׳עבר שבוע. אני ואן לא דיברנו מאז, אפילו לא פעם אחת..
השקט הזה אוכל אותי מבפנים, אבל אני לא מסוגל להגיד לה כמה היא שיגעה לי את הצורה בכל התקופה הזו שלנו.
אני לא יכול להגיד לה שאני כבר לא ישן כמו שצריך בלעדיה, או שהמקלחות כבר לא מהנות כמו שהיו איתה.
אני גם לא יכול להגיד לה כמה הבריכה כבר לא נראת לי כלכך מהנה כשהיא לא שם, או שמהרגע שהיא הלכה לא זזתי מהערסל ובטח שלא הפסקתי לחשוב עליה. אני לא יכול להגיד לה שאני אוהב אותה..׳
״כבר התחלתי לשנוא את הבסיס.״ אמרתי לפלג בקשיחות ובחנתי את אן שעברה את הפרגולה,
״אתה משתחרר מחר אני מת!!״ פלג צעק וקפץ עליי בחיבוקים,
״טוב שכך.״ נאנחתי וזרקתי לרצפה את המקל שהיה לי ביד, ״בואו, מתחיל הערב גיבוש.״ לי אמרה כשהגיעה לפרגולה והתקדמנו אל חדר הגיבוש. שוב המפקדים החליטו לעשות לנו ערב גיבוש שלא מועיל לאף אחד.
אחרי כמה דקות נכנסנו אל חדר הגיבוש והתיישבנו במעגל,
ערן התחיל לדבר על מה עושים ואני לא יודע מה עושים כי לא הקשבתי.
הייתי עסוק בלהסתכל על אן ולחשוב על כמה שהיא יפה.
״טלאור אתה מקשיב?״ שמעתי את קולו את ערן מוציא אותי מהמחשבות, ׳אני צריך להגיד לה..׳ ״מצטער אני צריך דקה את המפקדת.״ אמרתי וקמתי מהמעגל שלנו, התקדמתי אל מעגל המפקדים ובדיוק אן סיימה להגיד איזה משהו ואבי התחיל לצחוק.
׳בן של זונה.׳
״המפקדת, אני יכול לדבר איתך?״ שאלתי בקשיחות והיא הביטה בי מופתעת וקמה ממקומה, ״לילה טוב.״ אמרה להם בחיוך ואבי חייך אליה. ׳דיי כבר יסמרטוט.׳
התקדמנו כבר בלי להתכוון אל שביל האדמה ואן הביטה לאחור לראות שאף אחד לא רואה אותנו. ׳הפעם היא לא חטפה אותי.׳
התיישבנו על האדמה ואני נשבע שכל המילים נעלמו לי..
״מה רצית טלאור?״ היא שאלה ברכות והבטתי בעיניה, כלכך התגעגעתי אליה.
״אני לא יודע, אני מניח שהיית חסרה לי.״ אמרתי בשקט והשפלתי את מבטי לרצפה.
״אתה מניח?״ היא שאלה והבטתי בה מופתע, ״את חסרה לי אן..״ אמרתי בשקט והיא ליטפה את פניי,
״אתה חסר לי גם טלאור.״ היא אמרה בשקט והלב שלי התחיל להרגיש חי לעומת כל השבוע הזה שהוא היה מת וריק בלעדיה.
״אני לא יכול להפסיק לחשוב עלייך אן..״ אמרתי בשקט והשפלתי את מבטי לרצפה, ״אני אוהב אותך.״ הוספתי בלי לחשוב והבטתי בעיניה המופתעות, היא שתקה וכבר התחלתי להתחרט על הרגע שבו קמתי מהמעגל. ׳מה עשיתי?!׳
״אני מצטער.. אני לא יודע מה קרה לי. שכחי מזה.״ אמרתי בשקט והלכתי משם.
רציתי שהיא תעצור אותי, שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי ושהיא חושבת עליי כמו שאני חושב עליה.
שהשבוע הזה בלעדיי חירפן אותה כמו שהוא חירפן אותי.
אבל היא לא עשתה את זה..
״אין לי על מה להלחם אבא, נתתי לה להחליט יום לפני שאני עוזב. היא לא אמרה את זה בחזרה..״ אמרתי בשקט לאבא שלי שנמצא מעבק לקו, ״סיפרת לה טלאור, אל תקשה על עצמך..״ הוא אמר לי ברכות ועוד שניה ניפצתי את הטלפון על הרצפה.
״אני אדבר איתך אבא..״ אמרתי וניתקתי את השיחה בזמן שיצאתי מהאוהל.
״בוא, אני רוצה להראות לך משהו.״ לי אמרה וכיסתה את עיניי.
התקדמתי איתה משתדל שלא ליפול ואחרי כמה דקות נעצרנו, היא הורידה לי את הכיסוי וכל החברים שלי מהבסיס עמדו בפרגולה ופתאום קפצו עליי בחיבוקים ובצרחות של- הוא משתחרר מחר!! וכל מני כאלה..
״אתה לא נורמלי״ אמרתי לפלג בחיוך והוא קפץ עליי,
״כפרה על החייל הכי חתיך בבסיס!!״ פלג קפץ עליי וגרם לי להקרע מצחוק, ״על מה כל המהומה?״ אבי ואן נעמדו בכניסה לפרגולה ואוטומטית החיוך שלי ירד.
״חוגגים לטלאור, הוא משתחרר מחר.״ פלג אמר ואני הסתכלתי על אן שהביטה בי במבט פגוע ומאוכזב.
״בוא שניה טלאור.״ היא אמרה בשקט ונסתה לשמור על קול יציב, התקדמנו לצד והיא הביטה בי מבולבלת.
״אתה משתחרר מחר?..״ היא שאלה בשקט וגיכחה בעצב,
״כן..״ אמרתי בשקט והשפלתי את המבט לרצפה, ״למה לא סיפרת לי?״ היא שאלה והביטה בי פגועה,
״לא הרגשתי שאני צריך, קיבלתי את התשובה שלי אתמול.״ עניתי ושילבתי את ידיי בזמן שהשפלתי את מבטי.
״סיימנו?״ שאלתי והיא הנהנה. התקדמנו חזרה אליהם ונעמדתי מול אבי ״החלום שלך התגשם המפקד.״ גיכחתי לו בפנים וחזרתי אל החברים שלי בפרגולה,
״אנחנו יכולים להמשיך המפקדת?״ שאלתי אותה באדישות והיא הנהנה ובלעה את רוקה בכבידות.
״תודה רבה לך.״ אמרתי ופלג וכולם חזרו לקפוץ עליי.
