Young Blood-L.S

פרק-10:

טוב אז היום לואי בן 27 ובא לי לבכות רק מלכתוב את זה😪
לכבוד המאורע החשוב החלטתי לפנק אתכם בשני פרקים ;)❤
נ.ב השיר שכתבתי בפרק הוא המצאה שלי..
-
~נקודת מבט לואי~

החלטתי אחרי שחזרתי מהים שאני אעלה לחדר להתקלח ואחרי זה אלך לנגן קצת בסטודיו.

אבא שלי הכין לי חדר אקוסטי מיוחד במלון, שבו אני אוכל לעשות את המוזיקה שלי, כמובן שלקח לי המון זמן לשכנע אותו וזאת הייתה המתנה שלי ליום הולדת 17.

המון זמן לא הייתי שם כי בחופש העבודה במלון מטורפת ויש הרבה עומס, דחיתי את המוזיקה ועכשיו אני חייב לחזור להתחייב לזה מחדש.

לאחר המקלחת הלכתי לסטודיו שלי וישר בכניסה הרחתי את הריח הזה שאני כל כך אוהב, האווירה המדהימה הזאת של השקט שלי, להיות במקום הבטוח שהוא רק בשבילי בלי מחשבות רעות ובלי רעשי רקע.

את האמת שהסיבה העיקרית שבחרתי לבוא דווקא היום היא שיש לי השראה לשיר חדש, חשבתי על כמה תווים בגיטרה שהתחברו לי עם המילים הבאות:

"to meet you was a mistake'

I think I need a little break.

Every meeting is a step back

And that's a risk that I have to take

Thought you were special but you're actually fake

You are just a person like everyone else

Guess that just was your curse.

Trying to leave you crashing on

The ground

And now im just running around.

לפגוש אותך הייתה טעות,

אני חושב שאני צריך הפסקה קטנה.

כל פגישה היא צעד לאחור וזה סיכון שאני חייב לקחת.

חשבתי שאתה מיוחד אבל אתה למעשה מזוייף, אתה רק בן אדם

כמו כל אחד אחר, כנראה שזאת פשוט הייתה הקללה שלך.

מנסה לעזוב אותך, מתרסק על הרצפה ועכשיו אני פשוט רץ בסביבה.

בחיים לא הלך לי כל כך טוב עם שיר, אני לא מאמין שסיימתי לכתוב ולהלחין את כל זה בזמן כזה קצר.

משום מה הייתה לי השראה, והפעם זאת לא הייתה ג'מה.

אני מניח שהכתיבה שלי והתהליך שבו אני יוצר מוזיקה, מושפע מהרגשות הכלליים שלי באותה תקופה, בזמן האחרון לא הייתה תקופה ממש טובה שלי. כל הלחץ עם המשפחה של ג'מה, העבודה במלון, הלחץ מצד אבא שלי, הארי.. די בטוח שכל מה שכתבתי מתקשר בסופו של דבר לכל מה שהזכרתי כרגע.

בתקופות קשות הכתיבה יוצאת הכי טוב, השראה..

לאחר כמה ניסיונות עם הגיטרה והשירה שלי ברקע החלטתי שאני מכין גרסת דמו ומקליט את השיר הזה עם הציוד שיש לי כאן.

הבעיה הייתה שאני צריך מישהו שיקליט  אותי כי אני לא יכול להשתלט על הכל בעצמי, גם לשיר, גם לנגן וגם להתעסק עם ציוד ההקלטה.

ניסתי לחשוב למי אני יכול להתקשר שיעזרו לי. נייל היה במשמרת, ג'מה לא מבינה בציוד הזה, לוטי ואלינור בשופינג.

אז כנראה שנשארתי עם קמרון(?) התפללתי בלבי שהוא יוכל לעזור לי, כי אני בשוונג שלי עם השיר הזה, וממש אין לי כוח לחכות שמישהו אחר יתפנה.

הרמתי את הטלפון שלי וראיתי כמה שיחות שלא נענו מג'מה וכמה הודעות.

נכנסתי לצ'אט שלנו כדי לבדוק מה היא רצתה ואז חשכו עיניי.

היא כתבה: לואי אני לא יודעת למה אתה לא עונה לי אבל אני נכנסת למשמרת ולא נוכל לדבר בזמן הקרוב אז אני פשוט אכתוב את זה.

המשפחה שלי הגיעה לפה בפעם הראשונה מאז שאנחנו יוצאים, והם לא ישארו לתמיד.

ממש חשוב לי שתתחבר עם הארי. אל תיכנע לדמות הקשוחה שהוא מציג כי יש בו עוד המון מעבר, אל תיתן לו לפגוע בך אבל גם אל תתרחק ממנו.

עד הערב אני רוצה לשמוע שעשיתם משהו ביחד!

"אוי לא" אמרתי לעצמי וגלגלתי עיניים, ההארי הזה לא מוצא חן בעיניי בכלל, אבל שוב מצאת את עצמי נקרע בין הרצונות שלי לבין הדברים שחשובים לג'מה.

נאנחתי מייאוש והחלטתי להתקשר אליו ולבקש ממנו לבוא לעזור לי עם ההקלטה.

לאחר שתי דקות שפשוט בהיתי במספר לחצתי על התקשר.

"הלו" שמעתי את קולו הצרוד. "לואי?"

"כן זה אני" אמרתי וחייכתי, הוא שמר את המספר שלי.

"מתגעגע אליי כל כך מהר?" הוא אמר בטון ציני.

"מצחיק" החזרתי לו אותו טון.

"אז אתה רוצה שיעור גלישה?" הוא שאל שוב.

"את האמת שלא, חשבתי לבקש ממך עזרה בתחום שאני מבין בו הפעם" אמרתי לו, לא מאמין שיש לי את האומץ פשוט לדבר איתו ככה.

"טוב גם ככה אין לי מה לעשות עכשיו, אני אבוא" הוא אמר והופתעתי מהנחמדות שהוא הפגין בשיחה הזאת, מעניין מה גרם לו להתנהג ככה.

(תשאל את תפוח אדמה מחומצן ה.כ)

"טוב אז תבוא לקומה 8 זה חדר עם דלת לבנה גדולה שכתוב עליה t91" אמרתי לו.

"אבל מה עושים?" הוא שאל, היה מתח בקולו.

"הפתעה" אמרתי וניתקתי את הטלפון.
_
מה תרצו לאחל ללואי שלנו? 🙃🎉