״בוקר טוב.״ אמרתי ברכות כשנכנסתי אל המטבח, בבית שלי ושל אן.. נישקתי את ראשה והתחלתי להכין לי קפה שחור,
״בוקר טוב, איך ישנת?״ שאלה בעדינות והביטה בי בסקרנות, לא ישנתי בחדר שלה. לא הסכמתי, ואני גם לא אסכים.
נגמרה התקופה הזו.
״החלטתי להתקעקע.״ שתיתי שלוק מהקפה השחור שלי ואן הביטה בי מופתעת, ״איזה קעקוע אתה רוצה לעשות?״ שאלה אותי והתיישבתי לידה,
״סוד כמוס..״ אמרתי וחיכיתי שהיא תשלים את המשפט המפגר הזה, ״לפרה ולסוס.״ אמרה בילדותיות וצחקקתי, היא הוציאה לי לשון בילדותיות ואחרי שניה שלוש דפיקות הרסו לנו את הקטע הנחמד והדבילי שהלך כאן הרגע.
״פתח ימפגר.״ צעקתי לדלת, כבר ידעתי שזה גל, הוא בא איתי להתקעקע.
״נו? מוכן שידקרו אותך במחטים מיליון פעם?״ גל ניסה לגרום לי להתחרט אבל צחקתי לו בפנים,
״דיי כבר יכוסית.״ אמרתי בחיוך והוא דפק את ידו במצח.
״נו תספר לי איזה קעקוע.״ אן אמרה והנדתי בראשי,
״גל תספר לי!״ היא ביקשה, ״נראה לך? אני בעצמי לא יודע.״ הוא אמר והיא דפקה לי מבט נוזף.
״אתה בלתי נסבל.״ היא אמרה ביאוש מזויף ושתיתי שלוק מהקפה שלי באדישות, ״הדדי בייבי.״ אמרתי ונישקתי את ראשה, זרקתי את הכוס הריקה אל הפח ויצאנו מהבית.
אחרי 20 דקות הגענו אל חניית הסטודיו, סגרנו את דלתות הרכב ויצאנו, התקדמתי אל הכניסה ופתחתי את דלת הסטודיו בשביל גל שבוחן את המבנה בפחד,
״כנס כבר יילדה.״ אמרתי בחיוך ומשכתי אותו פנימה, קירות לבנים עם מנדלות שחורות עליהם וכל מני ציורים מטורפים שמספקים אווירה, ״סעמק גם אתה לאן הבאת אותי.״ גל אמר לי בשקט ברגע שאיזו מקעקעת יפייפיה יצאה מהחדר הפנימי,
בדרך כלל אני אוהב בנות עם צבע שיער טבעי, אבל משהו באפור שמשתנה לורוד כלכך משך לי את העין. (בתמונה)
״היי בוקר טוב.״ היא נעמדה מולנו בחיוך חושף גומות,
״בוקר טוב.״ עניתי בחיוך מנומס בחזה,
״נמלא כמה טפסים לפני שנתחיל בסדר?״ שאלה וסימנה לי עם ראשה לבוא אחריה, נכנסנו אל החדר הפנימי והיא הושיטה לי את הטפסים על כך שאני מאשר שיקעקעו אותי וכל מני שטויות כאלה.
״מעולה, אתה יכול בנתיים לשבת כאן, אני כבר מגיעה.״ היא אמרה והצביעה על המיטה עליה אני אמור להיות,
״אה את מקעקעת אותי?״ שאלתי מופתע, ״לא טוב?״ היא שאלה בחיוך ומעט הובכתי, ״יותר מדי טוב.״ עניתי מה שגרם לה לצחוק ולאחר מכן היא נעלמה.
בחורה קטנה ומפוחדת נכנסה אל החדר ונשכבה על המיטה השניה, לאחר מכן היא הרימה את חולצתה מעט וחיכתה בלחץ.
התעסקתי בפלאפון שלי וחיכיתי למקעקע, איפה גל הדביל הזה? ״סליחה?״ הבחורה הקטנה אמרה והרמתי את ראשי, הבטתי בה והיא נשמה עמוק ונראתה לחוצה מדי,
״אתה יכול להחזיק לי את היד בבקשה? אני מפחדת בטירוף.״ היא שאלה במבוכה וצחקתי, ״בטח.״ אמרתי בעדינות והנחתי את הפלאפון שלי על המיטה, קמתי ממקומי והושטתי את ידי אליה, היא אחזה בה ועל פניה כבר ראו שהיא רגועה יותר.
המקעקעת בעלת השיער הקטלני נכנסה אל החדר והביטה בנו מופתעת ולאחר מכן צחקקה, ״אל תדאגי, אני אהיה עדינה.״ היא אמרה לבחורה ברכות והיא נרגעה.
היא ניקתה את אזור הטבור שלה במגבון שספוג באלכוהול לחיטוי והתעסקה בסוג של מלקחיים שתופסים את האזור בו העגיל אמור להכנס, כשהבחורה ראתה את המחט היא נלחצה מעט ולחצה את ידי בלחץ.
״הכל בסדר, איך קוראים לך?״ שאלתי את הבחורה הלחוצה ברגע שהמקעקעת סימנה לי לדבר איתה כדי שלא תשים לב, ״נטלי!״ היא ענתה בכאב ברגע שהמחט נכנסה אליה.
כוסעמק זה מכאיב לי גםם.
״את תהיי בסדר נטלי.״ אמרתי לה בחיוך והיא התחילה לצחוק. חמודה.
״מה אנחנו מקעקעים?״ שאלה המקעקעת בזמן שאני יושב על המיטה, ״Perfection in imperfection״ אמרתי והבאתי לה סקיצה קטנה שציירתי על דף, ״שלמות בחוסר שלמות״ היא אמרה בשקט את המשפט שלי בעברית והביטה בי בחיוך.
״קבל לייק.״ היא אמרה וצחקקתי, היא הביאה מתקן מרופד שעליו היא תוכל להניח את ידי, הנחתי את ידי הימנית על המתקן ולאחר מכן היא שיחקה עם המכונה.
המכונה התחילה לעשות רעש שמעט הלחיץ אותי, בכל זאת.. קעקוע ראשון.
״אתה רוצה שחבר שלך יכנס? תמיד נחמד להתקעקע כשיש מישהו שאתה מכיר.״ היא אמרה בעדינות וחייכתי, היא כתבה איזו הודעה ואחרי כמה שניות נכנס גבר וגל אחריו, ״תודה״ היא אמרה בעדינות וגל התיישב בכיסא לידי.
״אה יהומו.״ גל נכנס לחדר וגלגלתי את עיניי,
״שמענו עלייך, טוב שלא התעלפת בכניסה.״ הקנטתי אותו והמקעקעת צחקה בשקט,
״איך קוראים לך?״ שאלה וסידרה את המכונה ואת הדיו, ״טלאור, ואת?״ שאלתי בסקרנות, ״ג׳יין, מוכן?״ שאלה לאחרי שניה הצמידה את המכונה הרועשת אל עורי, ״מעשה לא נחמד.״ אמרתי בחיוך והיא צחקקה,
העור שלי התחיל לצרוב וההרגשה לא נעימה, אחרי כמה דקות היא ניגבה את הדיו שמעורבב עם הדם והמשיכה לדקור אותי מיליוני פעמים.
ההרגשה כואבת ולא תמיד נעימה, אבל זה נסבל.
נסבל וממכר.
