Young Blood-L.S

פרק-78:

היי, איך אתם מרגישים? עם כל המצב הביטחוני... אני רוצה שתדעו שאתם תמיד יכולים לפנות אליי ולדבר איתי אם אתם צריכים משהו או סתם רוצים לשתף :)
לפחות משהו אחד טוב יצא מהיום הזה, לא היה לי בית ספר והספקתי לכתוב פרק.
רק מעדכנת שאצלי לא היו אזעקות בינתיים (אני גרה במרכז) ואני מקווה שהכל בסדר עם כולם ושאתם מוגנים ושומרים על עצמכם.
אוהבת! 💙💚 תהנו מהפרק.
_

~נקודת מבט לואי~

אני קם למיטה ריקה, לא מרגיש את חום גופו של הארי לידי, לא ציפיתי שזה ישפיע עליי עד כדי כך.

אני לוקח את הטלפון שלי המונח על שידת הלילה לידי, השעה 9:30 ויש לי הודעה חדשה מהארי.

הוא ראה את הפלייליסט שלי! אני קורא את ההודעה ומחייך. השקעתי הרבה מחשבה בפלייליסט הזה, רציתי שלהארי תהיה התחלה טובה בסמינר, זריקה של מצב רוח כבר מהאוטובוס. אני מכיר את הארי, הוא יכול להיות מאוד אנטי, ואפילו שהוא עבר שינוי מאוד גדול מאז שהכרנו, אני לא בטוח עד כמה היחס החם שאני מקבל ממנו רלוונטי גם לאנשים אחרים.. הפלייליסט הזה גם עזר לי לסדר את הראש קצת, לבטא את עצמי בעזרת מוזיקה, לשחזר את כל מה שקרה ביננו במהלך החודש וקצת האלה, החופש הגדול הכי מטורף שהיה לי בחיים, ולא הייתי מוותר על זה בעד שום דבר.

אני מרגיש קצת חסר כיוון בלעדי הארי, (כן מותק כי יש לך כיוון אחד בחיים;) ה.כ) ואני מנסה לחשוב מה הייתי עושה לפני שפגשתי אותו. את האמת שמזמן לא יצא לי לשחק עם הקבוצה שלי, ואנחנו במנוחה עד סוף החופש, על מנת שכולם יחזרו לעצמם ויתאוששו עד תחילת עונת המשחקים של שנה הבאה, בכל זאת שיחקנו כל השנה ועוד חלק קטן מהחופש הגדול. אני פותח את הקבוצה שלנו, שולח שם הודעה אם הם רוצים משחק ספונטני לכיף. בתוך רגע אני מצליח לגייס כמעט את כל הקבוצה, כנראה שכולם התגעגעו לזה כמוני, ויהיה ממש נחמד לראות שוב את כל החברים שלי משם.

אני מתחיל להתארגן, מוציא את המדים שלי מהארון, כמה זמן לא לבשתי אותם, התחושה מדהימה.

לאחר כמה דקות אני מוכן, ומתחיל את דרכי למגרש של הבית ספר שלנו, שכמובן שיש לי מפתח לשער שלו, לכל אחד מקבוצת הפוטבול.. אני מחזיר הודעה להארי, מספר לו שאני הולך לשחק, ואז אני שם אוזניות בתוך הטלפון שלי, ושומע גם אני את הפלייליסט שהכנתי להארי, מנחם אותי לחשוב שגם אם אנחנו רחוקים פיזית אחד מהשני אנחנו שומעים את אותה המוזיקה, ואיכשהו זה נותן לי הרגשה טובה, שאנחנו מחוברים.