מלאני-
הרגשתי תזוזה לידי וקמתי,אין לי מושג איך אני במיטה.
פקחתי את העיניים וישר סגרתי אותם,העיניים שלי נשרפות.
השמש הגיעה לבקר אותי כשישנתי? אני מרגישה שהיא נמצאת בחדר כי אפילו עם עיניים סגורות אני עדיין רואה אור.
בגלל שהייתי עסוקה בלהבין למה האור שורף לי את העיניים לא הייתי מודעת לכאב ראש שלי,עד עכשיו.
הרגשתי כאב חד בראש ואנחת כאב יצא ממני,שמתי את 2 הידיים על הראש והרגשתי שנגעתי במשהו עם המרפק.
אני לא הצלחתי לפקוח את העיניים אז הורדתי יד והתחלתי למשש את החלק של המיטה לידי.
נתקלתי בעור של מישהו וקפאתי.
"זאק?" קראתי ומי שבצד של המיטה לידי לא ענה.
המשכתי למשש עד שהרגשתי שיער,ובמשיכה חזק משכתי את השיער לכיווני.
"אייי! מה את עושה?!" זה הקול של קרול.
עזבתי את השיער שלה והרגשתי מבולבלת,למה היא איתי במיטה?
"מה אני עושה? לא יודעת. עדיף שתגידי לי מה את עושה!" צעקתי עליה והכאב ראש התגבר.
"ששש,הראש שלי מתפוצץ אל תצעקי" קרול אמרה ואז הבנתי שיש לה גם כאב ראש כמו שלי.
"אני מרגישה כאילו המוח שלי גדל בתוך הראש" אמרתי ועוד אנחות כאב יצאו ממני.
למה הראש שלי כואב כל כך?
"זה כי את נהיית חכמה" קרול אמרה בגיחוך ואז גם ממנה יצא אנחת כאב.
באתי לצחוק אבל שוב הרגשתי כאב חד בראש.
"תסגרי את החלון כדי שהשמש תצא מהחדר!" צעקתי-לחשתי לקרול.
"מה?" היא שאלה בבלבול.
"בוקר טוב לשתיכן,איך ההנגאובר?" שמעתי את הקול של סטיב,כנראה מליד הדלת של החדר שלי.
אם אני בכלל נמצאת בחדר שלי.
"הנגאובר?" קרול שאלה ואני מצטרפת לשאלה. הדבר היחיד שאני זוכרת ששתיתי לאחרונה זה מים.
סטיב סגר את החלון ואז כיסה את האור עם הווילונות.
שוב פקחתי את העיניים והפעם ראיתי מטושטש.
לפחות אני מצליחה לראות,זה גם משהו.
הסתכלתי בצד ימין וראיתי את השיער של קרול צץ מתחת לשמיכה.
הרמתי את השמיכה וראיתי איך היא מצטנפת לתוך עצמה ומגנה על העיניים שלה מפני האור.
הזדהתי איתה.
אני מרגישה איך הדם גועש לי בראש ובאוזניים,אני רק רוצה לחזור לישון ולקום בלי הכאב בראש.
YOU ARE READING
הסוכריה של השטן
Romance~גמור~ [1/3] מלאני קנדי- ההורים שלי מתו כשהייתי בת 8. נשארתי עם האחים הגדולים שלי והם גידלו אותי,אחרי התאונה הם התבגרו משמעותית וגוננו עליי,ואז הוא נכנס לחיי.. זאקרי מייקלסון ובכינוי שלו- זאק. החבר הכי טוב של האחים שלי,הוא תמיד התייחס אליי כאל אחותו...
