פקחתי את העיניים מופתע לראות את השמיים במקום את התקרה שבחדר שלי.
הסתכלתי מסביב ובחנתי את הגינה, שמתי לב שאני על הערסל ואן ששוכבת עליי מחבקת אותי.
״קומי קטנה..״ אמרתי בשקט וליטפתי את שיערה, ״כמה דקות.. תן לי להשאר איתך עוד קצת.״ היא מלמלה וחזרה להניח את ראשה על החזה שלי.
״תראי איפה אנחנו.. נוכל לחזור לפה אחרי שתאכלי משהו.״ אמרתי לה ברכות והיא הרימה את ראשה מסתכלת על הגינה שלי מופתעת, אחרי שניה היא התחילה לצחוק וסחפה אותי איתה. ״אני לא מאמינה שנרדמנו כאן.״ היא אמרה בחיוך אבל עדיין בהלם.
״הכל באשמתך.״ אמרתי בחיוך ורכנתי אליה, היא רכנה אליי בחזרה וברגע שהייתי אמור כבר להרגיש את השפתיים שלה..
הגוף שלי נפגש עם הרצפה.
״אופסי.״ היא אמרה בחיוך תמים ונכנסה לבית.
״מה יהיה איתך טלאור?״ נאנחתי לעצמי ונכנסתי אחריה.
צחצחנו שיניים ונכנסנו להתקלח, אן לבשה חולצה שלי שורט קצר וגרביים ארוכות, ואני לבשתי את מכנס הטרנינג השחור של נייק. ירדנו למטה ונשכבנו על הספה צופים ספוג המקפץ על המסך.
״אתם רעבים?״ שי שאלה כשירדה עם גל במדרגות.
״מאוד.״ עניתי לה בזמן שאני מלטף את שיערה של אן ששוכבת עליי, ״אני אלך לעזור לה.״ אן אמרה בשקט וקמה ממני
׳אלוהים כמה טוב היא נראת בחולצות שלי..׳
״למה להרוס אבל למה?״ נאנחתי בכעס מזויף והיא צחקה ונכנסה אל המטבח.
״סוף טוב הכל טוב.״ גל אמר ונמרח על הספה לידי,
״אן, היום אנחנו יושבים בשכונה, שלא תגידי שלא ידעת.״ אמרתי והיא הביטה בי מבולבלת,
״מפגר אין לי פה בגדים.״ היא אמרה ושילבה את ידיה על החזה שלה, ״תשתקי אני אביא לך.״ שי אמרה לה ונישקה את הלחי שלה גורמת לאן לחייך ״אין את פשוט האחות הקטנה שאף פעם לא הייתה.״ אן אמרה ונישקה את הלחי של שי.
״שנשאיר אתכן לבד?״ גל שאל גורם לכולנו לצחוק.
״אפשר לצאת?״ שאלתי כשאני וגל נכנסנו אל החדר של שי בו היא ואן נמצאות,
גל חיבק את שי ודיבר איתה ואני התקדמתי לאן שלבושה בשורט שחור גופיה לבנה וג׳קט ג׳ינס (בתמונה.)
״את יפה..״ לחשתי לה והנחתי נשיקה קטנה על שפתיה, ״יוצאים?״ גל שאל וכולנו יצאנו מהחדר.
אחרי כמה דקות של הליכה שאליה רון הצטרף ברגע שיצאנו מהבית הגענו למקום בו כל החברים נפגשים בדרך כלל בשישי.
שמענו את הלחשושים של החברות של נויה ושמתי לב שאן מרגישה לא בנוח, ואני לא אוהב את זה.
שמתי את ידי עליה והצמדתי אותה אליי ברכושניות, הלחשושים התגברו וזה גרם לי לגל ולרון לצחוק.
התיישבנו בספסל הקבוע שלנו ונויה והחברות שלה הצטרפו אלינו כמו כל יום שישי.
״שבת שלום לכם.״ נויה אמרה לנו בחיוך קטן וחיבקה כל אחד מאיתנו, ״שבת שלום גם לך.״ עניתי בחיוך והיא הסמיקה קצת. ״מה קורה? שנים לא ראינו אתכם.״ מאי אחת החברות של נויה שאני דווקא מחבב אמרה וחיבקנו אותה, ״היי.״ היא אמרה בחיוך מובך לאן ואן חייכה אליה חזרה.
״מה טלאור? לא תכיר לנו את החברה שלך?״ רונה אחת החברות הפרחה של נויה שאני בכלל לא מחבב אמרה ושילבה את ידיה על החזה שלה.
״מה רונה? לא תסתמי קצת?״ שי אמרה לה והביטה בה במבט חודר בזמן שאני רון וגל נקרענו מצחוק,
״פשש מי זאת גדלה פתאום נהייתה אמיצה.״ רונה ענתה ונויה תפסה אותה מהיד בזמן שהגוף שלי התחמם, אם היא לא הייתה בחורה כבר מזמן הייתי מנתק לה את הראש מהגוף.
״הלו, שכונה. תרגישי את הדיבור הפרחי שלך אליה, ברור?״ אן אמרה לה בארסיות ולגמרי הפתיעה אותנו,
״כאילו מי את בכלל?״ רונה שאלה בקול הפרחי הזה שלה וגרמה למאי לגלגל את עיניה,
״בואו נלך.״ מאי אמרה ונויה הנהנה, ״תגידי רגע.״ אן אמרה לה ורונה נעצרה, ״נולדת פרחה או שרכשת את זה עם השנים?״ אן שאלה ואני שי גל ורון לא הפסקנו לצחוק, ואני נשבע שאפילו מאי ונויה החזיקו את עצמן.
״את לא פה 10 דקות כבר את פותחת את הפה?״ רונה שאלה והתקרבה אל אן בערסיות כאילו היא מתכוונת להרביץ לה, ״עוד שניה אני פותחת לך את הפנים.״ אן קמה מהספסל והתקרבה לרונה בקשיחות. אן שוברת את רונה אם היא רוצה, אבל היא לא טיפוס שרב מכות כמו איזה לא יודע מה.
קמתי מהספסל ונצמדתי אליה מאחור, ״בייבי..״ אמרתי בשקט והיא נרגעה ברגע שנגעתי במותניה.
״מי בעד להמשיך את הערב בבית?״ שאלתי בחיוך והרמתי את ידי באוויר, שי גל אן ורון הרימו אחריי.
׳אף פעם לא משעמם אצלי בבית.׳
״שבת שלום.״ אמרתי לנויה בשקט וחיבקתי אותה,
״אני מצטערת לא חשבתי שזה מה שיקרה.״ היא אמרה בשקט והתנתקתי מהחיבוק, הנהנתי בחיוך קטן והלכנו משם.
״אפשר להציע לך מקלחת חמה וסרט מתחת לפוך?״ שאלתי את אן בשקט כששי וגל עלו לחדרה, ״כבר חשבתי שלא תציע.״ היא אמרה וחייכה, ״תעלי אני סוגר את הגינה ובא.״ הנחתי נשיקה על הלחי שלה ויצאתי אל הגינה.
התחלתי לסדר את הכיסאות והשולחן בצורתם הקבועה, סגרתי את המרפסת ונכנסתי אל החדר שלי.
שמעתי את המים זורמים וחייכתי, אני שמח שנוח לה כאן.
נכנסתי אל חדר המקלחת והרצון להיות קרוב אליה גבר עליי,
״לארח לך חברה?״ שאלתי והבטתי בה מעבר לזכוכית המטושטשת, היא פתחה את דלת הזכוכית וסימנה לי להכנס.
הבגדים שלי כבר נעלמו ומהר מאוד מצאתי את עצמי בתוך המקלחת, איתה.
״אני עייף.״ אמרתי בשקט וקברתי את ראשי בצווארה תוך כדי שהיא מחבקת אותי צמוד.
״אני חושבת שאני אזוז עוד מעט הביתה, הדירה שלי מחכה לי.״ היא ענתה והביטה בי בחיוך קטן,
״תשארי..״ אמרתי בשקט והזזתי את שיערה אל מאחורי האוזן.
״מה פתאום, ההורים שלך יחזרו עוד מעט אני מתביישת.״ היא אמרה וגרמה לי לחייך, ״הם נשארו סופש אצל סבתא שלי אל תחפשי תירוצים.״ אמרתי והצמדתי אותה אליי, היא חייכה ונישקה את שפתיי, ׳שאלוהים יעזור לי כשאת בסביבה אן.׳
