא פתח אותם הוא שלח מבט מצמית לעבר בראד ואליי.
"תפעילו את השכל שלכם,לא כל דבר צריך להיות באלימות" הוא אמר וחשב שהוא צודק.
"אז מה רצית שנעשה כשהם לא נתנו לנו להיכנס? להפעיל את המתג בשכל ופתאום להגיד להם בבקשה והם יכניסו אותנו?" שאלתי והוא רק הסתכל עלי כאילו אני דפוק.
וזה נכון,אני אולי דפוק אבל דפוק שבסופו של דבר השיג את המטרה שלו.
וזה להגיע למלאני.
המוח לא היה עוזר באותו זמן,רק הכוח.
"אני לא מבין למה אתה יודע כל דבר על גוף האדם ואתה לא משתמש בזה" בראד אמר לסטיב.
סטיב יודע את כל החולשות על גוף האדם,ברגע הוא יכול לגרום למישהו לנזק רציני אבל הוא לא משתמש בידע הזה.
"כי למדתי בשביל התואר שלי,לא כדי להתחיל להרביץ לאנשים" סטיב ענה לבראד ובראד רק לעג.
"חשבתם כבר מה לעשות למלאני?" שאלתי ושניהם סובבו את הראש שלהם אליי.
ברור שהיא הולכת להיענש על התעלול הזה.
"אני אדבר איתה על מה שהיא עשתה ואגרום לה להבין את מה שהיה יכול לקרות אם לא הייתם נמצאים שם" סטיב אמר ובראד רק עשה בוז.
"עלוב, אמא סטיב. אני הולך לקשור אותה למיטה ולא לתת לה לצאת יותר מהחדר שלה" בראד אמר ומן איזו תוכנית דפוקה זו?
בראד קורא לסטיב מדי פעם אמא סטיב כי סטיב מתנהג בצורה אחראית ושקולה,שזה ההפך הגמור מבראד.
"אתה לא תקשור את אחותנו" סטיב אמר ובראד רק הרים גבה.
"תראה אותי" בראד התגר את סטיב.
"יהיה לה הנגאובר מחר,אל תתנו לה כדורים" אמרתי לפני שבראד באמת יחשוב שזה רעיון טוב.
חשבתי על זה מקודם.
היא שתתה הרבה והיא כנראה לא מודעת שיש לזה השלכות,וזה הנגאובר.
זאת גם הפעם הראשונה שלה אז היא לא תצפה לזה.
"היא תסבול" סטיב אמר ובגלל זה הצעתי את הרעיון הזה.
"למה מל צריכה להיענש? אם כבר זאת הקרולינה הזאת שמשפיעה עליה לרעה" בראד אמר ואני וסטיב הסתכלנו אחד על השני.
חוסר אימון נצץ בעיניים שלו וחשבתי על אותו דבר.
שמל יזמה את זה ולא חברה שלה.
"רגע,זה למה קרולינה כאן? כדי שתעניש אותה?" סטיב שאל ואז הרגשתי כאילו קיבלתי מכה בראש.
חשבתי שהיא כאן בגלל שלא היה לה דרך לחזור כי היא שיכורה,לא בגלל שבראד רוצה להעניש אותה.
"בדיוק" הוא אמר וסטיב נראה חסר מילים,אותו דבר גם אני.
"שנינו יודעים שקרולינה לא קשורה לזה שמל החליטה לשתות בכמות גבוהה" סטיב אמר וקם.
קמתי גם.
"זאת מחשבה מטומטמת,קרולינה לא קשורה לזה וכולנו יודעים את זה" אמרתי והבטתי גם על סטיב,הוא הנהן ואז החזרתי את המבט שלי לבראד.
בראד קם ונראה מעורער,נראה שהוא חשב שקרולינה אשמה בזה מההתחלה.
"כבר בבוקר נדע מהן מה קרה" הוא אמר והסתובב.
הוא הלך לחדר שלו בזמן שסטיב ואני הבטנו אחד בשני בבלבול.
"אלך לחדר אורחים,אישאר פה הלילה" אמרתי לסטיב והוא הנהנן.
הלכתי לחדר אורחים ורק חשבתי על מה שהולך לקרות בבוקר עם מלאני.
אם היא תחשוב שזה עבר חלק,אז היא טועה ובגדול.