נכנסנו ביחד לחדר והתיישבנו על המיטה.
"למה אתה כאן?" שאלתי אותו, מנסה להיות ישיר כדי לקבל תשובה סוף סוף.
"כי אני לוזר" הוא אמר, עדיין שיכור. לא ידעתי באיזה דרך לקחת את זה, הוא לוזר כי הוא בא אליי? או שהוא אפילו לא יודע מה הוא אומר והוא סתם שיכור. "אתה לא לוזר" אמרתי והרמתי את מבטי אליו, טובע בזוג עיניים ירוקות. "קל לך לדבר" הוא אמר. "מה זאת אומרת?" שאלתי, מופתע מהרצינות שבו, מהשפה נטולת הקללות. הוא נראה מותש לגמרי. "את גולדן בוי, יש לך את כל מה שאתה רוצה, חברים, משפחה, עבודה" הוא אמר. "אתה בטח גם תלמד משהו, תעסוק במקצוע מכובד ותתעשר." הוא הוסיף.
אני מופתע מהעובדה שהוא חושב שהחיים שלי מושלמים. ככה זה נראה מהצד? יש המון דברים טובים אבל שום דבר לא מושלם."ולך יש ביטחון עצמי,שרירים, הורים שלא מצפים ממך לשלמות ואתה גם מוכשר בגלישה" אמרתי, ולמרו שאני מנסה לגרום לו להרגיש יותר טוב עם עצמו, התכוונתי לכל מה שאמרתי. "אתה רואה? על זה אני פאקינג מדבר! כל כך קל לך להיות הילד הטוב הזה, התנהגתי אלייך כמו זין ואת העדיין מצליח לראות את הטוב בכל דבר." הוא אמר. "אני מניח שזה עניין של אופי" אמרתי וגירדתי בעורף ממבוכה, לא ידעתי איך לענות לו על זה. הוא נאנח ואז עבר למצב שכיבה, אז עשיתי אותו דבר. "מה התוכניות שלך להמשך החיים?" הוא שאל. "אבא שלי רוצה שאני אנהל את המלון במקומו". השבתי, יודע שזה כנראה מה שיקרה בסוף, בניגוד לרצוני כמובן, ואני לא הולך להנות מזה."ומה אתה רוצה?" הוא שאל, כאילו קורא את מחשבותיי. "הייתי רוצה קריירה מוזיקלית, אבל זה בטח יעבור לי בהמשך החיים, זה לא עומד לקרות" אמרתי, לא מאמין למה שיוצא לי מהפה, זה כאילו תמיד השלמתי עם המציאות הזאת בלב, אבל להגיד את זה בקול הופך את זה לרישמי. "לואי אתה צריך לעשות מה שפאקינג בא לך. תפסיק לנסות לרצות את כל העולם ואישתו, תעשה מה שבזין שלך ותהיה גבר." הוא אמר, נשמע כאילו הוא רגיש לנושא. "אני.." את האמת שאין לי איך להגיב אז ניסיתי פשוט לחשוב על דרך לשנות נושא. "ומה התוכניות שלך?" שאלתי אותו.
"כרגע אני סתם לוזר בן 19 שלא הולך לקולג', אבל הייתי רוצה בעתיד הקרוב לפתוח בית ספר לגלישה. אני יכול לדמיין את זה בראש, לראות איך הכל יראה, אבל אני לא מתקדם לשום מקום וזה חרא" הוא אמר.
"אני יכול לעזור לך" אמרתי לו. חיכיתי לתשובה, ולאחר כמה שניות הסטתי את מבטי ,מתקרב אליו ואז גיליתי שהוא נרדם. "לילה טוב" לחשתי לו ושקעתי בשינה בעצמי.
***
אני במשמרת בוקר עכשיו, כשקמתי לא רציתי להעיר את הארי שישן כמו מת, אז פשוט השארתי אותו בחדר ובאתי לפה.
בעודי מנקה חדר, אני לא יכול להפסיק על השיחה שלנו, כמה עמוקה היא הייתה.
הוא בחיים לא שיתף אותי במשהו כל כך אישי מהסוג הזה, הוא גם בקושי קילל ותקף אותי, אני מתחיל לחבב את הארי השיכור. כאילו והוא בן אדם שונה, או לפחות הוריד את כל המסכות והחומות שמקיפות אותו מידי יום, אבל אני בטוח שזה לילה חד פעמי. אני חייב לעזור, ואני יודע בדיוק איך!
דפקתי פעמיים על דלת משרדו של אבא, מחכה לאישור להיכנס. "יבוא" שמעתי את קולו הסמכותי ונכנסתי, קצת מהסס וחושש לחדרו, מקווה שעדיין יש בו את מהצב רוח הטוב מאתמול, ושהוא יקשיב לי.
"אבא" התחלתי להגיד "אתה זוכר שחיפשנו אטרקציה נוספת למשוך בני נוער למלון? אני חושב שיש לי את הדרך המושלמת" אמרתי, לא מאמין שבאמת יש לי את האומץ להציע.
"תמשיך" אבא אמר ונראה יחסית מעוניין.
"אני מכיר מישהו שהוא גולש מדהים, אתה יודע.. ממש מקצועי, זכה בתחרויות וכו. הוא מעוניין לפתוח בית ספר לגלישה, ולנו הרי יש את השטח הריק בחוף ים של המלון וזה יכול למשוך המון צעירים, בעיקר עכשיו בחופש הגדול. הוא צעיר, בן 19, מה שיכול אפילו לגרום להם לבוא יותר, מישהו בגובה העיניים."
"אני מבין" הוא אמר ונראה חושב "זה יכול להיות רעיון טוב או כישלון גמור, אני רוצה שתקבע לי איתו פגישה, לדבר עם הבן אדם ולהתרשם." הוא אמר והותיר אותי בשוק, הוא אפילו לא זרק איזו הערה מציקה כזאת שתקטול אותי, כנראה שהפגישת עסקים אתמל באמת הלכה לו טוב. "תודה אבא" אמרתי ויצאתי מחדרו, מת לספר כבר להארי.
"אני בבית" אמרתי בציניות כאשר נכנסתי לחדר וסגרתי אחריי את הדלת.
סרקתי את החדר, אבל אין זכר להארי. אולי הוא הלך? חשבתי לעצמי באכזבה, אני מת לספר לו על הפגישה עם אבא.
בדיוק כשחשבתי להתקשר אליו הוא יצא מחדר האמבטיה כשרק מגבת מסביב אגנו. "היי" הוא אמר בחיוך.
"הייתי חייב להתקלח אחרי אתמול, הייתי מסריח מאלכוהול ואני בהאנגאובר" הוא אמר. "אתה צריך בגדים?" שאלתי אותו. "כו" הוא אמר והנהן.
"אני חושב שעדיין יש לי את הבגדים שהבאת לי כשישנתי אצלך איפשהו" אמרתי והלכתי לכיוון הארון מחפש ומוצא את הבגדים. הושטתי אותם להארי והוא הלך בחזרה לחדר מקלחת כדי להתלבש.
לאחר כמה דקות הוא חזר והתיישב לידי על המיטה, זה כבר נהיה המקום הקבוע שלנו לשיחות, חשבתי על עצמי וחייכתי, מי היה מאמין שאנחנו נבלה כל כך הרבה זמן ביחד?
"טוב אז יש לי חדשות טובות לספר לך" אמרתי ובחנתי את מבטו, נראה שהוא מנסה לנחש מה אני הולך לומר לו.
"אז לגבי השיחה שלנו אתמול.. " התחלתי להגיד "אה אם כבר מדברים על זה.." הוא אמר וקטע אותי
"זה לא קרה טומלינסון" "אנחנו יכולים לשכוח מזה אחרי מה שאני אספר לך" אמרתי.
"טוב אז ככה, יצא לי קצת לחשוב על מה שאמרת אתמול, והחלטתי שאני רוצה לעזור לך. הלכתי אחרי המשמרת לדבר עם אבא שלי, הוא יפש אטרקציה למלון שתמשוך בני נוער, והצעתי לו לפתוח פה על החוף בית ספר לגלישה." אמרתי וחייכתי, מקווה שהוא ישמח.
"אני לא צריך את העזרה המזדיינת שלך לואי!" הוא צעק עליי בעצבים. "מי ביקש ממך להתערב בכלל? למה אתה עושה דברים כאלה מאחורי הגב שלי חתיכת אידיוט"
הרגשתי כל כך מושפל עכשיו, דמעות כבר עמדו בעיניי.
YOU ARE READING
Young Blood-L.S
Fanfiction"היי" שמעתי קול לא מוכר מכיוון הדלת והזזתי את ג'מה הצידה. "אופס" אמרתי. בדלת עמד בחור גבוה ושרירי עם שיער חום ותלתלים, אך מה שהכי משך אותי בו היה העיניים הירוקות שלו. לאחר כמה שניות שבחנתי אותו, שמתי לב שג'מה מתקדמת לכיוונו בריצה. "הארייי" היא צעקה...
