״עוד משהו?״ אימא שלי שאלה והניחה את בקבוק הקולה על האי במטבח בו אני, אן, אבא שלי ושי אוכלים.
״סיימת למלצר?״ שאלתי אותה ומשכתי אותה לשולחן, ״יופי עכשיו שבי.״ קבעתי והיא ישבה אחרי כמה שניות.
״גל עוד מעט בא.״ שי אמרה לי ושלחתי לה נשיקה.
״אני חושבת שאחזור הביתה..״ אן אמרה בשקט, אני יודע שהמצב לא נעים לה. למרות שכולם אוהבים שהיא פה, כולל אני. ״אני מעדיף שלא תהיי לבד.״ אמרתי לה בשקט והיא הביטה בי במבט שלא הצלחתי לפענח, ״תשארי..״ אמרתי והיה הנהנה בהיסוס, ״תוכל רק לקחת אותי הביתה לכמה שעות? אני רוצה לסדר ולארגן לי תיק לפחות.״ אן אמרה והנהנתי.
״לאן זה?״ אימי שאלה כשקמנו, ״הביתה.״ אן ענתה בחיוך קטן ולקחתי מהמתלה מפתחות את המפתח של האוטו שלי,
״את חוזרת נכון?״ אמא שלי שאלה ואן הופתעה,
״כן אנחנו נחזור עוד מעט.״ עניתי ואני ואן יצאנו מהבית לפני שהשיחה תימשך.
״אז.. באה לפה הרבה?״ שאלתי את אן כשנכנסנו לאוטו והיא התחילה לצחוק, שאלוהים יעזור לי עם הצחוק הזה שעושה לי צמרמורות בכל הגוף!
״אתה דפוק.״ אן אמרה בחיוך ואני צחקתי, ״הצחוק הזה עוד יהרוג אותי..״ אן אמרה בשקט בכוונה שלא אשמע והצמידה את רגליה אחת לשניה, מה שאומר שהצחוק שלי השפיע עליה.
״חכי.״ אמרתי לאן כשהחנתי את האוטו והיא באה לצאת,
יצאתי מהאוטו והתקדמתי אל המושב שלה שליד הנהג.
״בואי לפה.״ אמרתי בצרידות ועזרתי לאן לקום בזהירות, רק כשאן נעמדה הבנתי עד כמה צמודים אנחנו..
אן העבירה את מבטה מספר פעמים בין עיניי לשפתיי וגרמה לי עוד יותר לרצות לנשק אותה, סעמק.
העיניים הכחולות שלה היפנטו אותי, והשפתיים המלאות האלה שלה שבא לי רק לנשוך ולנשק כל היום. שאלוהים יעזור לי כשאת בסביבה אן.
״אני..״ אן גמגמה בשקט ואני נלחמתי ברצון לנשק אותה ולהגיע לגן עדן שלה. ״כדאי שתכנסי, יש לך תיק לארוז.״ אמרתי בשקט, אן הנהנה ולא הסירה את מבטה מעייני, הבטתי בעיניים היפות שלה ונכנסתי לאוטו, לאחר מכן היא התאפסה והתקדמה אל הבית שלה, שפעם היה שלנו.
אן פתחה את הדלת עם המפתח ונכנסה אל הבית, אחרי כמה דקות שאני מסתכל על הסטורים הלא מעניינים באינסטגרם שמעתי צרחה שהרגה לי את הלב, הצרחה של אן..
יצאתי מהרכב ורצתי במהירות אל הבית, פתחתי את הדלת והמראה של אבי תופס את אן בחוזקה חימם לי את כל הגוף, ״שחרר ממנה.״ אמרתי בעצבים והוא צחק, ״חזרתם יענו?״ אבי שאל ואני הבטתי בו בגועל, ״אמרתי לך לשחרר ממנה נכון?״ שאלתי שוב בעצבים, ״לא שואל אותך.״ הוא אמר בזלזול ובאתי להתקדם אליו, ״שחרר אותי כבר.״ אן אמרה בקול השבור שלה שרק גרם לי לרצות לשבור לאבי עוד יותר את הפרצוף,
״מה שתרצי.״ הוא ענה בחיוך שטני וזרק אותה אל הרצפה..
״טלאור בבקשה!״ הצעקות של אן הדהדו לי בראש בזמן שאני נותן לאבי אגרופים שמסדרים לו את הפנים מחדש.
״אהוב שלי תפסיק. זה מוגזם.״ שוב קולה של אן הדהד לי בראש, אני רוצה להפסיק. אני פשוט לא מצליח. ואן יודעת את זה. ״תפסיק טלאור שלי, אני יודעת שאתה יכול.״ קולה של אן שוב הדהד רק הפעם החיבוק שלה הוציא אותי מהלופ הזה שנכנסתי אליו, חיבקתי את אן ולאט לאט נרגעתי בין הידיים שלה שפעם כלכך אהבתי.
״אן אני..״ אמרתי בשקט והתנתקתי מהחיבוק, הבטתי בידיי שמלאות בדם של אבי ולאחר מכן ראיתי אותו קם מהרצפה עם פנים שמלאות בדם.
מגיע לו. אן בהריון ממני.. ואני יודע שאם מהזריקה הזאת שלו היה קורה לה משהו, לא הייתי מצליח לעצור.
״אם תגע בה שוב, אני ארצח אותך.״ אמרתי לו בקול קר והוא בלע את רוקו בכבידות הנהן וברח.
התקדמתי אל אן שבכתה וכאב לי לראות אותה ככה,
״אל תבכי, אני מצטער שראית את זה.״ אמרתי לה בשקט ונגבתי את דמעותיה, ״שימות מצידי, העיקר שאתה בסדר.״ היא אמרה וחיבקה אותי בחוזקה.
וודאפאק?!
״איך אתה מרגיש טלאורי?״ אביגיל אמא של אן שאלה והגישה לי ולראובן אבא של אן כוסות נס קפה, ״תודה, אני בסדר. אני חושב..״ עניתי לה בחיוך קטן והיא חייכה בחזרה.
״איך קיבלת את זה?״ ראובן שאל ובחן את פניי, ״אני לא אשקר לך. זה מלחיץ, אני בן 21 וזה מפחיד אותי. אבל כמו שזה מפחיד אותי זה מפחיד גם אותה, תכלס זה לא אני שסובל את כל הכאבים והבלאגן, אז אני אשתדל כמה שיותר בשבילה. קטן עלינו, נעבור את זה ביחד.״ עניתי ברצינות והוריה חייכו אליי. ״ולגבי ה..?״ אביגיל שאלה וקטעה את עצמה,
״זה בסדר.״ צחקקתי והיא הרגישה יותר בנוח איתי,
״אני אהיה הכי כנה למרות שאתם ההורים שלה. זה קשה לי, עד שכמעט הוצאתי אותה מהחיים שלי היא חזרה ועוד עם בשורה כזאת. זה לא קל.״ אמרתי בקשיחות,
״אתה אוהב אותה טלאור?״ אביגיל שוב שאלה את השאלה שאף אחד לא העז לשאול אותי כלכך הרבה זמן.
״אני לא יודע לענות לך על זה.״ אמרתי והיא בלעה את רוקה בכבדות, היא אוהבת אותי מהיום הראשון שנכנסתי אליהם הביתה, מן הסתם שהיא תהיה עצובה. אבל זה לא אני, זו הבת שלה שהרסה את זה.
״אין משהו שהיא תוכל לעשות בשביל לתקן?״ ראובן שאל ואני הופתעתי, ״היא ביקשה שתדברו איתי?״ שאלתי בנימוס,
״לא, אנחנו מדברים איתך כי אתה הגבר היחיד שאנחנו באמת רואים שעושה לה טוב, בתקופה הזו היא הייתה מאושרת.״ הוא ענה והלב שלי החסיר פעימה, כוסעמק.. אני לא נשבר.
״כשראיתי אותה באותו יום.. באתי אליה עם טבעת.. בחיים שלי לא חשבתי להציע למישהי, וזה מה שקרה. אני אוהב אותה, אבל אני והיא זה לא יקרה שוב.״ אמרתי בקשיחות והמבט הכואב של פניהם הכאיב גם לי. ׳תראי מה עשית אן..׳
