הסוכריה של השטן

פרק 25

קרולינה-

המוזיקה נפסקה וכולם הסתכלו בהתפעלות על בראד וזאקרי.
ואז שמתי לב לזה,לשניהם יש דם על הידיים בגלל מה שהם עשו למאבטחים.
העיניים של בראד וזאקרי עברו על כל האנשים עד שנעצרו על מלאני.
בין רגע נראה שכל האופוריה מהאלכוהול שמל שתתה ירד ממנה,הפנים שלה קדרו והיא רק הביטה בהם בזעזוע.
בראד וזאקרי התחילו להתקדם לעבר מלאני כמו טורפים שנראים שאם מישהו יפריע להם הם יקרעו אותו לחתיכות.
בראד המשיך להסתכל סביב ואני לא הבנתי למה.
נשמעו קריאות חולמניות מהבנות וישר הבטתי בבנות האלה.
מרחוק אני יכולה לראות את האישונים בעיניים שלהן מתרחבים,הן התחילו למלמל דברים ולא הבנתי מה הקטע שלהן.
ואז העיניים שלי נתפסו על רייג,ילדה מהשכבה שלי.
לא דיברנו אז אני לא מרגישה אליה משהו אבל כרגע? אני מרגישה רק שנאה אליה ולא מבינה למה.
העיניים שלה נעוצות בבראד בזמן שהיד שלה בתוך המכנסיים,ראיתי את היד שלה מתחילה להסתובב במעגלים וישר הבנתי מה החתיכת כלבה עושה.
היא מאוננת! בגלל בראד?!
הרגשתי עצבנית,רציתי לקום ללכת אליה ולתלוש לה את היד מהמקום.
נהמתי בעצבים ואז חזרתי להביט בבראד וזאקרי,העיניים של בראד מצאו את שלי בגלל הנהמה.
ישר סובבתי את הראש והשפלתי את המבט,קיוויתי שהוא יתעלם ממני ורק יקח את מל מכאן.
שתיתי שוב כוסית וכבר התרגלתי לצריבה,ביקשתי עוד והברמן החביב מזג לי.
הוא מדי פעם בדק שהכל בסדר איתי ודיבר איתי.
חייבים עוד אנשים כמוהו.
"בפעם הבאה אשתה איתך" הוא אמר בציניות והתחלתי לצחוק.
החיוך הענקי מהפרצוף שלו נמחק והוא נראה קצת מפוחד,"אני צריך ללכת,קוראים לי למזוג" הברמן אמר אבל לא ראיתי עוד מישהו שיושב פה חוץ ממני.
הרגשתי מבולבלת אבל החלטתי לא להתעכב על זה,הרמתי את הכוסית ובאתי לשתות כשאני עוצמת את העיניים.
היד שלי נעצרה כשהיא כיוונה את הכוסית לפה שלי.
הרגשתי אחיזה ביד,ניסיתי להזיז את היד ולשתות שוב אבל מי שאחז בי מנע מהיד שלי לזוז.
פתחתי את העיניים כדי לראות מי חושב שהוא יכול למנוע ממני לשתות.
העיניים שלי פגשו את המבט המקפיא של בראד.
נרתעתי והורדתי את היד שלי מהכוסית.
בראד הניח את הכוסית בבר ואז נעץ את העיניים שלו בשלי.
רגע למה הוא לא לוקח את מל? הסתכלתי הצידה לעבר איפה שמל הייתה וראיתי שזאקרי הרים אותה על הכתפיים בזמן שהיא מתנגדת.
הרגשתי פתאום כאב ולחץ בלחיים שלי,בראד שם את היד שלו על הפנים שלי ולחץ לי על הלחיים,זה כאב.
הוא הסיט את המבט שלי מזאקרי ומל והחזיר את המבט אליו.
"כמה שתית?" הוא שאל בטון שקט והרגשתי שהאחיזה שלו מתהדקת.
לא הבנתי מה זה משנה כמה שתיתי ואני גם לא זוכרת,אני די בטוחה שאם הוא היה שואל אותי 2+2 לא הייתי מצליחה לענות לו.
ניסיתי להשפיל את המבט כדי לא להביט לבראד בעיניים אבל הוא לא נתן לי.
האחיזה שלו שוב התהדקה והפעם זה ממש ממש כאב.
"זה כוא-אב!" ניסיתי להגיד לו בזמן שהוא לחץ לי על הלחיים.
"כמה שתית?" הפעם הטון שלו היה יותר שקט ומלווה בסכנה.
"4" אמרתי וקול כאב יצא ממני באותו הזמן.
בראד שחרר אותי והסתכל על הכוסית,כנראה הבין את זה ששתיתי 4 כאלה.
"וניסית 5?" הנהנתי לשאלה שלו וראיתי שהיד שלו רועדת מרוב עצבים.
הוא ראה שאני מסתכלת על היד הרועדת שלו ועצר אותה.
"אתה בסדר?" שאלתי והיה לי אכפת ממנו,טוב לפחות אכפת כשאני שיכורה.
"איך את חוזרת?" הוא שאל ולא הביט בי,הוא עכשיו נמנע מהמבט שלי.
איך שגלגל מסתובב..
"אני אירדם ברכב שלי ואז כשאקום איסע הביתה" אמרתי,זאת אשמתי שהתחלתי לשתות,וגם אשמת מל שפיתתה אותי מההתחלה.
"אני מבין" הוא אמר והסתובב,שמחתי על זה.
השיחה איתו גרמה ללב שלי לדפוק בלי מנוחה.
נאנחתי בהקלה וחשבתי שבראד הלך.
אבל אז נשלפתי מהכיסא וזה קרה מהר מדי.
הייתי באוויר ולא הבנתי מה קורה כאן,ואז קלטתי שאני על הכתף של בראד.
כמו שזאקרי הרים את מל.
"ה-היי! מה אתה עושה?!" ניסיתי להתנגד וממש קיבלתי דז'ה וו לאיך שמל התנגדה לזאקרי.
"את באה איתנו את לא נוהגת כשאת שיכורה!" אני לא זוכרת שאמרתי שאני אנהג כשאני שיכורה.
"אני לא אנהג כשאני שיכורה!" צעקתי עליו והוא התעלם ממה שאמרתי.
הוא התחיל ללכת כשהוא מרים אותי והרגשתי מושפלת.
כל הבנות שם הסתכלו עליי בקנאה,אני בשמחה הייתי מחליפה איתן.
"גם נתת לאחותי לשתות.." הוא אמר אחרי שתיקה מהצד שלו והתחלתי להילחץ.
אם הוא רק היה יודע מה שאני עשיתי בשביל לנסות להוריד אותה מהשולחן.
"אני לא נתתי לה לשתות אבל לא עצרתי אותה!" צעקתי עליו בכעס והרגשתי את השרירים שלו מתקשחים.
זאקרי עדיין עמד שם עם מל מעליו וחיכה לבראד.
"אנחנו נחטפות!" מל התחילה לצעוק.
אם כבר אני זאת שנחטפת כאן.
ונראה שזה לא מזיז למישהו.
"כשהיא הייתה על השולחן ניסיתי לעצור אותה אבל דחפו אותי ונפלתי!" בראד עצר לשמע מה שאמרתי.
"מי דחף אותך?" הוא שאל אבל לא הייתי מסוגלת להסתכל על הפנים שלו כי התנוחה שבה הוא מרים אותי לא נותנת לי.
הצבעתי על אותו אחד שדחף אותי ואז הציע לי את העזרה שלו,שזו גם דרך די מוזרה ומטומטמת להתחיל עם מישהי.
בראד הוריד אותי ושמתי יד על המצח,אני מרגישה מסוחררת מרוב הזמן שהוא הרים אותי.
בזווית העין הוא הלך לאותו אחד שדחף אותי ועמד מולו.
בראד חייך אליו חיוך חושף שיניים ואותו אחד נראה כאילו הוא עומד להשתין במכנסיים.
די כאב לי עליו,אם מישהו יודע כמה בראד יכול להיות מאיים זאת אני.
בראד שם את היד שלו על החזה של המחזר הגרוע ואז דחף אותו,הוא עף לאחורה ונפל על כוסות.
כל מי שהיה קרוב התרחק משם ונשמעו מלא שאיפות הלם.
בראד חזר לכיווננו וזאקרי עשה אגרוף,בראד וזאקרי נתנו אגרוף אחד לשני,"חלש" זאקרי אמר וגיחך.
זה חלש?
"מאטט!" מלאני צעקה וישר הסתובבתי,בדקתי אם מאט שם ולא מצאתי אותו.
אני שונאת אותו,מל תמימה מדי אז היא לא שמה לב למבטים שמאט שולח אליה.
היא חושבת שהוא ידיד שלה אבל נראה שהוא רוצה יותר מזה,ולא בקטע של חברות.
"כנראה האלכוהול שקרולינה נתנה לה משפיע יותר מדי" בראד אמר וזה משך את תשומת הלב שלי.
"לא נתתי לה אלכוהול! וגם מל ילדה גדולה,היא ברשות עצמה אל תאשים אותי בזה" אמרתי ואז הוא אחז לי ביד כמו ילדה קטנה וגרר אותי מהיד,כולנו יצאנו החוצה מהמועדון.
"זה נכון אני בת 18!" מל צעקה בזמן שזאקרי עדיין מרים אותה.
אלוהים,כמה שהיא אוהבת להגיד שהיא 18.
"כולנו יודעים מל" אמרתי לה וצחקתי.