פקחתי את העיניים בעייפות והושטתי את ידי לשידה, הוצאתי את הפלאפון מהמטען ושמתי לי את השיר Dust till dawn, קמתי מהמיטה ומצאתי את עצמי נכנס אל חדר המקלחת.
צחצחתי שיניים ושטפתי את פניי, סיימתי בזריזות ויצאתי.
כשהגעתי למטה העברתי את ידי בשיערי שעוד רטוב מהמקלחת לפני השינה ונכנסתי למטבח, הכנתי לי קפה שחור וניסיתי כמה שיותר להתעלם מהנוכחות של אן.
אני מודה- זה יותר מדי קשה.
התיישבתי על הספה ליד אן שראתה ׳עספור׳ בטלויזיה וכמובן, היא לא יכולה לדעת שאני כועס עליה ולא לנסות לפתור את זה.
״טלאור..״ אן אמרה בשקט ושתיתי שלוק מהקפה שלי, ״מה?״ שאלתי באדישות והוצאתי את הפלאפון מהכיס.
״אפשר שנדבר על מה שקרה אתמול?״ היא שאלה והגוף שלי התחיל להתחמם, ״לא.״ עניתי בפשטות והמשכתי לדפדף בסטורי הלא באמת מעניין באינסטגרם.
״טלאו..״ היא אמרה ונקטעה על ידי,
״אני יוצא לגינה, אכפת לך אם אני אפעיל את הבוקסה?״ שאלתי בחוסר עניין והיא הנידה בראשה בעדינות, ״יופי.״ עניתי ויצאתי לגינה. התיישבתי בכיסאות הקבועים שלי כמו בבית ושלחתי הודעה לרון גל ובר שיבואו.
״פתוח!״ אן צעקה וכבר הבנתי ששלושת המוסקטרים אצלנו בסלון, הנחתי את המגש של האבטיח על השולחן שבחוץ ונכנסתי הביתה.
״יחתיך!״ רון אמר לי בהתרגשות מזויפת וחיבקתי אותו בזמן שאנחנו צוחקים על השטויות שלו, ״אה מאמי.״ גל אמר לי וצחקתי, ״מה עם אחותי?״ שאלתי אותו בשקט וחיבקתי אותו, ״גדלה, נהייתה שוברת לבבות.״ אמר לי בחיוך כואב והתנתקנו. ״יפיופה.״ אמרתי לבר בחיוך וחיבקתי אותה מה שגרם לאן להסתכל עליי בכאב, השפלתי את מבטי לריצפה כשהבנתי מה עשיתי, להכאיב לה לא הייתה הכוונה שלי..
אחרי כמה דקות בהם ארבעתנו עומדים בסלון וצוחקים אן עלתה למעלה, אני מודה.. הרגשתי כלכך רע, הרגשתי אשם.
״בואו..״ אמרתי להם ויצאנו לגינה, ״נו, מה אחותי עושה לך?״ שאלתי את גל והתיישבנו בכיסאות בחוץ.
״בית ספר זה מה שהיא עושה לו.״ רון אמר מיואש וגיכחתי בחיוך, ״אין לי כוח כבר אין לי!״ גל אמר ביאוש ונשפך על הכיסא, ״נדפקה לך הקופסה.״ בר אמרה וצחקתי,
״זו שיו, ברור שתדפק לו הקופסה.״ אמרתי בחיוך וגל יילל, ״אני מבין שזה מצחיק אתכם שהיא זרקה אותי.״ גל אמר ונחנקתי מצחוק, ״אתה סתם מגזים גל.״ אמרתי לו ובנתיים שלחתי הודעה לשי בלי שגל ישים לב.
״אני מיואש טלאור, מיואש.״ גל אמר ביאוש ושמתי את ידי על כתפו כנחמה, ״ומאוהב.״ הוא הוסיף וצחקתי.
״יופי.״ אמרתי בשקט, ״כי היא בדרך.״ הוספתי לגל שנבהל מהבשורה המרגשת שהודעתי לו עכשיו, הטמבל מרוב התרגשות ובהלה נשען הצידה והעיף את עצמו לרצפה ביחד עם הכיסא.
״מה בדרך? מטומטם!״ הוא אמר לי מבוהל מהריצפה ואני רון ובר פשוט התגלגלנו מצחוק,
״אני לא אוהב אתכם יותר, אף אחד מכם.״ הוא אמר בילדותיות וצחקנו.
הדלת הראשית נפתחה ותוך דקה שי הופיעה בגינה, גל השפיל את מבטו וכמו שאני מכיר אותו, רעדו לו הביצים.
שי נעמדה לידי וקמתי לחבק אותה, ״הכל בסדר.״ לחשתי לה כשהיא חיזקה את החיבוק שלה בי, ״אה יפיופה.״ רון אמר לשיו בחיוך וקם לחבק אותה היא המשיכה ואמרה שלום עד שהיחיד שנותר הוא גל.. אבל כמו כל פעם שמדובר בשי, גל אדיוט.
היא הסתכלה עליו כדי לדעת אם לחבק אותו או לא, אם להתקרב בכלל.. אבל מהרגע ששי נכנסה גל הסתכל על הדשא הסינטטי ועל כל דבר בגינה, חוץ מעליה.
היא גלגלה את עיניה והתיישבה ביני לבין בר, מול גל.. ואף אחד מאיתנו לא יכל להתעלם מהמתח באוויר.
״טוב.. אני אלך לקרוא ליפייפיה למעלה.״ אמרתי במבוכה מהסיטואציה וקמתי מהכיסא, ״מאוהב כמו ילד בן 16.״ בר אמרה בחיוך וצחקתי, ״יותר מדי מאוהב.. יותר מדי.״ נאנחתי ביאוש ונכנסתי אל הבית.
עליתי בהיסוס במדרגות ורגעי חרטה תקפו אותי.
אולי אני לא צריך לקרוא לה? לא מגיע לה..
ברגע שהמחשבות המבלבלות תקפו אותי וטלאור האדיש כמעט ניצח, טלאור המאוהב נלחם בטלאור האדיש והביס אותו..
ולצערי כמו תמיד אני נשאר מאוהב באן ודואג לה יותר משאני דואג לעצמי, למרות שבעתיד מתישהו עוד פעם ישבר לי הלב, בגללה.
דפקתי בעדינות על הדלת ובלי לחכות לתשובה פתחתי אותה,
אן התרוממה מעט ממיטתה ופגשתי בעיניים הכחולות שאני כלכך אוהב, אדומות ומלאות בדמעות.
״קטנה..״ לחשתי בכאב והתקדמתי אל מיטתה, ״טלאור..״ היא אמרה בקול סחוט מדמעות שגרם לכאב לזרום לי בכל חלק בגוף.
״אל תבכי קטנה, זה כואב לי.״ אמרתי לה בשקט והתיישבתי לידה, הבטתי בעינייה והדמעות שלה שברו אותי.
הכחול שבעיניים שלה סוחף אותי לעולם שלה כמו בכל פעם בה אני מביט בהן. אני מודה, התהפנטתי. שוב..
״אל תבכי יפייפיה, תפסיקי..״ אמרתי לה בשקט והכנסתי אותה בין זרועותיי.
עם כמה שהכחול שבעיניים שלה מהפנט אותי, אני יודע לקרוא אותה, אני יודע מתי כואב לה ומתי היא מאושרת, רק מבט אחד מהעיניים הכלכך יפות שלה, זה כל מה שאני צריך.
״בואי.״ אמרתי לה בשקט וליטפתי את הבטן שלה, אן קמה מהמיטה ונכנסה אל חדר האמבטיה, זרקתי את עצמי על המיטה ונתתי לריח שלה לעטוף אותי, הגעתי למסקנה- אני מכור אליה.
אחרי כמה דקות אן יצאה ובחנתי את הפנים שלה, הדמעות נעלמו כלא היו והאדימות נרגעה מעט.
קמתי מהמיטה ויצאנו ביחד מהחדר, ״אני כבר בא.״ אמרתי לה בשקט והיא הנהנה והתקדמה, נכנסתי אל החדר שלי והוצאתי מהארון את החולצה התואמת של המכנס שאני לובש.
ירדתי למטה תוך כדי שאני לובש אותה ויצאתי אל הגינה, בזמן שאני מתקדם אני שומע את רון אומר לאן לשתוק.
״מה אתה עושה?״ שאלתי את רון שמגיש לאן כוס של וודקה ואקסל, ״מביא לה לשתות.״ הוא ענה בפשטות והגוף שלי התחמם מהר מדי, חתיכת אדיוט היא בהריון מה לשתות מה?!
״וואלה, אן את רוצה לשתות אלכוהול?״ שאלתי בקרירות והבטתי בעיניה במבט חודר שגרם לה מעט לגמגם, אני מאוד מקווה שהיא לא טיפשה ושהיא לא התכוונה לשתות אלכוהול כשהילד שלי בבטן שלה.
״מה הבעיה זה לא שהיא לא שתתה אף פעם.״ רון אמר באדישות וכולם ראו שכבר התחלתי להתעצבן,
״אתה סתום תפה שלך.״ אמרתי באדישות ושי הניחה את ידה על ידי, ״טלאור דיי..״ היא אמרה בשקט והעברתי את מבטי אל אן, היא הביטה בי בכאב והשפילה את מבטה.
״לא שאני אבין, אתה עד כדי כך דביל שאתה מביא לה לשתות כשהיא בהריון?״ שאלתי ביאוש ורון חשב, מה אתה חושב ידביל מה? איפה המוח שלך?!
״וואלה לא רואה פה בעיה.״ רון ענה לי ואני הייתי המום, פה באמת הגעתי למסקנה שאולי אמא שלו זונה.
״תגיד אמא שלך זונה?״ שאלתי את רון מיואש והוא התחיל לצחוק, מה כלכך מצחיק?!
״נו דיי רון הגזמת, טלאור הוא עושה לך בכוונה. בגלל זה הוא אמר שקט כשבאת.״ בר אמרה לי וקמתי לתת לו כאפה קטנה בראש, ״ילד חרא.״ אמרתי לו והתיישבתי במקומי בחזרה.
״מה חמוד? אתה דואג לאן?״ הוא שאל מתגרה בי וגיכחתי,
״הילד שלי בבטן שלה, מה שהיא מכניסה לפה עובר גם אליו.״ אמרתי לו באדישות וכבר יכלתי לראות בשדה הראיה שלי את המבט הפגוע של אן. כולם פה יודעים שזה ברור שאני דואג לאן. כולם. חוץ ממנה..
