Young Blood-L.S

פרק-20:

טוב אז רק רציתי להגיד תודה על 1000 צפיות לפאנפיק❤
עכשיו זה כבר עומד על 1.19k
קריאה מהנה!
_
לאחר שג'מה הכריזה על ההפתעה שלה, הלכתי למלתחות כדי להתקלח וללבוש בגדים נורמלים, כולם חיכו לי בחוץ ולאחר שסיימתי התפצלנו למכוניות השונות.

אני נסעתי עם ג'מה ונייל במכונית שלו, קמרון נסע עם לוטי ואלינור במכונית שלו, והארי נסע עם ליאם.

ג'מה המינה אותם להצטרף למקום שאליו אנחנו הולכים, ואת האמת ששמחתי, נראה שהארי מתכוון להיות נחמד עכשיו, אבל אני לא יודע אם להאמין לזה כי כבר המון פעמים חשבתי שזה מה שהולך לקרות והוא פשוט איכזב אותי, נמאס לי מהמשחקים שלו.

במסיבה שהיינו בה אתמול היה די כיף ממה שאני זוכר,אני מקווה לא הבכתי את עצמי יותר מידי ועשיתי דברים מטופשים, כי יש חלקים שאני לא זוכר.

התעניינתי גם בליאם, מעניין אם הוא נחמד או שהוא כמו הארי,לא יצא לי לדבר איתו כל כך אבל אם הארי, הבן אדם הכי סגור בעולם בערך סומך עליו, כנראה שיש בו משהו מיוחד, נראה שהם די קרובים..

אני עם כיסוי עיניים,כדי שאני לא אראה לאן נוסעים ובגלל זה ניסיתי להסיח את דעתי, אני כל כך מתרגש ורוצה להגיע כבר..

סוף סוף התקופה הזו של האימונים המפרכים נגמרה בניצחון אחרי המשחק המדהים שהיה והניצחון.

למרות שאבא הלך באמצע, נהניתי לגמרי לראות את ההתמיכה של חברים שלי בקהל.

"מתי מגיעים כבר?" שאלתי נרגש, חסר סבלנות לגלות לאן הולכים.

"עוד מעט,תשתוק כבר!" נייל אמר. "אוף" מלמלתי לעצמי,אני במתח.. "אנחנו חונים בייב" ג'מה אמרה לאחר מספר דקות וחיוך עלה על פניי.

שמעתי את הצפצוף של האוטו כשהוא חונה ופתאום עצרנו.

ג'מה שחררה אותי מהחגורה והובילה אותי החוצה.

זיהיתי את הריח הזה של המקום,למעשה זה אחד מהריחות האהובים עליי. אנחנו בחוף ים! התקדמתי עם ג'מה שהובילה אותי, ולא ידעתי למה לצפות.  זה מרגיש כאילו יש לי יום הולדת ועושים לי מסיבת הפתעה, ישר צחקתי מהמחשבה.

היום הולדת שלי בכלל בכריסמס ועכשיו אמצע החופש הגדול.

שמעתי פתאום את קולם של לוטי,קמרון, ליאם, אלינור והארי מתלחששים ואת ג'מה שהשתיקה אותם.

ידיה אחזו עכשיו בכיסוי העיניים והרגשתי שהיא מתכוונת להוריד אותו ממני. לפתע, היא הורידה אותו בבת אחת ולא האמנתי למה שראיתי לפניי. זה היה מעגל גדול של אוהלים ובאמצע מדורה עם כריות לישיבה מסביבה.

"טוב אז אני לא רוצה להיות קיטשית אבל החלטנו לחגוג את הניצחון שלך בקמפינג עם כולם. אנחנו גאים בך ואוהבים אותך" ג'מה אמרה ונישקה אותי.

לאחר שהתנתקו, כל החבורה מלבד ליאם והארי התכנסו לחיבוק קבוצתי. "נו בואו כבר" לוטי אמרה לשניהם ועשתה להם מקום.

ליאם נכנס לחיבוק לידה והארי עדיין מהסס מאחור.

גלגלתי את עיניי, שיפסיק להיות כל כך סנוב אלוהים.

יצאתי מהמעגל שנוצר בעקבות החיבוק הזה וגררתי את הארי מידו.

"אתה חלק מאיתנו, לפחות היום" אמרתי לו, מנסה לקרוא את הבעת פניו. "טוב" הוא אמר ביובש, כנראה שהוא מתקשה להיפתח.

"אני אצטרך לקחת כמה דברים מהמלון" הוא אמר פתאום.

"אני אבוא איתך" קפצתי. "אני אביא את הגיטרה ונעשה מדורה ונשיר כמו בסרטים!" אמרתי בהתלהבות.

אז לאחר שליאם נתן להארי רשימה של דברים שהוא צריך מהמלון הארי ואני הגענו למכונית של ליאם, הארי תפס את מושב הנהג ואני במושב שלידו.

"מי היה מאמין שהארי סטיילס יסיע אותי כדי לקחת דברים לקמפינג?" אמרתי בטון ציני. "שתוק טומלינסון, אני בא לקמפינג המזדיין הזה רק בשביל ג'מה." הוא אמר.

הסתכלתי עליו במבט נעלב, רק בכאילו.

"וגם שיחקת די טוב" הוא אמר עם חצי חיוך, ושתי גומות הופיעו בלחייו, הגומות הכי יפות שראיתי. סליחה ג'מה.

צחקתי לרגע, ואז העפתי בו מבט.

מסתכל על הנער שיושב לידי, בעל השיער החום עם תלתלי השוקולד, מבחין בבנדנה הקשורה לצווארו.

"הוא התלבש טוב" חשבתי לעצמי והסטתי את מבטי, לא רציתי לבהות בו יותר מידי.

"הגענו" הוא אמר אחרי שעברו כמה דקות של נסיעה,משחרר את חגורת הבטיחות שלו ופתח את דלת האוטו.

הסתכלתי על השעון שבאייפון שלי ואמרתי "עכשיו 22:45,ניפגש פה עם הדברים ב23:00" הארי הנהן ואנחנו מתפצלים, כל אחד לחדר שלו.

הסתכלתי לאחור,מביט בו בפעם האחרונה לפני שאני הולך.