Young Blood-L.S

פרק-94:

טוב אז הרבה דברים ושינויים עברו בפרק הזה.
הוא יצא קצר מהרגיל, והוא טיפה משעמם אבל מבטיחה לכם שזה הכרחי לעלילה.
אל תדאגו אני לא אשאיר אתכם רק עם זה לחודש שלם ואברח, הפרק הבא יעלה עוד יומיים :)
ורק מזכירה שפרסמתי וואנשוט ראשון בספר וואנשוטים החדש שלי אז אם עוד לא יצא לכם מוזמנים לקרוא.. 💙💚
_
~נקודת מבט הארי~

אני מכבה את המים החמים במקלחת, עוטף את עצמי במגבת, ויוצא. אני מתחיל להתלבש בחוסר חשק כשאני נזכר שלואי ואני נצטרך עכשיו לעבוד על הפרוייקט ולהיות רציניים ולעשות דברים אחרים ביחד..

אני מסיים להתלבש ופותח את הדלת כדי לחזור ללואי, מצפה לראות אותו יושב על המיטה ומחכה לי, בדיוק כמו שהשארתי אותו, אך במקום זאת, אני חוזר לחדר ריק, ולואי לא נמצא בשום מקום. "מה לעזאזל?" אני צועק אל האוויר. לאן הוא כבר יכל ללכת? התקלחתי 20 דקות והוא ידע את זה! הרי קבענו שנעבוד עכשיו, איפה הוא כבר יכול להיות? אני מחליט לקחת נשימה עמוקה ולנסות להתקשר אליו לפני שאני קופץ למסקנות, אולי משהו דחוף צץ פתאום, אולי דברים שקשורים למלון או לפרוייקט. אני לוקח את הטלפון ומחייג למספר שלו, מחכה לקבל ממנו מענה. אך בניגוד לציפיות שלי, הטלפון הארור מפנה אותי ישר למענה הקולי. "מה אתה עושה לי לואי?" אני לוחש אל הטלפון לאחר חמישה ניסיונות. איך תמיד אנחנו מגיעים למצבים האלה בסופו של דבר? המרדפים המיותרים האלה אחד אחרי השני. היה לנו יום מדהים ביחד. הניצחון שלו במשחק, הארוחה במסעדה, וההחלטה לחשוף בפני כולם את הזוגיות שלנו עוד שבועיים. אין משהו שעשיתי שיכל היה לגרום לו להתעצבן ולהיעלם נכון? אני כבר לא יודע מה לחשוב. זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה. אני יודע שרוב האשמה בריב על זאין היא שלי, כי לא סיפרתי לו את כל הסיפור מלכתחילה למרות שהייתי צריך, אבל לאחר שהוא גילה את הכל מג'מה הוא העדיף לדחוף אותי החוצה, הוא היה קר ולא הסביר כלום. במקום לפתוח את זה איתי ישר, הוא חיכה שאני אבין את הרמז לבד, ולמרות שהייתה לו סיבה מוצדקת לכעוס, לא אהבתי את זה. אבל גם אחרי כל זה, נראה שהעניין נפתר, מה כבר יכל לקרות בעשרים דקות האלה שיגרום לו להתעצבן ולצאת מהחדר בלי להודיע כלום? 

לאחר סבב טלפונים של נייל, ג'מה, לוטי, קמרון ואלינור, בו אף אחד לא ידע לענות לי על המיקום של לואי, אני מחליט לצאת למסע חיפושים אחריו במלון. וכשאני אמצא אותו, או שאני אתן לו סטירה, או שאני אנשק אותו כל כך חזק. אני קם מהמיטה בעייפות, ומוביל את עצמי לתחנה הראשונה- החדר שלנו כמובן..