Young Blood-L.S

פרק-13:

"נולדתי מוכן" אמרתי להארי והוא התחיל ללמד אותי.
בגלל שזאת הפעם הראשונה שאני גולש, בתור התחלה הוא לימד אותי דברים בסיסיים כמו איך עולים על הגלשן, איך אפשר לשמור על שיווי משקל ודברים בסגנון..
לאחר כמה תרגולים על יבש הארי אמר שלדעתו אני כבר מוכן להיכנס לים, אז שנינו התחלנו לצעוד לעבר המים.
"יאללה לואי תכסח את הגלים המזדיינים" הארי אמר וגרם לי לצחוק.
שנינו נכנסנו למים עם הגלשנים, והארי נכנס יותר עמוק ממני כדי להסתכל עליי.
(זה לא יהיה העמוק היחיד בסיפור;) סליחה ביי. ה.כ)
עליתי על הגלשן בדרך שלמדתי ולאט לאט התייצבתי, התגאתי בעצמי, שמחתי שלפחות לא נפלתי בפעם הראשונה שלי.
התחלתי לגלוש מעל הגלים וזה הרגיש כל כך טוב, בדיוק כמו מה שדמיינתי ואפילו יותר.
הסתכלתי הצידה, מחפש את הארי במבטי, מקווה שהוא רואה את העבודה שאני עושה פה ומתגאה בי גם.
כמו שכבר הזכרתי, אני חייב שאנשים יהיו גאים בי תמיד, אני חייב לרצות אנשים.
מצאתי את הארי והסתכלתי עליו, הוא קרץ לי והמשכתי לבהות בו כרגיל.. רואים שהוא יודע מה הוא עושה, כאילו הוא שייך לים
עם כל המחשבות האלה והבהייה הממושכת שלי בהארי,  לא שמתי לב שאני מאבד שליטה.
פתאום בא גל גדול והרגשתי שאני עומד ליפול. "חרא" מלמלתי לעצמי לפני שנתתי לגלשן להפוך אותי אל תוך המים.
שקעתי במי הים, כמובן שלא טובע אבל בלעתי קצת מים. יכולתי לשמוע את הצחוק החזק של הארי גם מלמטה. באתי להעלות את ראשי ולהזיז ממני את הגלשן, כבר הייתי חסר אוויר אך בדיוק לפני שעשיתי את הפעולה הרגשתי גוף גדול וחזק כנגדי, אוחז במותניי ומושך אותי למעלה.
הארי ואני עמדנו פנים מול פנים באמצע הים.
המים הגיעו לי בערך עד הירכיים ולהארי קצת מעל הברך. טוב ההבדל גבהים ביננו די גדול.. אבל זה הארי הגבוה לא אני הנמוך, אני 1.75
טוב אולי פחות.
בכל מקרה, הוא עדיין אחז במותניי, צמרמורת עברה באורך עמוד השדרה שלי.
כנראה שהארי גם קלט את הסיטואציה כי הוא הוריד מהר את ידיו. נשארנו כך, עומדים אחד מול השני די קרובים.  מבטו היה רציני ומאופק אבל לאחר חמש שניות הוא התחיל לצחוק כמו משוגע. היה לו צחוק יפה, אך למרות זאת אני די בטוח שבחיים לא הסמקתי ככה.
"תשתוק כבר" אמרתי ודחפתי אותו קצת.
"סליחה אתה פשוט אידיוט" הוא אמר, מנסה להירגע מהצחוק. "שמתי לב שבהית בי, אני יודע שאני סקסי אבל כל המטרה של לגלוש זה להתרגז בגלשן לא בנוף" הוא הוסיף.
איזה חצוף! אני חייב להחזיר לו, בגלל זה עשיתי את הדבר הבא, לא חשבתי שאני אתנהג כך בחיים שלי אבל ידעתי שכל מה שאכפת להארי ממנו זה להכניס אותי למיטה זה עזר לי מאוד כרגע.
"יודע מה הארי?" לחשתי לו ושמתי את הידיים על החזה השרירי שלו, בתקווה שזה לא נחשב בגידה בג'מה. טוב נו הוא אח שלה, והוא בן.. זה לא נחשב.
"אתה.. " אמרתי להארי "אני מה?" הוא שאל, נשמע מגורה במיוחד.
"חצוף!" צעקתי והפלתי אותו סוף סוף למים, הוא היה נראה מופתע.
"אני מודה שזה לא היה צפוי" הוא אמר "אחד אפס טומלינסון".
מפה לשם מצאנו את עצמנו במלחמת מים מטורפת, כמו שני ילדים קטנים. לא הפסקנו להשפריץ ולצחוק, אבל אהבתי את זה.
הארי עדיין לא נראה משוחרר לגמרי אבל היי זה גם משהו. בחיים לא דמיינתי אותנו ככה.. הארי השאיר עליי רושם כל כך רע שלא חשבתי שאני אדבר איתו יותר משתי מילים בחיים. לאט לאט אני מגלה מי הוא באמת, אבל הוא בחיים לא יתן לי להפוך ליותר מ'החבר של אחותי' כי אני בטוח שהוא מסתיר משהו.
אחרי כמה זמן שהמלחמת מים שלנו נמשכה, החלטנו להסכים על הפסקת אש ולפרוש בשיא.
"רוצה שנשתה שייק אצל דיימון?" שאלתי.
הארי הסתכל עליי, לא מבין מה רציתי.
"אה סליחה.. אני מתכוון בדוכן ששם" הוספתי והצבעתי על הדוכן, שלא היה רחוק כל כך מהמיקום שלנו.
"טוב" הוא אמר ולקח את הגלשן שלו. עשיתי את אותו הדבר ושנינו הלכנו לעבר החוף.
הנחנו את הגלשים במקום שבו היו שאר הדברים שלנו, לקחנו שתי מגבות וכסף והלכנו לדוכן לקנות שייקים.
"היי דיימון מה איתך?" אמרתי וחייכתי אליו.
"טומלינסון, כיף לראות אותך" הוא אמר.
הסתכלתי על הארי שסימן לי להזדרז עם מבטו.
"טוב אני רוצה בבקשה שני שייקים אחד עם תות,בננה ופירות יער והשני? הארי..?"
"רק בננה בשבילי" הארי אמר.
"בדרך" דיימון אמר והתחיל להכין.
לקחו לו כמה שניות וזה כבר היה מוכן, הופתעתי מהמהירות שהכל קרה אבל גם שמחתי.
הארי ואני שילמנו, יותר נכון הארי התעקש לשלם על שנינו ואז לקחנו את השייקים וחזרנו לשבת.
**
היינו כבר לקראת סיום השייקים והארי בדיוק סימס לליאם, החבר הכי טוב שלו או משהו כזה.
החלטתי לקחת את הטלפון שלי ולבדוק גם אם יש לי הודעות חדשות, בכל זאת לא התחברתי יום שלם.
כאשר הטלפון נדלק הופתעתי לגלות שעכשיו השעה 18:00, הזמן עבר כל כך מהר!
סיימתי את המשמרת שלי ב13:45.
עשיתי את הסיסמא שלי ומהר מאוד גיליתי שיש לי 20 שיחות שלא נענו מאת 'אבא'
"שיט" מלמלתי לעצמי, ולאחר מכן מתחרט. על המילה הגסה.
החזרתי שיחה לאבא שלי, מפחד שזה היה דחוף.
"היי אבא" אמרתי, לא רגוע בכלל.
"מה נסגר איתך לואי? אני מחפש אותך שעות! יש מלא עבודה במלון ואני צריך אותך למשמרת לילה!" הוא צעק וקולו היה רציני.
"אני מצטער אבא" אמרתי בעצב. עכשיו הוא בטח יהיה מאוכזב ממני. כרגיל..
"תבוא לפה מיד, אני רוצה שתתחיל לעבוד" הוא צעק וניתק את הטלפון.
"מה קרה?" הארי שאל.
"אני צריך ללכת" אמרתי לו.
"אבל אנחנו באמצע שיחה" הוא אמר בטון עצבני. "אבא שלי צריך אותי במלון" הסברתי.
"אוקיי ו.. " הוא אמר בזלזול.
"ואני צריך ללכת לעזור לו" אמרתי, לא מבין מה הוא רוצה.
"תודה שאתה עוזב אותי רק כי האבא המזדיין והטחון שלך צריך שתעזור לו לספור כסף"
הארי צעק וגלגל את עיניו, הוא לקח את הגלשן ורץ מהר לים.
כנראה שטעיתי, הארי אותו נער חמום מוח ומעצבן שפגשתי מההתחלה. היום הזה היה טעות.