פרק 53:

1K 48 6
                                    

(הפרק עולה מוקדם בגלל יום כיפור, שכל מי שצם ושומר יוכל גם לקרוא לפני. צום קל, גמר חתימה טובה.🤍)

״אני בבית״ שיו צעקה כשנכנסה הביתה וסגרה אחריה את הדלת, קמתי לקראתה והילדה הקטנה שלה רצה אליי עם הרגליים הקטנטנות שלה.
״טלאורי!!״ היא צעקה בקולה החמוד והרמתי אותה על ידיי, מיני שיו חיבקה אותי והידיים שלה אפילו לא הצליחו לעטוף את כולי, הדבקתי נשיקה בלחי שלה והיא צחקקה, ״דיי דוד טלאורי זה מדגדג.״ היא אמרה בעדינות והעבירה את ידה הקטנה על הלחי שלה.
״אפשר את הבת שלי בבקשה?״ גל התקדם אליי ולקח את הבת שלהם מידיי.

פקחתי את העיניים בבהלה ועברתי למצב ישיבה, מה לעזאזל נסגר עם החלומות שלי?!
הזיעה הצטברה על גופי והתנשפתי במהירות, היכולת לנשום ברחה ממני לכמה שניות.
קמתי מהמיטה ושלפתי במהירות את הבגדים שלי ממני, נכנסתי אל חדר המקלחת ואחרי כמה שניות כבר הייתי תחת זרם המים הקרים, אני חייב להרגע מהזוועה הזו שחלמתי.
סיימתי בזריזות ולבשתי חליפה קצרה של אדידס, לקחתי את המשחה של הקעקוע מהשידה שליד המיטה שלי ומרחתי אותה בעדינות על האזור השורף, כשסיימתי ירדתי למטה והכנתי לי נס, תוך כדי שאני שותה הבחנתי בסלון הריק, כנראה שהאמא של הילד שלי עדיין ישנה.
לקחתי את המפתחות של האוטו, את הפלאפון שלי ויצאתי החוצה, נעלתי את הדלת ואחרי כמה דקות כבר הייתי בתוך האוטו בדרך להורים שלי.
חניתי את הרכב ויצאתי ממנו, נעלתי את האוטו עם השלט הרחוק והתקדמתי אל הדלת, לפני שפתחתי אותה היססתי, החלום הזה מלחיץ אותי.
כוסעמק.. נכנסתי הביתה ואבא שלי קם לקראתי, ״מה קורה כפרה?״ אבא שלי שאל וחיבקתי אותו בגבריות, ״בסדר״ עניתי והתנתקנו מהחיבוק, ״איפה האישה?״ הוא שאל וצחקתי,
״ישנה״ עניתי והתקדמתי אל המטבח שבו נמצאת אמא שלי.

אן שלי:
טלאור כהן: את בסדר?

אן שלי: כן, אתה מגיע בערב?

טלאור כהן: יופי חייאתי, כן אני מגיע בערב.

״איך היא מרגישה?״ אמא שלי שאלה על אן תוך כדי שאני כותב לה, ״היא בסדר, מנסים להתרגל.״ אמרתי לה ואבא שלי התיישב לידי, ״יהיה בסדר נסיך של אמא.״ היא נישקה את ראשי וקמה לכיוון המטבח.
דלת הבית נפתחה וגל נכנס אל הבית, בדיוק בטיימינג בו שי יורדת במדרגות.
״אה כפרה מה איתך?״ גל שאל אותי וחיבק אותי בגבריות, אבל לא זזתי, לא הייתי מסוגל לחבק אותו בחזרה, זה הרג אותי.
״מה יש לך?״ הוא שאל והביט בי מבולבל בזמן ששי חוקרת אותי עם מבטיה, ״עזוב אותי אתה, חלמתי שאתם נכנסים לבית והילדה שלכם רצה אליי ואומרת לי דוד טלאור.״ אמרתי לו נגעל בזמן שאני נזכר בחלום הארור הזה ושי צחקה עליי בזמן שגל מביט בי מופתע,
״סתמי את, עוד באת אליי ואמרת לי אפשר את הילדה שלי? כאילו זה לגיטימי שיהיה לך ילדה עם הזין הזה!״ אמרתי לה בדרמטיות וגל נתן לי כאפה בראש,
״אל תדבר אליו ככה.״ היא אמרה לי ושילבה את ידיה על חזה, ״את עוד מגנה עליו? נדפקת?״ שאלתי והבטתי באחותי הקטנה שעומדת ומתגרה בי עם החיוך היפה שלה, ״דיי ידביל.״ אבא שלי אמר ונתן לי כאפה קטנה בראש, ״ילדה ארורה.״ אמרתי בשקט והיא צחקה ושלחה לי נשיקה באוויר.

נעמדתי מול הדלת של שי ודפקתי בדלת, שתי דפיקות וזה מספיק. ״קופיפה, הפיצה הגיעה.״ אמרתי לה בעדינות והיא הנהנה בעייפות, לאט לאט היא התרוממה בחוסר חשק ונעמדה על רגליה, פיג׳מה קצרה של מיקי מאוס על גופה וכבר זיהיתי שזו הפיג׳מה שגל קנה לה לפני כמה שבועות.
היא נעמדה מולי והעייפות כבשה את עיניה, ״אתה בא?״ שאלה בעדינות וחיפשתי את הניצוץ בשם גל בעיניים שלה, אבל הוא לא היה שם. העיניים שלו היו ריקות ועייפות, עד כמה הפרידה משפיעה עלייך שיו שלי? מקודם כשהוא לקח את הדברים שלו היית בסדר..
ירדנו למטה והיא הביטה בי מבולבלת, הובלתי אותה אל הגינה והיא חייכה חיוך קטן כשראתה את מגש הפיצה מונח על הדשא הסינטטי בגינה, היא צחקקה מעט וסחפה אותי איתה.
התיישבנו על הדשא ופתחנו את המגש, במהירות כל אחד מאיתנו החזיק בידו משולש.
בחנתי את הכוכבים בזמן שאנחנו מחסלים את המגש בשקט, מישהו פעם אמר לי שיש כוכבים שכבר לא שם, שזו רק אשליה.
התאהבתי בשמיים, ועוד יותר התאהבתי בלילה. לשבת ולהסתכל על הכוכבים זה אחד הדברים שאני אך פעם לא אפסיק לעשות. אני מתמכר אליהם בכל לילה מחדש.

״את רוצה לספר לי למה זרקת את גל לקיבינימט?״ שאלתי ושתיתי שלוק מהבירה שלי, נשכבתי על הדשא ושי נאנחה ונשכבה אחריי.
״אני מפחדת להיות איתו טלאור..״ שי אמרה בכאב והמשפט שיצא לה מהפה נשמע כלכך מזעזע, הבטתי בה מבועט והיא נאנחה, ״הוא עשה לך משהו שי? מזה מפחדת להיות איתו?״ התרוממתי מעט והיא צחקקה, ״לא התכוונתי לזה ככה טלטול, גל לא יעז לפגוע בי. אבל.. אני בתולה טלאור, אני מכירה את גל. אני זוכרת איך הוא היה, כל שבוע בחורה אחרת רוצה אותו ולהיות במיטה שלו, ואני מרגישה שהמיניות הזו שהייתה לו כל שבוע חסרה לו.״ היא אמרה ודמעות קטנות עלו על פניה בזמן שהיא בוחנת את ההקשבה שלי,
״תמשיכי, אני מקשיב.״ אמרתי לה בעדינות וחייכתי חיוך קטן, ״אני לא רוצה שגל יסבול איתי, אתה מבין? אם אני לא יכולה לתת לו את זה אני לא רוצה למנוע ממנו להיות עם מישהי שכן תתן לו את מה שהוא צריך.״ היא אמרה בכאב והמשיכה לבחון את הכוכבים, ״את מבינה שברגע שתחליטי שזה מה שאת באמת רוצה גל לא יהיה פה יותר נכון? את מבינה שגל לא בובה ושהוא ילך שי?״ אמרתי רגוע וקיוויתי שהיא תבין שגל יחכה לה לנצח, רק שהיא תפסיק לזרוק אותו בכל פעם שקשה לה.
ברגע שההבנה על כך שאם היא תעשה את זה גל לא יהיה שלה יותר נפלה עליה עינייה נפערו באימה,
״את אוהבת אותו שי, הוא בחיים לא יכריח אותך לעשות משהו שאת לא רוצה כמו שאני בחיים לא הכרחתי את אן.״ אמרתי לה בעדינות והיא הובכה מעט,
״אני..״ היא גמגמה מעט, ״אני לא בדיוק לא רוצה טלאור..״ היא אמרה והשתתקה ממבוכה, שיו רוצה לשכב עם גל?
״נסיכה את רוצה לשכב עם גל?״ שאלתי בחיוך והיא צחקקה וסחפה אותי שוב איתה,
״כן טלאור, כשאני עם גל.. הכל מרגיש לי נכון.״ היא אמרה בחיוך קטן ונאנחתי, ״אני יודע מה את מרגישה שיו, הרגשתי ככה עם אן לפני כל מה שקרה לנו.״ אמרתי בשקט והיא הניחה את ידה על ידי וליטפה אותה מעט.

טלאור.Where stories live. Discover now