המחשבות אכלו אותי, הרגשתי כלכך רע! למה אני צריך להתעצבן עליה כלכך מהר? למה אני לא מצליח לבטוח בה כשאבי בסביבה? הרי היא אמרה שהיא אוהבת אותי, ואני מאמין לה. ויש לי עוד אפשרות לתקן, נראה לי..
עשיתי פרסה מהירה בכיכר ונתתי גז חזרה לבסיס, אני לא רוצה לוותר עליה, ובטח שלא לתת למזדיין הזה את האפשרות להכנס ביננו, אני צריך להתחיל להבין שאן היא לא נויה.
תוך חצי שעה הגעתי לבסיס ואיזו חיילת שניסתה לפלרטט איתי מקודם פתחה לי את השער.
״חזרת?״ לי התקדמה אליי בחיוך מרוצה מהפרגולה,
״אני לא מוותר עליה בגלל האפס הזה.״ אמרתי והיא חייכה, ״נראה לי שהיא עוד מעט תצא מהחדר אוכל, היא לא אכלה, רק שתתה קפה שחור.״ לי אמרה ובחנתי את חדר האוכל מרחוק,
׳היא לא אוכלת, וזה בגללי.׳
נכנסתי לאוטו זריז ותוך כמה דקות כבר הייתי בתוך התחנת דלק שצמודה לבסיס.
לקחתי את החטיפי האנרגיה שהיא אוהבת וכל מני חטיפים כמו במבה וצ׳יטוס וכל השטויות, הבאתי חמצוצים ובקבוק מים בטעם תפוח כמו שאן אוהבת.
הגשתי למוכרת את הכסף והכנסתי את הדברים לשקית, ״תודה.״ אמרתי בחיוך והיא קרצה לי, עזבי אחותי.
יצאתי מהחנות ונכנסתי לאוטו, תוך כמה דקות הגעתי לבסיס וראיתי את אן שעומדת עם הגב אליי ומדברת עם אבי, כוסעמק.. ׳אתה תסתום את הפה ותרסן את העצבים שלך.׳
״דיי עם זה אבי, דיי כבר. חלאס כמה אני עוד צריכה לעבור איתך כדי שתשחרר את ראבי כבר?!״ היא נשמעה מיואשת כלכך.. ואני יודע שאני רק הוספתי לזה עוד יותר.
אבי הסתכל עליי וחיבקתי את אן מאחור גורם לה להבהל מעט. ״מה אתה עושה פה?״ היא שאלה כשהסתובבה אליי והביטה בי מופתעת, ״בדרך הבנתי שטעיתי, אני מצטער קטנה שלי. אני יודע שדיברתי אלייך כלכך מגעיל, ואני יודע ששוב פעם נתתי לעצבים שלי להשתלט.״ אמרתי והיא השפילה את ראשה, היא מאוכזבת. היא פגועה. והיא יודעת שזה נכון, העצבים שלי ישארו כמו שהם. ״אני יודע שמגיע לך יותר ממני אן ואני כלכך אנוכי שאני לא מסוגל לתת לך ללכת, אבל אם תגידי לי עכשיו שאת לא יכולה עם העצבים שלי, שאת בוחרת לוותר עלינו, אני אתן לך ללכת, אני מבטיח.״ אמרתי בשקט והיא הרימה את ראשי עם האצבע שלה,
״אם תתן לי ללכת אני אכה אותך.״ היא אמרה בשעשוע ונישקה אותי.
״ההזדמנות שהייתה לך מקודם אבי, לא תחזור יותר. היא לא רוצה, תניח לה. זו הפעם האחרונה שאני בכלל חושב על להתעצבן בגללך, היא לא תשים על מישהו כמוך שוב בחיים. ואני לא אפתח את הפה שלי כי לא מתאים לי לגרום לך לבכות כמו ילדה קטנה מולה. אז תקשיב לי טוב, אני לא מוותר עליה, והיא לא מוותרת עליי, תכניס את זה למוח הקטן שלך. ברגע שהיא תרצה אותך אני אתן לה ללכת אל תדאג, עכשיו היא רוצה אותך רחוק. אז זדיין מפה.״ אמרתי לאבי באדישות והסתובבתי לאן, ״בואי תאכלי משהו אהובה שלי, אני יודע שלא אכלת.״ אמרתי לה בחיוך קטן והתקדמנו אל החדר שלה.
״אני אוהב אותך, ואני מצטער.״ אמרתי והיא התיישבה על המיטה, ״אני אוהבת אותך טלאור, ואני בוחרת בך זה ברור. אבל דיי עם העצבים, לא מתאים לך לדבר אליי ככה. לא מתאים לך לוותר וללכת. במיוחד לא אחרי כל מה שעברנו טלאור.״ היא אמרה בשקט והתיישבתי לידה,
״אני מבטיח לך שזה ישתנה אן.״ אמרתי בשקט והזזתי את שיערה אל מאחורי האוזן, אני רוצה שניקח את זה שלב קדימה.
״חשבתי על מה שאמרת אן.. ואני רוצה שניקח את זה שלב קדימה.״ בחנתי את עיניה המופתעות וחייכתי חיוך קטן,
״זאת אומרת אם את עדיין רוצה..״ הוספתי בשקט והיא קפצה עליי בחיבוק, ״ברור שאני רוצה!״ היא התרגשה וליטפתי את שיערה, ״בייבי שלי.״ לחשתי והורדתי לה את המדים,
״לא הספיק לך לשבור אותי פעם אחת היום?״ היא שאלה בשעשוע רומזת על זה שעשינו אהבה מקודם ואני צחקתי.
״לא, וגם אף פעם לא יספיק לי לעשות איתך אהבה.״ חייכתי ונישקתי אותה, תליתי את המדים שלה על הכיסא והורדתי את החולצה הלבנה שלי, ״בואי אליי.״ אמרתי בשקט והיא התקרבה.
״עכשיו טוב יותר.״ אמרתי בחיוך וסידרתי עליה את החולצה שלי. היא כלכך יפה בחולצות שלי שזה כואב.
