פרק 57:

1K 52 12
                                    

״אני אוהב אותך.״ אמרתי לה בשקט והיא חייכה אליי את החיוך הקטן והיפה שלה, ״גם אני אוהבת אותך טלאורי.״ היא אמרה לי בעדינות וקפצה עליי בחיבוק.
״אפשר את חברה שלי לשניה?״ גל קטע את הרגע המרגש שלי ושל אחותי והיא צחקקה כשהבטתי בו ביאוש,
״קח אותה היא במילא מכוערת״ אמרתי ודחפתי את שיו בעדינות אל ידיו של גל, ״אתה מכוערת״ גל ענה לי בכעס מזויף ושי צחקה, ״לכו מפה כבר.״ אמרתי לה בגלגול עיניים והם צחקו ונעלמו.
״טלאור אתה מסתדר?״ צעקה לי בר והסתובבתי אליה,
״טלאור מת!״ צעקתי לה בחזרה והיא אן ורון צחקו.
הסתובבתי אל המנגל והמשכתי לשים בשרים על האש ואחר מכן להוריד אותם אל המגש הכסוף שנח על השולחן לידי.
״לך לך שב איתה.״ רון אמר מאחריי והסתובבתי אליו מופתע, ״בשביל מה?״ השפלתי את מבטי ושאלתי בשקט,
״אל תשכח שאני יודע איך זה מרגיש טלאור, לאהוב מישהי שפגעה בך.. לחיות איתה.. המחשבות עליה, הרצון להיות שלה, זה בלתי נמנע. היא בחודש תשיעי עם הילד שלך בבטן טלאור, מה אתה עוד רוצה?״ הוא שאל בכאב וכל עברו של רון צף לי מול העיניים.

רון לא היה מתאהב אף פעם, הבחורות נזלו עליו והוא דפדף אותן, ככה העברנו את רוב התיכון.
אבל אז היא באה.. תוך שניה הילד שלא מתאהב משכבת יב׳, הסתובב במסדרון עם מבט מאוהב בעיניים.
כל פעם שהיא עברה במסדרונות בית הספר רון השתגע, הלב שלו דפק כלכך מהר והמחשבות עליה לא הניחו לו.
הוא אמר שלא משנה מה, הוא צריך אותה. הוא רוצה אותה.
יום אחד הוא באמת ניסה את מזלו.. וכרגיל כמו עם כל בחורה, עבד לו.
רון מיום ליום התאהב בה יותר, המבט המאוהב שבעיניים שלו לא עזב לרגע. אבל משהו בה לא היה נראה לנו.. המבט שהיה לה בעיניים לא שווה למבט המאוהב של רון.
הכל היה זיוף בעיניי. אני וגל ניסינו לדבר עם רון, ניסינו לפקוח לו את העיניים.. אבל הבחור היה מאוהב, הוא לא רצה להקשיב. הוא האמין בה יותר מדי..
השנה עברה ורון כבר היה מאוהב מעל הגג, הוא נתן לה הכל.
את כל מה שהיה לו, את כל מה שאין לו, את הלב שלו על מגש.
רון התגייס לקרבי כמוני וכמו גל, יום אחד שהוא חזר הביתה לחמשוש דיברנו על לשבת שלושתינו, אבל לא, רון היה מורעל על ללכת אליה, הוא סיפר לנו שהגעגוע הרג אותו, אז ויתרנו.
רון דפק בדלת, אף אחד לא ענה.
כשרון נכנס אל הבית הוא חשב שהוא יראה את הילדה שלו ישנה במיטה שלה ומחכה שרק יגיע לחבק אותה, אבל כשהוא נכנס לחדר שלה, היא הייתה בחיבוק של גבר אחר.
רון נשבר.. זה הרס אותו לגמרי. מאז הוא לא התאהב שוב, לא שהוא לא יכול, רון יכול הכל. הוא פשוט לא רוצה.

׳אף אחד מבין שלושתינו לא רוצה. הכל פשוט קרה לבד.׳

״אני.. אני אלך אליה.״ אמרתי לו בשקט והוא השפיל את מבטו, ״יופי.״ הוא ענה לי בשקט ובחיוך קטן שהפתיע אותי.
חייכתי אליו בחזרה והתחלתי להתקדם אל אן ובר, אני לא יודע מה לעשות עם החיים שלי כבר.
אני כלכך שונא אותה, אבל יותר מהכל אני פשוט מאוהב בה.
אני מתגעגע אליה.. אני מתגעגע לספר לה כמה אני אוהב אותה, לנשק אותה, לחבק אותה.. ויותר מהכל, להסתכל לה בעיניים ולראות את החיוך היפה הזה שלה אחרי שאני אומר לה 3 מילים פשוטות שאומרות הכל בשבילה.
באותו רגע שכבר הייתי מספיק קרוב כדי לראות את העיניים הכחולות האלה שלה, נתתי רוורס והתקדמתי חזרה אל רון.
״כוסית.״ רון אמר וצחק עליי, ״שתוק, אתה רוצה לך אליה אתה.״ אמרתי לו בכעס מזויף והמשכתי לטפל במנגל.
״וואלה?״ הוא שאל בסקרנות והסתכלתי עליו במהירות,
״נראה לך? אני יכניס אותך פה בין הגחלים.״ עניתי לו והוא צחק. ״ילד אדיוט.״ הוא אמר כנחמה ותפח על כתפי.
״עוד שניה אני זורק את עצמי אל תוך המנגל.״ נאנחתי בשקט והמשכתי להסתכל על רון שמתקדם אל הבנות.

״עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה. דירת חדר בפינה של הפינה, אני לא יכול להיפגע. נשבר לי הזין לאסוף נשים פצועות בסוף הלילה.״ שרתי בזמן שהנחתי את מגש הבשרים על השולחן בו גל שי רון בר ואן נמצאים.
״עדיף הטירוף, השיגעון. רק לא הפחד, הוא גומר אותי. דירת חדר בפינה של הפינה. אנ'לא יכול להרגע, נשאר קצת אוויר לסיבוב אחרון״ אני גל ורון שרנו ובר שי ואן צחקו עלינו.
בזמן שאני מסתכל על החיוך של אן ומתהפנט כל שניה יותר ויותר אני קולט את המבט איתו היא בוחנת אותי.
המבט הזה שאיתו היא הסתכלה עליי במועדון באותו לילה בו התנשקנו בפעם הראשונה, וביום הזה שהיא אמרה לי שהיא אוהבת אותי.. המבט הזה של אן שאומר אני אוהבת אותך.
זה שגורם לי לרצות לנשק אותה כל פעם מחדש.
״אחי.״ גל אמר והרגשתי את המרפק שלו נתקע לי בצלעות מה שהוציא אותי מהחלומות בהקיץ על אן.
״מה?״ שאלתי והסתכלתי עליו מבולבל, ״אתה בוהה..״ הוא אמר בשקט והתיישב לידי.
״איך אפשר שלא?״ אמרתי בשקט ובחנתי את הבחורה הכי יפה בעולם שיושבת בדיוק מולי, אן..
כולם התחילו למזוג לעצמם לאכול ורק היפייפיה שלי נשארה עם סלט ארור בצלחת, אני לא אוהב את זה.
״מה להביא לך?״ שאלתי אותה וכמובן כמו כל פעם שאני מדבר עם אן, all the eyes on me.
״לא אני לא רעבה, תודה טלאורי.״ היא אמרה בעדינות וליטפה את בטנה בעדינות, זה מעצבן אותי כלכך. גם אם היא לא רעבה היא צריכה לאכול, לשמור על הילד שלנו.
״בסדר.״ אמרתי בקשיחות וקמתי ממקומי, היא התעסקה בלשחק בסלט כך שיצא מצב שהיא לא ראתה אותי בא מאחריה.
ליטפתי את בטנה והיא נבהלה מעט, ״תאכלי בכל זאת.״ אמרתי לה בעדינות והיא הופתעה מעט, ״מה להביא לך?״ שאלתי אותה וידעתי שהיא רוצה שאני אביא לה לבד, אן בעצמה לא יודעת מה היא רוצה לאכול.
לקחתי את הצלחת שלה ושמתי לה כנפיים כמו שהיא אוהבת והוספתי לה עוד סלט, ״תודה.״ היא אמרה בשקט והחיוך הקטן שלה גרם לי לחייך אליה בחזרה גם אם לא הייתי רוצה.
״העיקר שתאכלי.״ נישקתי לראשה וחזרתי למקומי.

״אני לא יכול כבר.״ גל כרגיל התלונן ואני גיכחתי, ״אתה עוד מדבר?״ שאלתי בציניות וחטפתי מגל ורון כאפה בראש,
״לך אליה כבר יאפס.״ גל אמר לי ונשען על משענת הכיסא.
קמתי ממקומי והרמתי לאברו את האצבע השלישית שלי.
כן אני יודע, בוגר מצידי.
התחלתי להתקדם לכיוון הבנות ולרגע כאב חד תקף את החזה שלי, הזכרון בבגידה שלה שוב מנסה למנוע ממני להתקרב אליה.
אבל הפעם אני מעיף אותו הצידה ולא נותן לו להפריע לי.
הגעגוע לאן הורג אותי.
לחיבוק שלה.
לנשיקות שלה.
למבט שבעיניים הכחולות האלה שלה.
הגעגוע אליי ואליה, לטלאור ואן.
בלי לשים לב כבר נעמדתי מול הבנות שמביטות בי בשאלה,
״אפשר אותך שניה?״

טלאור.Where stories live. Discover now