״טלאורי קום, שלא תאחר לצבא.״ שי ליטפה את פניי והתעוררתי לאט לאט בהתענגות על הליטופים שאני מקבל פה.
״אני קם יפה שלי.״ אמרתי ונישקתי את ידיה. קמתי מהמיטה זריז ונכנסתי למקלחת שבחדר שלי.
צחצחתי את שיניי וכשחזרתי שיו כבר לא הייתה בחדר שלי.
הורדתי את הטרנינג ולבשתי את מכנס המדים, שמתי עליי חולצה לבנה קצרה ומעליה את חולצת המדים וסידרתי אותם בתוך המכנס, נעלתי את הנעליים הכבדות והשחורות ושמתי עליי את הדסקית, סדרתי את הכומתה על כתפי השמאלית ולקחתי מהשידה את השעון שאבא קנה לי לצבא. הרמתי את התיק הגדול שלי וסדרתי עליי את הנשק.
שמתי את משקפיי השמש השחורות על ראשי, סדרתי את הנשק עליי השפרצתי על עצמי את הסילבר שלי וירדתי למטה.
״בוקר טוב נסיך של אמא.״ אמא הניחה לי נשיקה בלחי והורדתי את התיק לרצפה, ״הכנתי לך משהו קטן לאכול.״ שי אמרה בחיוך והתיישבתי באי שבמטבח. ״בתאבון מכוער.״ היא אמרה והגישה לי את הצלחת עם הכריך שהיא מכינה לי בכל יום ראשון בו אני חוזר לבסיס.
סיימתי זריז וקמתי מהשולחן התקדמתי אל הכיור ושמתי בתוכו את הכלים המלוכלכים.
״יאללה נצא?״ אבא שאל אותי והנהנתי. אני מת על המשפחה הזאת, כל ראשון לפנות בוקר הם קמים כולם ביחד איתי כדי שאפרד מהם כמו שצריך.
הרמתי את התיק הגדול שלי על הכתף ואמא חיבקה אותי חזק.
״תשמור על עצמך יפה שלי.״ היא אמרה בדאגה והנהנתי,
״אני אשתדל להתקשר בערב. אשמח לשמוע על גל אם תרצי, אני אחיך ואני פה גם כדי לדבר על החבר הכי טוב שלי.״ אמרתי בשקט לשי בזמן שהיא חיבקה אותי חזק.
״אני אוהב אותך קטנה..״ אמרתי לה בכאב מצטער על כל שניה שבה גרמתי לה לבכות מגעגוע.
״אני אוהבת אותך יותר טלאורי.״ היא אמרה ועידקה את החיבוק, ״ביי אמא, ביי שיו.״ אמרתי וסגרתי את הדלת.
״אני יודע שזה אוכל אותך, תתנהג רגיל. כאילו כלום לא קרה כדי שזה לא יביך אותה.״ אבא הניח את ידו על כתפי וקרא את מחשבותיי, ״תודה אבא.״ אמרתי וחיבקתי אותו.
נכנסתי אל הבסיס ועברתי בפרגולה שהפכנו לפינת עישון.
״בוקר טוב חתיך!״ פלג אמר לי וגרם לי לצחוק,
״בוקר טוב יפיוף.״ אמרתי וחיבקתי אותו
״לך לך שים את התיק ותחזור לך.״ הוא תפח על כתפי בחיוך והתקדמתי לאוהל שבו אנחנו ישנים.
״טלאור..״ שמעתי את קולה של אן והגוף שלי נעצר וקפא אוטומטית. ״כן המפקדת?״ שאלתי בקשיחות והיא התקדמה איתי לאוהל שלי.
״אנחנו מתכוונים לדבר על זה?״ היא שאלה והביטה בי מבולבלת, ״אני לא יודע אן, אני לא יודע מה את רוצה ממני.״ נאנחתי ויצאנו מהאוהל.
״לא הייתי לגמרי שיכו..״ היא נקטעה על ידי אבי המפקד השני שצעק לכיווננו.
״מה אתה חושב שאתה עושה?״ הוא צעק עליי ודחף אותי,
׳לא לענות טלאור. תסבול כמה שניות זה יעבור.׳
״על מה אתה מדבר המפקד?״ שאלתי אותו והבטתי בו במבט אדיש, ״מה נראה לך שאתה מתקרב אליה?״ הוא שאל והרים את אגרופו באוויר, תוך שניה ידו עפה לפרצוף שלי והעיפה את ראשי מעט. זה כאב, אבל ממש טיפה.
התקרבתי אליו וראיתי את הפחד בעיניו, הרגשתי את העצבים שלי בוערים לי בגוף ואני לא מצליח להרגע. ׳תנשום טלאור.׳
תוך שניה פלג היה לידי, ״השפה שלך אחי..״ הוא אמר מופתע ונגעתי בשפה שלי, הסתכלתי על היד וראיתי אותה מרוחה בדם. הרגשתי את בעיות העצבים שלי גוברות עליי, וידעתי שאם אשאר כאן עוד שניה אני אשלח את אבי לבית חולים.
״אני חייב ללכת מכאן.. אני עוד שניה מאבד את זה.״ אמרתי לפלג בשקט אבל לא הצלחתי ללכת, העצבים שלי רצו לשבור לו את הצורה ולגרום לו לבכות כמו ילדה קטנה.
״טלאור אני כלכך מצט..״ אן הביטה בי ושלחה את ידה אל שפתיי, ״תתרחקי ממני.״ אמרתי לה בקור והוזזתי את ידה, היא הביטה בי פגועה ואני ופלג הלכנו משם.
