תהנו מהפרק החמוד הזה :)
_
הייתי כל כך נבוך, הוא פשוט הסתכל עליי בזמן שכביכול בהיתי בו.
"היי" אמרתי מובך וגיכחתי בגרוני. "אז הגעת להחלטה?" הוא שאל, מגיע ישר לנושא בלי עיכובים מיותרים.
"כן" אמרתי, מעט חושש שלא בחרתי נכון. "אני רוצה להאמין בך ולתת לך צ'אנס. אבל אני נשבע לך הארי שזאת הפעם האחרונה שאני סולח לך ככה. אל תאכזב אותי."
"אני אנסה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה" הוא אמר וחייך, חושף את שתי הגומות היפות שלו, שלרוב מתחבאות מאחורי פרצוף זועם.
"וואו אני פאקינג רעב" הוא אמר פתאום, שובר את השתיקה. "אולי נכין משהו?" שאלתי אותו, יהיה נחמד לעשות משהו כיף ביחד לשם שינוי, משהו נורמלי ורגיל שחברים עושים. "אני יודע להזמין פיצה" הוא אמר וגירד בעורף. "שום פיצה!" צעקתי לו. "אנחנו עומדים להכין משהו טעים לבד סטיילס"
"על מה חשבת?" הוא שאל במתח. "אנחנו הולכים להכין פנקייקים." אני אומר, וכשאני אומר אנחנו זה ברור לי שזה יהיה רק אני, כי אין סיכוי שהארי יודע להכין פנקייקים.
"ממה מכינים פנקייקים בכלל?" הוא שאל ופרצתי בצחוק, הוא כל כך מפונק!
אז מה אם אמא שלי היא שפית ויש לי יותר ידע מאנשים אחרים? אני בספק אם הוא בכלל יודע להפעיל את המיקרו.
"טוב אז אנחנו צריכים קמח,אבקת אפייה, סוכר, ביצים, שמן, חלב וסירופ מייפל ושוקולד." אמרתי בהתלהבות.
"אמא שלי עשתה לי קניות לחדר לפני כמה ימים, בטוח יש מכל החרא הזה" הוא אמר והוביל אותי למטבחון של החדר. התחלתי לפתוח את כל הארונות במרץ, להוציא את כל החומרים הדרושים לי.
בינתיים מצאתי את כל מה שאני צריך, לפחות אמא של הארי מבינה באוכל.
"טוב מה עושים עכשיו?" הוא שאל מסוקרן. "אתה תכין את הכל הארי! אני אגיד לך מה לעשות." אמרתי לו. זה רעיון מעולה! אולי הוא ילמד מזה משהו. "אני לא חושב שזה רעיון טוב" הוא אמר והיסס. "חבל שאני לא שואל אותך" אמרתי וחייכתי. "טוב אז יש פה קערה, אתה צריך לשים כל פעם את מה שאני אגיד לך" אמרי והוא הנהן, נעמד לידי. נתתי לו את הקמח "עכשיו תשים כוס מזה" אמרתי. הוא בקושי הצליח לפתוח את החבילה של הקמח, וכשהוא הצליח זה השפריץ לי על הפרצוף. "הארייי" צעקתי עליו. הוא התחיל לצחוק עליי וידעתי שאין סיכוי שאני מוותר לו על זה. עכשיו כשהחבילה פתוחה, לקחתי קצת קמח בידיים בלי שהוא שם לב וזרקתי לו על הראש. עד מהרה התחילה ביננו מלחמת קמח, מסכן המטבח של הארי.
"טוב בסוף לא ישאר לנו בשביל הפנקייקים אידיוט" הוא אמר לאחר כמה דקות. "צודק" אמרתי. "עכשיו אתה מוכן לשים סוף סוף כוס קמח בקערה?" הוא הקשיב לי הפעם ועשה את זה.
אחרי ששמנו את כל החומרים בקערה, התחלנו לטגן את הפנקייקים. "אני חייב להתקלח" הארי אמר אחרי שהתעטש מהקמח. "אני מוכן לסיים להכין את הפנקייקים בזמן שתתקלח" אמרתי לו, גם ככה הוא כישלון בזה, עדיף שיצא טעים לפחות. "לואי אתה פאקינג מלך" הוא אמר ורץ למקלחת, משאיר אחריו אותי עם כל הבלאגן.
הכנתי את הפנקייקים במרץ,מותיר אחריי ערימה של פנקייקים בצלחת, שהריחו כל כך טוב! בזמן שהארי התקלח הספקתי גם לסיים להכין הכל וגם לסדר את המטבח ולנקות את עצמי עד כמה שאפשר מהקמח.
ערכתי את השולחן לשנינו, שמתי סכום, צלחות, את הפנקייקים וכמובן שהוספתי מייפל,סירופ שוקולד וקצפת.
התיישבתי מצד אחד של השולחן, מחכה להארי בציפייה, מחכה לתגובה שלו על כל זה.
אוף הוא מתקלח יותר מידי זמן! חשבתי לעצמי, ובדיוק באותו זמן שמעתי את דלת חדר האמבטיה נפתחת ונדרכתי ישר. הסתכלתי לכיוון וראיתי את הארי יוצא עם מגבת כרוכה סביב אגנו ושיערו נוטף מים.
"וואו לואי זה דייט?" הוא שאל בציניות וגרם לי לחייך. "כן בטח.. כאילו שאני ארצה לצאת לדייט איתך" השבתי לו. הוא לא התלבש ופשוט התיישב מולי בכיסא והסתכל על השולחן. "תודה" הוא אמר והסתכל עליי עם עיניו הירוקות. לא חשבתי שהוא יודה לי על כל זה, זה לא הסגנון של הארי. אבל אולי באמת חשוב לו להשתנות.
"שנאכל?" שאלתי בכנות, כל ההכנה הזאת הרעיבה אותי לגמרי. "ברור" הארי התחיל להעמיס פנקייקים לצלחת שלו ולשפוך סירופ. "טעים לי" אני חושב שזה מה שהוא ניסה לומר בפה מלא. התחלתי לאכול גם אני, ואני מודה שזה ממש טעים. "תזכור שגם לך היה חלק בזה" אמרתי לו. "אולי נצליח להפוך אותך לבן אדם נורמלי בסוף" "לא יקרה" הוא אמר וחייך, ולאחר מכן דחף עוד חתיכת פנקייק לפיו.
"אני שמח שהחלטת לסלוח לי" הוא אמר פתאום. "אני גם, בינתיים לפחות" אמרתי. "חשבתי שאני אצטרך כבר לקנות לך איזה שוקולדים מזויינים ולעמד על הברכיים" הוא אמר והפתיע אותי. "באמת היית עושה את זה בשבילי?" שאלתי אותו. "בהתחלה כנראה הייתי מתעצבן ולא רוצה לראות אותך יותר. אבל באיזשהו שלב היה לי משעמם מלזיין אנשים במועדונים אז הייתי חוזר." "ולא נמאס לך מהחיים האלה?" שאלתי בכנות.
יש משהו בחיים האלה שנשמע מפתה, החופש לעשות כל מה שרק בא לו בלי לשים על אף אחד. אבל מצד שני הוא נשמע די בודד. יש מצב שהוא מעוניין בקשר הזה מהסיבה שלי, הוא משועמם בחיים והקשר הזה מאתגר אותו. אולי אנחנו לא עד כדי כך שונים אחרי הכל.
אחרי שסיימנו לאכול ולדבר הכרזתי שאני הולך להתקלח בחדר שלי. "אולי.. תתקלח פה ותישאר?" הארי אמר ב..לחץ? "אתה לא חושב שזה שלב מוקדם מידי בזוגיות שלנו?" זרמתי עם הבדיחה שלו ממקודם.
"אני מהאלה שמזיינים בדייט ראשון טומלינסון." הוא אמר והפתיע אותי עם הגסות שבו.
"חשבתי שאתה לא יוצא לדייטים" אמרתי "אז יש לי סיכוי?" זייפתי התלהבות. "עם התחת הזה, בהחלט כן" הוא אמר. "טוב אני חושב שכדאי לסיים את זה פה. תביא לי בגדים סטיילס." אמרתי לו. אבל בכנות, לא יכולתי להפסיק לחשוב על השיחה הזאת. הוא באמת מסתכל לי על הישבן? אני מושך בעיניו? אני חייב לשאול אותו את זה מתישהו. אף פעם לא היה לי חבר שנמשך לבנים, אני לא מכיר את העולם הזה ויודע איך זה עובד.
הלכתי בעקבות הארי לארון שלו והוא הביא לי חולצה שחורה חלקה האופיינית לו, כמעט כל הארון שלו בצבעים קודרים כאלה. ואז הוא הוציא תחתוני בוקסר מאחת המגירות. "זה תחתונים שהתכווצו לי בכביסה אז אל תעוף על עצמך כי אנחנו לא באותה מידה" הוא אמר פתאום, גורם לי להסמיק. חטפתי את הבגדים מידיו ורצתי לאמבטיה, סוגר אחריי את הדלת.
"הבכתי אותך טומלינסון?" שמעתי אותו צועק מחוץ לדלת. "לך תזדיין סטיילס" אמרתי והפעלתי את זרם המים.
YOU ARE READING
Young Blood-L.S
Fanfiction"היי" שמעתי קול לא מוכר מכיוון הדלת והזזתי את ג'מה הצידה. "אופס" אמרתי. בדלת עמד בחור גבוה ושרירי עם שיער חום ותלתלים, אך מה שהכי משך אותי בו היה העיניים הירוקות שלו. לאחר כמה שניות שבחנתי אותו, שמתי לב שג'מה מתקדמת לכיוונו בריצה. "הארייי" היא צעקה...
