Young Blood-L.S

פרק-60:

~נקודת מבט לואי~

לאחר כמה שניות שנתתי להארי תחושה שאני ישן, הוא השתחרר, ליטף אותי, נישק אותי על הלחי.

וכשהרגשתי אותו עליי, זאת הייתה תחושה ממכרת, אני מדמיין את פניו, העיניים הירוקות העמוקות, החיוך שחושף את שתי הגומות היפות שלו, שגורמות לו להיראות תמים יותר,חסר דאגות. 

ברגע הזה אני מבין הכל,אני רוצה אותו, אני אוהב אותו, ולא. לא בקטע חברי.
נמאס לי לשקר לעצמי ולו. בכל הזמן הזה שאנחנו מכירים כל הסימנים האלה מופיעים ואני ממשיך לחסום אותם בכל פעם מחדש, לשכנע את עצמי שאנחנו רק חברים.
אבל אנחנו יותר מזה, אנחנו בהרבה יותר.
זה היה מפתיע, תהליך לא צפוי, לא ככה חונכתי, לא הסתכלתי על אף אחד אחר מלבדו לפני. 

אבל אלה החיים, מלאים בהפתעות. 

"לעזאזל הוא כל מה שאני רוצה" חשבתי לעצמי והחלטתי לעשות את הצעד, אני פותח את עיניי, מתרומם באיטיות מהמושב ומרסק את שפתיי על שלו.
אני לא חושב על שום דבר אחר מלבדו, אנחנו ממשיכים להתנשק בתשוקה, שוברים כל מתח מהסוג הזה שהיה ביננו עד היום. השפתיים שלנו נקשרות, עד שלבסוף אנחנו נאלצים להתרחק כדי לנשום. "הארי אני.." אני מתחיל לומר, אבל הוא קוטע אותי ומנשק אותי שוב.

והנה אנחנו, מתנשקים כמו מופרעים באמצע פקק בכביש, אבל אני אוהב את זה, לא אכפת לי, אני מרגיש בטוח איתו. שפתייו עדיין קשורות לשלי, הוא מוריד את ידיו מהפנים שלי אל המותניים ומושך אותי אליו, ככה שאני יושב עליו וידיו כרוכות מסביבי. אני מתחיל לגעת בכל חלק מפניו, מלטף ועולה אל שיערו, השיער המפתה שכבר כל כך הרבה זמן אני רוצה לגעת בו, ועכשיו אני יכול לעשות את זה. הוא שלי, בכל מובן שיש.

אני עדיין יושב עליו, מתחיל להרגיש את הבליטה שהולכת ונבנית כנגד הישבן שלי, הארי.. אני זז קצת קדימה ובטעות מתחכך בו, הוא משחרר גניחה קלה, וגורם לי לחייך לתוך הנשיקה. פתאום הוא מנתק את שפתיו משלי, ואני רעב לעוד. הוא ממקם את שפתיו על הצוואר שלי ומשאיר אחריו שביל של נשיקות. אני נאנח, אוהב את מה שקורה פה, ופתאום שנינו שומעים צפצוף של מכונית מאחורינו, דבר שגורם לנו לעצור הכל ולהתנשם בכבדות. אופס. אני עובר מהר בחזרה למושב שלי, חוגר את החגורה בחזרה ומסתכל על הארי, שמסתדר גם הוא וממשיך לנהוג לעבר המועדון. "נהג מזדיין" הוא ממלמל, ואחרי צמד המילים האלו, הדממה נשארת ביננו עד שאנחנו מגיעי לחניית המועדון.

שנינו יוצאים מהמכונית, הארי נועל אותה, ואז מתקדם לכיווני, אוחז בידיי ומוביל אותי לעבר הכניסה. אני מחייך מהמחווה הקטנה הזאת, משהו שלא מתאים להארי לעשות, אבל אני מוצא את זה כחמוד. אולי מה שקרה מקודם השפיע עליו? כמובן שעכשיו המוח שלי מתחיל לפעול, להבין מה עשיתי, לחשוב על זה יותר מידי, אבל לפחות דבר אחד אני יודע בוודאות- אני לא מתחרט. אנחנו באים להיכנס למועדון, ובדיוק כשאני עושה את הצעד שאמור להוביל אותי לכניסה, הארי מושך אותי לפינה. "מה לעז-" אני אפילו לא מספיק לומר והוא מנשק אותי כנגד הקיר. אני זורם איתו, מנשק אותו הכי חזק שאפשר, רעב לשפתיים שלו, שמתאימות בשלמות לשלי. בחיים לא הרגשתי את התחושה הזאת עם ג'מה. לאחר נשיקה סוערת הוא אומר:"עכשיו אפשר להיכנס" ומחייך אליי. אני מחזיר לו חיוך וחוזר לאחוז בידו, ושנינו נכנסים למועדון המפוצץ.

הריח המוכר של המועדון תוקף אותי בכניסה, האלכוהול,הזיעה. אבל הפעם אני שמח, זה לא מרתיע אותי יותר, אנחנו הולכים לבלות ביחד ויהיה כיף.

אנחנו הולכים ישר לבר הפעם, אחרי הכל זאת המטרה של המסיבה הזאת.
"שני שוטים של טקילה, ובירה" הארי אומר לברמנית, שכמובן מתחילה לפלרטט איתו.
אני מגלגל עיניים לכלבה הזאת, מה היא חושבת? שהיא יכולה להתחיל עם כל גבר שנכנס לפה? הארי מסתכל עליי, הוא כנראה מבין שזה מעצבן אותי ומתחיל לצחוק. כשהברמנית חוזרת עם השתייה שלנו, אני מנשק את הארי ישר, תוקף את שפתיו לנשיקה עוצמתית.

הארי זורם איתי, ממקם את ידיו בצידי הפנים שלי ומלטף את לחיי עם האגודל שלו. "אין לך מושג כמה זמן רציתי לעשות את זה" הוא לוחש לי באוזן כשאנחנו מתנתקים.
אני מחייך בסיפוק, אחרי שהברחנו את הברמנית הכלבה ולוקח את אחד השוטים. הארי לוקח את הבירה שלו ושנינו שותים. כשאני מסיים את שני השוטים ומתחנן לעוד, הארי מניד בראשו וגורר אותי לרחבה. 

"לאט בייבי, הלילה עוד ארוך" הוא לוחש לי בין האנשים והמוזיקה החזקה, ואני אוהב את זה.

כשאנחנו מתמקמים אחד מול השני, אנחנו מתחילים לקפוץ ולזוז בדיוק כמו ביום של המסיבת תה הקטנה שלנו בחדר. "כמה המצב שונה עכשיו" אני חושב לעצמי. אבל אני באמת שמח, בפעם הראשונה בתקופה האחרונה, אני מרגיש שלם. אני מסתכל על הארי שזז מולי, על כל מה שאני אוהב בו. את הגומות היפות שלו שאפשר לראות עכשיו, העיניים הירוקות שכבר לא ריקות, הן נוצצות, בשבילי.

אחרי כמה זמן שאנחנו רוקדים כמו משוגעים, הוא אוחז במותניי, מקרב אותי אליו, עד שכמעט לא נותר מרחק ביננו. "אתה נהנה?" הוא שואל אותי. "הכי בעולם" אני עונה לו ומרגיש את שפתיו על שלי, שוב מתמכר לתחושה. אני מתחיל לחשוב שאני אף פעם לא אהיה שבע ממנו. אנחנו מתנשקים, הלשונות שלנו נקשרות בקצב משלהן, ואני נאנח לתוך הנשיקה כשהארי מוריד את הידיים שלו יותר נמוך, הוא ללא ספק יודע איך לגרום לי להיות חלש מההשפעה שלו. הידיים שלו לוחצות על ישבני, ושלי משחקות בשיערו, ואיכשהו, גם בין כל האנשים, הצפיפות, והמוזיקה הרועשת, אני מרגיש שזה רק שנינו בעולם, שאין אף אחד אחר מלבדו.

"אתה רוצה שנלך?" הוא שואל כשאנחנו מתנתקים מהנשיקה. "כבר?" אני שואל, מופתע. 

"אני רוצה אותך לעצמי" הוא לוחש לתוך האוזן שלי, מעביר צמרמורת וזרמים בכל הגוף שלי.

אני מהנהן ואנחנו מוצאים את עצמנו ביציאה, שוב יד ביד.

~נקודת מבט כללית~

זה היה היום המאושר של שניהם אחרי המון זמן. 

הם נהנו ושכחו מהעולם שבחוץ, רק הם, ביחד, מסוגלים לגבור על כל דבר. 

אבל מה שהם לא ידעו זה שבדיוק באותו לילה, בדיוק באותו מועדון יש מישהו שממש לא שמח, מישהו שצופה בהם מהצד, מישהו שישמח להפריד בין הזוג המדהים הזה שלנו.

"אז הנה אתה סטיילס" הוא אומר, צופה מרחוק במתולתל שהוא מכיר, מנשק בחוזקה את הברונטי עם העיניים הכחולות. הוא מעוות את מבטו, לא מרוצה בכלל.

"זה הסוף שלכם" הוא ממלמל לעצמו וצוחק מרחוק. אם הם רק היו יודעים מה מחכה להם...
_
אז מה חשבתם על הפרק? ❤
ניחושים להמשך?
אל תשכחו להצביע☆