יצאתי מהמקלחת שהייתה אמורה להרגיע את הלחץ ששרר בי, אבל משום מה זה לא קרה. הלחץ לגבי קידוש עם המשפחה של אן הלחיץ אותי, ואני לא יודע למה.
עם האקסיות שלי זה לא קרה.
כרחתי את המגבת סביב פלג גופי התחתון ונעמדתי מול המראה, ״טלאורי.. תקשיב שניה.״ אן אמרה לי מודאגת והסתובבתי אליה, ״מה קרה?״ שאלתי בעדינות וליטפתי את פניה.
״זה לגבי הארוחה..״ היא אמרה לי בהיסוס ושוב היא התחילה לגרום לי להרגיש לא בנוח, מה כבר כזה נורא בארוחת ערב? כולה קידוש אלוהים.
״את מלחיצה אותי כלכך.״ אמרתי בשקט והשפלתי את מבטי, ״זו לא הכוונה שלי טלאור פשוט..״ היא אמרה בעדינות ולא יכלתי להמשיך ככה.
״אן קטנה שלי. זה בסך הכל קידוש עם ההורים שלך, למה את ככה? הם אמרו לך משהו?״ שאלתי בדאגה והורדתי את ידיי מהפנים שלה, כבר לא רציתי ללטף אותה וכבר לא רציתי להיות אצלה בבית ולעשות עם ההורים שלה קידוש.
״לאלא, הם מאוהבים בך..״ היא אמרה בעדינות וליטפה בעדינות את פניי, ״יופי, אז אפשר להניח לזה בבקשה?״ שאלתי מיואש והתיישבתי על המיטה, ״כן, להביא לך בגדים?״ אן שאלה בחיוך והנהנתי, עוד לא התחלנו ואני כבר עייף.
היא באה להתקדם ותפסתי את ידה, ״בואי לפה.״ משכתי אותה וסובבתי אותה אליי, אן הביטה בי מהופנטת ומבוהלת בו זמנית,
נישקתי אותה והיא התחילה לצחוק, ״זה כל מה שרציתי.״ אמרתי לה בחיוך ושוב נישקתי את שפתיה.
נעמדתי מול המראה וכיפתרתי את החולצה הלבנה שאן בחרה לי, קיפלתי את השרוולים עד מעל המרפק וסידרתי את הג׳ינס האפור שיושב קטלני על מותניי.
״מאמי.״ אן נכנסה ומיד נעצרה כשקלטה שאני לבוש,
״יואו זה כזה יפה!״ אן אמרה בהתרגשות וצחקתי,
״את לא נורמלית.״ אמרתי לה בחיוך והיא התקדמה באיטיות לחבק אותי. הבטן שלה כלכך מושלמת שאלוהים יעזור לי כבר.
״תראי לי אותך.״ אמרתי לה ולקחתי צעד אחורה ממנה,
אן לבשה שמלה לבנה וארוכה (בתמונה) שהגיעה לה עד טיפה מתחת לברך, ״את כלכך יפה.״ לחשתי לה והיא נישקה אותי
״איך את מרגישה קטנה?״ שאלתי אותה בעדינות, ירדתי על ברכיי וליטפתי את הבטן שלה לאט.
״אני בסדר, עוד כמה ימים..״ היא אמרה בשקט וליטפה את שיערי הנחתי נשיקה קטנה על הבטן שלה ונעמדתי על רגליי.
״אני אוהב אותך.״ אמרתי לה בשקט והיא חייכה ורכנה אליי במטרה לנשק אותי, ״אבל אנחנו עוד שניה מאחרים.״ אמרתי לה בחיוך והיא צחקה מהייבוש שלי.
״יאללה קטנה תסיימי ונזוז.״ אמרתי לה והיא הנהנה בחיוך והמשיכה להתארגן, השפרצתי את הבושם שלי על גופי לקחתי את הטלפון שלי והתיישבתי על המיטה.
״יאללה קוף בוא נזוז.״ היא אמרה לי אחרי כמה דקות בהן היא התארגנה ויצאנו מהחדר.
״לחוץ?״ היא שאלה בחיוך קטן והשפלתי את מבטי,
״כן, מאוד. אני לא יודע למה, בדרך כלל אני בסדר בארוחות שישי.״ אמרתי בשקט וחניתי את הרכב, ״בדרך כלל?״ היא שאלה בסקרנות וחייכתי חיוך קטן כשנזכרתי בקידוש שהיינו עושים אצל נויה בבית, ההורים שלה אהבו אותי בטירוף.
״כן, ההורים של נויה הזמינו אותי אליהם הרבה לקידוש.״ אמרתי לה בחיוך קטן והיא השפילה את מבטה, ״אוקי ולמה אתה מחייך?״ היא שאלה בסקרנות, קנאית שלי.
״סתם, אבא שלה אחלה גבר.״ אמרתי לה בחיוך קטן ונישקתי את ידה, לא רציתי שלרגע היא תחשוב שאני מחייך בגלל נויה. כשסיפרתי על אבא שלה המבט שלה נרגע וחייכתי אליה.
״יאללה בואי.״ יצאתי מהרכב ועקפתי אותו, הגעתי למושב שלה ופתחתי בשבילה את הדלת, עזרתי לה לצאת והיא נעמדה מולי.
כלכך יפה, כמו תמיד.
נעלתי את האוטו והתהלכנו לאט לאט אל דלת הבית של ההורים של אן, ״יהיה בסדר.״ היא חייכה אליי ונישקתי אותה.
היא דפקה על הדלת בהיסוס והקול של מיידן נשמע, ״רגע!״ הוא צעק ואחרי כמה שניות עמד בפתח הדלת בג׳ינס אפור וחולצה לבנה ומכופתרת. כמוני.
״אחותי היפה..״ הוא אמר לה בחמימות וחיבק אותה בעדינות כדי שלא יפגע בבטן שלה.
״שבת שלום לחתיך.״ מיידן אמר לי בחיוך וחיבק אותי בגבריות, ״שבת שלום יפיוף.״ אמרתי לו והתנתקנו מהחיבוק, ״איזה גיס יש לי ינעל העולם.״ מיידן אמר אחרי שבחן את הלבוש שלי ובמקרה תואם לשלו.
״עפת קצת.״ אמרתי לו בחיוך תוך כדי שאנחנו נכנסים הביתה.
״לאט אהובה שלי, לאט.״ אמרתי לאן בעדינות והחזקתי את ידה, עם היד השניה שלי ליטפתי את גבה וכך התקדמנו לאט לאט.
״שבת שלום!״ קולה הנרגש של אמא של אן הופיע וגרם לי להרים את ראשי אליה בחיוך, ״שבת שלו..״ אמרתי בחיוך ונקטעתי על ידי עצמי כשראיתי את אבי האקס של אן, יושב בסלון ביחד עם ראובן ואביגיל, הוריה של אן.
מה לעזאזל.. לא שוב.
הבטתי על אן מבולבל ועצבני והיא פשוט השפילה את מבטה.
״הכל בסדר?״ אביגיל שאלה בעדינות וקמה אליי,
״הכל מעולה.״ אמרתי לה בחיוך מזויף בזמן שאני בכלל מתחיל להרגיש כלכך חנוק ולא בנוח.
שום דבר לא מעולה. מה הוא עושה פה?! למה הוא כאן?
״איך את מרגישה?״ שאלתי אותה בחיוך קטן והיא חיבקה אותי, אני מנסה להתעלם מהנוכחות שלו, אבל זה לא עובד לי.
״עכשיו יותר טוב.״ היא אמרה לי בחיוך וקרצה לי,
לפחות היא אוהבת אותי.
התקדמנו לכיוון הסלון בו ראובן ואבי הזה יושבים.
״שבת שלום.״ אמרתי לראובן בחיוך והוא קם אליי,
״אני שמח מאוד שבאת, שבת שלום בן שלי.״ הוא אמר לי בקול הצרוד שלו ולחץ את ידי, ״גם אני שמח שבאתי, איך אתה מרגיש?״ אמרתי לו מתוך נימוס והוא חיבק אותי, כרגע אני לא באמת שמח שבאתי. אני אפילו מתחיל להצטער על זה.
״אני מעולה.״ הוא אמר לי בחיוך והתנתקתי מהחיבוק,
״אני שמ..״ באתי להגיד אך נקטעתי על ידי הקול החופר של אבי, ״שבת שלום טלאור.״ הוא אמר לי בחיוך, שחקן אפס.
״שבת שלום גם לך אבי.״ אמרתי לו בחיוך משחק את המשחק שלו, ״אה אתם מכירים?״ אביגיל שאלה וחייכתי אליה,
״כן, מהצבא.״ עניתי לה בנימוס ואני מאמין שהיא כבר ידעה שאבי היה מפקד עם אן.
אבי הושיט לכיווני את היד שלו, ׳איכס.׳ לחצתי אותה בחוסר רצון והוא שלח אליי מבט מתגרה, לחצתי מעט את ידו בחוזקה מה שגרם לו להתקפל בשקט בלי שאף אחד יראה.
״הכל בסדר?״ אן הופיעה בסלון ושאלה בדאגה, את חייבת לי הסברים גברת. זה מזה לא נגמר פה.
״כן, הכל מעולה.״ אמרתי לה בחיוך והשפלתי את מבטי, מיידן הצטרף אל הסלון וקלט את השפלת המבט שלי, אי נעימות עלתה על פניו והוא התקדם אליי.
״נשב?״ הוא שאל בחיוך קטן ומבואס והצביע על הספה,
״בואו בואו לידי בנים שלי.״ ראובן אמר וחייכתי אליו.
ליטפתי בעדינות את בטנה של אן ונישקתי את ראשה בחמימות.
״טלא..״ היא אמרה לי בשקט, ״הכל בסדר אן. נדבר על זה בבית.״ קטעתי אותה והיא הביטה בי בעצב, זה לא באשמתי.
התיישבתי לצד מיידן ואביו שדווקא גרם לי להרגיש בנוח בתוך כל המצב הלא נעים הזה.
אהבתי את האווירה ששררה בבית, האווירה כאן היא דבר שאי אפשר להתעלם ממנו, במיוחד בבית הזה.
הגברים עם כיפות על הראש,
מכופתרות לבנות.
אן ואמא שלה לבושות בשמלות לבנות וצנועות.
הכל כאן מושלם,
חוץ מזה שאבי כאן.
אני בטוח שאם הוא לא היה פה, הייתי מרגיש טוב יותר, ולא כאילו איזו אבן תקועה לי בגרון ולוקחת ממני את טיפת האוויר שנותרה לי מכל הערב הזה שעוד לא התחיל.
זה עומד להיות ערב ארוך.
