״בר..״ אמרתי בשקט והיא הנהנה בעדינות ויצאה מהחדר,
״כעסו?״ אן שאלה בפחד, חיבקתי אותה והיא קברה את ראשה בצווארי.
״הם כועסים טילים אן..״ נאנחתי והיא נתקפה בפחד,
״מה.. לא..״ היא התחילה לגמגם ואני צחקתי, ״סתם קטנה אני צוחק, הם ממש שמחו. הם רוצים שתרדי.״ אמרתי בחיוך ודמעות קטנות עלו בעינייה.
״אני מפחדת..״ היא לחשה וליטפתי את פניה, ״דיי קטנה שלי, הם אוהבים אותך למרות הכל.״ אמרתי בעדינות והיא חייכה.
״בואי נרד.״ אמרתי והושטתי את ידי אליה, היא אחזה בה וירדנו למטה.
״מה נשמע?״ אבי שאל וחיבק אותה בעדינות, ״אני בסדר איך אתה מרגיש?״ היא שאלה בנימוס כמו תמיד והוריי צחקו,
״נראה לי שעכשיו אנחנו צריכים לשאול אותך איך את מרגישה.״ אימי אמרה בחיוך ואן הסמיקה,
״מהממת שכמוך..״ אימי אמרה בחיוך וחיבקה אותה בעדינות גם. ״שי..״ אמרתי ושי הביטה בה, היא לא ידעה מה לעשות. היא עדיין כועסת על הבגידה של אן..
״שיו.״ אמרתי בשקט והיא התאפסה על עצמה, ״סליחה.״ היא אמרה בשקט וקמה לחבק את אן.
״את עייפה?״ שאלתי וליטפתי אותה הבטן שלה, הבטן שבה נמצא הילד שלי.. ״כן, מאוד.״ היא ענתה ועיניה הכחולות נראו כלכך עייפות.. ״בואי, נלך לישון.״ קמתי מהכיסא שבגינה והושטתי את ידי לעברה, היא אחזה בה וקמה גם.
״לילה טוב.״ היא אמרה בחיוך קטן וחמוד והוריי חייכו אליה, ״לילה טוב.״ הם ענו ביחד ונכנסנו אל הבית.
עלינו אל החדר שלי והבאתי לאן חולצה שלי שיהיה לה עם מה לישון, ״תתלבשי, אני אכנס להתקלח בנתיים.״ אמרתי בשקט ונישקתי את ראשה, נכנסתי אל חדר המקלחת והפשטתי את בגדיי.
כשהמים החמים ליטפו את גופי השתגעתי. מצד אחד, רציתי שאן ׳תארח לי חברה׳ כמו פעם. מצד שני, התפללתי שהיא לא תכנס לכאן. היא הכאיבה לי במשך כלכך הרבה זמן..
וזה שבעזרת ה׳ יהיה לנו ילד ביחד לא אומר שאני סולח לה.
אני לא אשקר, אני אוהב אותה.
אני אוהב כל חלק קטן שבה.
כל הזמן הזה בלעדיה..
כל לילה שאומר הנה, עבר עוד יום בלעדיה.
אני מתגעגע לכל חלק שבה, לכל צחוק וחיוך שלה.
לכל פעם ופעם בה עשינו אהבה.
זה יהיה כלכך קל עבורה, כלכך קל להיות שוב בלב שלי.
כי זה המקום שלה.. אני יודע את זה.
אני נשרף מגעגוע כל יום מחדש,
והלוואי שיכלתי לעצור את הזמן בו אני מסתכל עליה והיא מסתכלת עליי. ולמרות זאת, אני לא אשבר.
זה כואב לי מדי, איתה ובלעדיה.
יצאתי מהמקלחת ונגבתי את גופי, כרחתי את המגבת סביב פלג גופי התחתון והתקדמתי אל הארון.
בחנתי את אן שכבר הספיקה להרדם ולאחר מכן שלפתי בוקסר שחור ומכנס אפור וקצר של נייק, התלבשתי בזריזות והתקדמתי אל המיטה בה היפייפיה ההריונית שלי ישנה.
נכנסתי לידה כמה שיותר בזהירות כדי שחס וחלילה היא לא תתעורר, חיבקתי אותה ונתתי לגעגוע שתקף אותי בכל יום מאז שהיא הלכה לסחוף אותי איתה.
״כמה זמן לא היית כאן אן..״ אמרתי בשקט ונישקתי את ראשה מתחנן לאלוהים שמתישהו יצא לנו לדבר על מה שראיתי ביום שבו באתי להציע לה להיות שלי לתמיד, המחשבות סחפו אותי ולאט לאט נרדמתי.
אן קמה מהמיטה בעדינות אבל בכל זאת התעוררתי, היא רצה אל השירותים ונזכרתי באתמול, כנראה בשביל להקיא.
נכנסתי אחריה אל השירותים וראיתי אותה יושבת על הרצפה ומקיאה אל תוך האסלה, ״תוציאי הכל קטנה..״ אמרתי בעדינות ואספתי את שיערה, היא המשיכה להקיא ואני יודע, אני יודע כמה שהיא שונאת את זה.
״עוד מעט תרגישי טוב יותר.״ הוספתי והמשכתי ללטף את גבה.
אחרי כמה דקות בהם אן מקיאה ואני תומך בה היא קמה מהרצפה וצחצחה שיניים במברשת החדשה שהייתה בארון מתחת לכיור, כבר מכירה פה הכל בעל פה זאת.
״איך את מרגישה?״ שאלתי בעדינות וליטפתי את גבה,
״אלוהים טלאור..״ אן אמרה בדמעות ונשענה על הקיר,
״אל תבכי קטנה, בשבילי..״ אמרתי בשקט ונגבתי את דמעותיה.
אן פרצה בבכי ששבר לי את הלב וכל מה שיכלתי לעשות היה לחבק אותה ולתמוך בה, קשה לה.
״אני יודע שזה קשה אן, אני יודע שאת מפחדת, גם אני מת מפחד. אבל אני מבטיח לך שאני תמיד אהיה פה בשבילך, את לא לבד בזה. אני נשבע לך, לא יחסר לכם כלום. אעשה כל מה שצריך בשביל שיהיה לך קל יותר. אני פה, את לא לבד. אנחנו ביחד בזה, זה שלנו אן. אבל את צריכה להחליט, אני לא מוכן אימוץ. או הפלה או שאנחנו נגדל אותו, מה שתבחרי..״ אמרתי לה בעדינות וליטפתי את שיערה,
״אנחנו? נגדל אותו? ביחד?״ היא שאלה מופתעת ואני חייכתי, ״ברור, זה שאנחנו לא זוג לא אומר שלא נהיה הורים טובים לילד שלנו.״ אמרתי בעדינות וליטפתי את פניה, אן שוב התמלאה בדמעות רק שהפעם החיוך היפה שלה הצטרף ואני נישקתי את ראשה.
״איך את מרגישה?״ שאלתי בעדינות וליטפתי את בטנה,
״יותר טוב״ היא ענתה והתקדמנו אל המיטה שלי, נכנסנו אל המיטה ואן שמה על החזה שלי את ראשה, ״איזה חודש אנחנו?״ שאלתי בעדינות וליטפתי את שיערה.
״אנחנו?״ אן שאלה מופתעת וצחקתי, ״אמרתי לך, זה שתינו. זה אנחנו. בהכל.״ אמרתי לה והיא חייכה,
״אנחנו בחודש שלישי.״ היא ענתה ואני התרגשתי מבפנים,
״את מרגישה טוב?״ שאלתי את אן והיא הנהנה,
״יופי, עכשיו תחזרי לישון.״ נישקתי את ראשה וגופה הצטמרר,
כמו פעם.
