פרק 42:

963 53 5
                                    

״אן..״ לחשתי והלב שלי התפרק.. הדמעות חנקו את הגרון שלי והכאב זרם לי בורידים.
״טלאור..״ היא לחשה מופתעת והתנתקה מידו של אבי, הוא ליטף את הלחי שלה, כמו שאני הייתי עושה. הם היו קרובים, קרובים מדי.. הכניסה שלי לחדר בדיוק הפריעה להם.
בחיים לא חשבתי שזה יכאב כלכך, בחיים לא חשבתי שאן תעשה לי דבר כזה..
יצאתי מהחדר ופלג ולי הביטו בי בציפייה,
״רגע טלאור..״ אן צעקה ותפסה בידי, הבטתי בעיניה הכחולות שאני כלכך אוהב, ופעם ראשונה מהרגע בו התאהבתי בה,
לא ראיתי את עיניי בעיניה. לא ראיתי אותנו.
״טלאור..״ היא לחשה והניחה את ידה על הלחי שלי,
״אן שלי..״ לחשתי בכאב ועצמתי את עיניי בחוזקה, אני מנסה לא להשבר, אבל אני נשבע שזה פשוט יותר מדי קשה..
״השטן שהמציא אותך, הכיר אותי הכי טוב״

פקחתי את העיניים בבהלה ועברתי במהירות למצב ישיבה,
״כוסעמק.. זה רק חלום.״ מלמלתי והבטתי באן ששוכבת לידי.. ונזכרתי, שזה לא רק חלום. אן באמת בגדה בי.
גם אם היא בהריון ממני, אין מחילה על מה שהיא עשתה.
אני צריך להוציא אותה מהלב שלי, לא מגיע לה להיות שם. ולידה אני פשוט נהיה טלאור אחר, פתאום יותר אכפת לי מהחיוך היפה הזה שיש לה על הפנים. ׳סתום כבר, סתום.׳
יצאתי מהמיטה ולקחתי את הפלאפון שלי איתי, השעה 4:00.
נכנסתי אל חדר המקלחת וסגרתי את הדלת, שמתי לי את השיר ׳before you go׳ והפשטתי את בגדיי, תוך כמה שניות כבר הייתי תחת זרם המים החמים.

׳So, before you go
Was there something I could've said to make your heart beat better?
If only I'd have known you had a storm to weather
So, before you go
Was there something I could've said to make it all stop hurting?״

המילים של השיר גרמו לי לחשוב עליי ועל אן, שאלתי את עצמי למה היא בכלל בגדה בי.. מה היה חסר לה איתי?
לא נתתי לה מספיק? לא כיבדתי אותה מספיק? לא אהבתי אותה מספיק?
ואז אני נזכר שהיא הלכה עם גבר שהכה אותה, אז כנראה שהסיבה לא קשורה בכלל לכל מה שאמרתי.
אז שוב. אני חושב לעצמי, כמו בשיר..
היה משהו שיכלתי להגיד שהיה גורם ללב שלה לפעום טוב יותר? יכלתי להגיד משהו כדי להפסיק לגרום לו לכאוב?
היה לי כלכך טוב איתה, עם הבחורה הזו שאני לא מסוגל לעמוד בפניה. האמא של הילד שלי.
הרעש של דלת חדר המקלחת שנפתחה גרם למחשבות שלי להתנדף לי מהראש, מבעד לזכוכית המטושטשת ראיתי את אן רצה אל האסלה ומתיישבת על הרצפה, אחרי כמה שניות אן כבר התחילה להקיא את כל נשמתה.
עצרתי את זרם המים וכרחתי סביב פלג גופי התחתון מגבת, יצאתי מהמקלחת ונגשתי אליה במהירות,
אספתי את שיערה והתחלתי ללטף בעדינות את גבה.

״עוד מעט תרגישי טוב יותר.״ הכנסתי בין ידיי את אן שנראת מאוד מותשת אך עדיין יפה כמו תמיד.
״כואב לי הראש..״ היא אמרה בשקט וליטפתי את שיערה,
״את רוצה להתקלח?״ שאלתי אותה בעדינות והיא נשכה את שפתיה בהיסוס, אני עוד שניה משתגע..
״אל תעשי את זה קטנה.״ אמרתי בצרידות שגורמת לאן להשתגע ושיחררתי את שפתה, ״היית במקלחת, הפרעתי לך באמצע.״ אן אמרה בשקט, ״הכל בסדר, בואי.״ אמרתי וקמנו מהרצפה.
הושטתי לה מגבת לבנה והיא חקרה את גופי החשוף מה שכנראה גרם לה לנשוך את שפתיה, שוב.
אני יודע שמבפנים היא התגעגעה לאן וטלאור של לפני כל הבלאגן. בדיוק כמוני.
״אני אתן לך להתקלח בשקט..״ אמרתי בצרידות והסתובבתי אל החדר שלי, ״חכה שניה.״ אן אמרה ותפסה בידי מונעת ממני לצאת מחדר המקלחת.
״תארח לי חברה?״ אן שאלה בעדינות וגופי התחמם.
לצערי לא מעצבים.
״אני מעדיף שלא אן.. עם כמה שאני רוצה, תני לי להמשיך הלאה. עבדתי קשה מדי מאז שעזבת, אל תחזירי אותי אחורה.״

טלאור.Where stories live. Discover now