היא הייתה במיטה שלי לבושה בחולצה שחורה חלקה, שלי..
״אני אוהבת אותך.״ אן לחשה וליטפה את פניי,
"אן..״ אמרתי בעדינות וליטפתי את פניה, אני נשבע שהלב שלי רועד.
״אני מתגעגעת אלייך, אני לא מצליחה להירדם, אני כל הזמן חושבת עלייך, רק אתה בראש שלי, אני יודעת עבר המון זמן אבל אני עדיין אוהבת אותך" היא המשיכה ואני התחלתי להתבלבל, ״עבר המון זמן? על מה את מדברת?״ שאלתי אותה והיא חייכה בעדינות, ״אני אוהבת אותך אבי.״
אני אמור לקום בעוד 20 דק, ישנתי רק חצי שעה והחלום המזעזע הזה בכלל חירפן אותי ככה שלא ממש אכפת לי.
שמתי על גופי את המדים בזריזות, נעלתי את הנעליים המזדיינות של הצבא, הנחתי על גופי את הנשק ועל ידי השמאלית את השעון שאבא שלי קנה לי לכבוד הגיוס, לקחתי את מברשת ומשחת השיניים שלי ויצאתי מהחדר.
תוך כמה דקות של הליכה הגעתי אל מקלחות הבנים, צחצחתי שיניים בזריזות ושטפתי פנים.
הרמתי את ראשי אל המראה ובחנתי את הגבר שנמצא בה, העיניים הירוקות שלו היו אדומות מעייפות, אבל לא היה לי אכפת.
חזרתי אל החדר שלי והנחתי את מברשת השיניים והמשחה במקומן, השפרצתי את הסילבר שלי על צווארי, לקחתי את הטלפון ויצאתי בפעם השניה להיום.
התקדמתי אל הפרגולה ופתאום שמעתי את קולה של אן משם, ״מזה אבי?!״ הבטתי בו וגיכחתי בזלזול.
׳מה את בכלל דואגת לו? תראה את הפרצוף שלך! חשבתי שיש לך קצת יותר שכל בראש, כנראה שטעיתי.׳
אן קלטה את הגיחוך שלי והתקדמתי אל חדר האוכל, הכנתי לי את הקפה השחור שלי והתיישבתי בשולחן הקבוע.
״מה עשית טלאור?״ אן נעמדה מולי ונשענה עם ידיה על השולחן, ״את לא עיוורת, עכשיו לכי מפה.״ אמרתי באדישות ושתיתי את הקפה השחור שלי, ״מה קרה לך?״ היא שאלה והביטה בי מאוכזבת, ״את הולכת או שאני אלך?״ אמרתי והבטתי בה בקשיחות, ״איפה טלאור שחיבק אותי בכל מקלחת? איפה זה שחיבק אותי לילה שלם?!״ היא אמרה והביטה בי בכעס, ׳מילים יפות לא יעבדו עליי הפעם.׳
״אז אני אלך.״ אמרתי באדישות וקמתי מהכיסא,
״אין צורך, אין לי סיבה להשאר.״ היא הביטה בי במבט מאוכזב והלכה.
עצמתי את עיניי בכאב ופלג בדיוק התיישב לידי, ״הכל טוב אח שלי?״ פלג שאל והביט בי מבולבל, ״הכל דבש גבר.״ עניתי ושתיתי עוד שלוק מהקפה הרותח שלי.
״את נפרדת ממני?״ פלג שאל את הבחורה בטלפון,
״זה שאני בצבא זו לא סיבה מספיק טובה. אבל איך שתרצי.. בהצלחה אהובה שלי, אני אוהב אותך.״ הוא אמר בקול שבור בזמן שנכנסנו אל הפרגולה.
״מה גבר? צרות בגן עדן?״ שאלתי ואן שישבה עם שאר המפקדים בפרגולה בחנה אותי.
״מרחק עלאק, אהבה מנצחת הכל מזה הזיוני מוח האלה על מרחק?!״ פלג אמר והתיישב לידי רק שאני על המשענת והוא על הספסל.
״אתה יודע מה אומרים?״ שאלתי אותו ואן האזינה יותר לשיחה, תפסיקי ישקופה. ״מה אומרים?״ פלג שאל והביט בי מסוקרן,
״נשים נשים, שק של נחשים.״ אמרתי בחיוך גורם לו לצחוק.
״חכה פה אני הולך להביא את משקפי השמש שלי.״ אמרתי וקמתי מהספסל.
אחרי כמה דקות של הליכה נכנסתי אל החדר שלי וחיפשתי בתיק את משקפי השמש שלי וכשמצאתי אותם הנחתי אותם על ראשי.
״טלאור..״ קולה של אן הופיע מאחריי וכבר אוטומטית הלסת ננעלה לי מכעס.
״מה את רוצה?״ שאלתי באדישות והתיישבתי על המיטה שלי,
״למה אתה נראה כלכך גמור?״ היא שאלה אותי ובחנה את פניי, ״לא ישנתי, וזה לא עניינך יותר.״ עניתי בקשיחות והיא נאנחה, ״אפשר שנדבר על זה?״ היא שאלה והרימה את משקפי השמש שלה על ראשה חושפת בפני את הסימן הכחול מתחת לעין שלה.
״אחלה קלף.״ גיכחתי וקמתי מהמיטה כשהבנתי שזה בכוונה,
״מה? לא טלאור אפילו לא חשבתי על זה.״ היא ענתה ונעמדה מולי, יותר מדי מולי. יותר מדי קרוב.
״תפסיק לכעוס עליי..״ היא אמרה והסתכלה עליי במבט ששבר אותי. ״אן את מבינה ששיחקת בי? אני לא יכול לסמוך עלייך יותר את מבינה את זה?״ אחזתי בפניה והקול שיצא לי היה כלכך צרוד ונואש, נואש שהיא תתרחק ממני.
שתעזוב אותי ותלך.
״אני לא יכול לתת לעצמי להמשיך להיות הסמרטוט שבעזרתו את מתגברת על מישהו אחר.״ אמרתי והבטתי בה בכאב,
״אתה ל...״ היא פתחה את הפה ונקטעה על ידי, ״את ידעת על נויה, פגשת אותה ובכל זאת עשית את זה. נתת לי לסמוך עלייך. להכניס אותך למיטה שלי, המיטה שאף בחורה בחיים לא נכנסה אליה, פעם ראשונה שהרצון לזיין מישהי הכאיב לי כלכך.״ אמרתי והבטתי בה מאוכזב, ״טלאור אני..״ היא באה להגיד ושוב קטעתי אותה. ״שתדעי ששמרתי עלייך, אפילו מעצמי. אפילו עם נויה לא החזקתי את עצמי כלכך. את שחקנית אן, כלכך שחקנית.. קיבלת מה שרצית. עכשיו תתרחקי ממני.״ אמרתי בקשיחות ויצאתי מהחדר משאיר אותה שם לבד.
״מה אחי? ייבשת אותי.״ פלג אמר כשנכנסתי לפרגולה, ״מצטער, אמא שלי התקשרה.״ אמרתי ואן נכנסה לפרגולה אחריי. ״אתה בטוח שזו אמא שלך?״ פלג שאל וגרם לי לצחוק, ״מיליון אחוז גבר, אמא שלי התקשרה.״ אמרתי בחיוך ושמתי את משקפיי השמש השחורות על עיניי.
