אוקיינוס הביטה בשמים האפרורים והרגישה איך מזג האוויר מכהה את מצב רוחה.
לא בגלל שלא אהבה את הקור. במקום בו חיה,בעולם בו חיה, נחשבת ללא נורמלי אם לא אהבת את מזג האוויר החורפי. הקור,הברקים והרעמים הזינו את כוחם של אנשי מדינת כוחור.
שפתם הייתה שונה משפת המדינה השכנה ,שהייתה רכה יותר ומתגלגלת על הלשון. שפתם של אנשי כוחור הייתה חדה וגרונית. חלק מאנשי המדינה השכנה, כושם,האמינו שמקור אנשי כוחור הוא מהשועל שהיה ערמומי ואכזרי. וכמו כדי להצדיק את דבריהם על דגלה הכחול של מדינת כוחור התנוסס שועל השלג הלבן כשראשו מוטה מעלה ופיו מכווץ כאילו הוא קורא לחבריו.
תמיד היה קר במדינת כוחור. לעיתים נדירות זרחה השמש וגם אז קרניה היו קרות. בסתר ליבה קיוותה אוקיינוס להרגיש ולו פעם אחת בחייה את חום השמש. הייתה לה תחושה חזקה מאד שתאהב את ההרגשה. מעולם,כמובן,לא חשפה את סתרי ליבה בפני אחרים כי אז היו מגרשים אותה על בגידה במדינה. אילו היו מגלים אותה למדינת כושם אזי הייתה מעיזה במוקדם או במאוחר לחשוף את סודה. אבל כוחור הייתה מגלה אותה למדבר הייסורים ששם החום כל כך כבד ואין מים או אוכל שהאדם ימות תוך יומיים בלבד. למעשה,שמו האמיתי של המדבר היה מדבר החמה,על שם החום ששרר שם.היו שאמרו שזהו ביתה של השמש האכזרית. שמו,מדבר הייסורים,ניתן לו,באופן לא רשמי,על שם הסיפורים שסופרו עליו. באופן מוזר אף סיפור לא אומת אף פעם מאחר ואף אדם שהוגלה אליו לא שרד,אבל כולם עדיין האמינו להם. ממשלת כוחור אמרה שזהו עונש הולם עבור אלו שרוצים להרגיש את השמש." שם ללא ספק הם יכירו את חומה של השמש,במלוא עוזו" אמר המושל קייחו וחייך באכזריות.
אוקיינוס נאנחה והביטה בטיפות הגשם הגדולות שניתכו ארצה. לצערה הרב, הקור,הגשם והסופות לא עזרו לה לחזק את כוחה.לא הזינו את גופה. עם זאת,הם גם לא החלישו אותו.תגובה שהייתה לאנשי כושם אם אחד מהם נחשף לתנאי הקור. היו שמועות שהם יצרו מעין חליפות שמגנות מהקור וממלאות את גופם בחום אדיר כך שאם ייכנסו להילחם בכוחור,לא ייחלשו ויוכלו להילחם כרגיל. כמו הסיפורים של המדבר,גם זה מעולם לא אומת. המדינות היו יריבות כבר מעל לשלוש מאות שנה,אבל זאת הייתה יריבות שקטה. אף אחד מהצדדים לא חדר לשטחה של המדינה האחרת. כל מדינה חייתה בשקט ובתנאים שלה. אמנם הן היו מדינות שכנות אבל המרחק ביניהן עלה על מאתיים קילומטרים. מזג האוויר בחלק הזה לא היה ידוע. האגדה סיפרה ששם לא שוכן חורף ולא שוכן הקיץ. האביו שוכן שם. לא,זו לא טעות כתיבה. העונות המשניות,אביב וסתיו שלטו בו. אף אדם משתי המדינות לא יכול היה לשרוד בו. לאנשי כוחור לא היה מספיק קר שם וסוער, ואילו לאנשי כושם לא היה מספיק אור וחום.
לפתע נשמעה דפיקה בדלת שהקפיצה את אוקיינוס.
היא הסתובבה במהירות והמתח עזב את גופה כשזיהתה את אימה.
היא הרימה את ידה כמחוות שלום.
"ארוחת הערב מוכנה" חייכה אימה רכות "על מה את חושבת כל כך הרבה?" היא התקרבה למקום בו עמדה אוקיינוס והושיטה את ידה ללטף את שיערה השחור והגלי.
עד כמה שאהבה אוקיינוס את אימה, לא העזה לספר לה על רצונה להרגיש בשמש. היא ידעה שאימה לא תלשין עליה אבל בכוחור היה פתגם ידוע שאמר "אוזניים לכותל". זה היה נכון. אמרת בטעות מחשבה שסותרת קצת את אמונתה של המדינה,נענשת. גם אם לחשת לעצמך או סיפרת למישהו שבטחת בו במאת האחוזים,תמיד היו אוזניים מסתובבות, מרכלות ומודיעות לממשלה עבור סכום כסף נכבד.העניים שביניהם היו מוכנים לרכל עבור פת לחם. מצד אחד אוקיינוס ריחמה עליהם והבינה אותם. הם עשו זאת כדי להאכיל את ילדיהם הרעבים. מצד שני,הם עשו זאת על חשבון חייו של אדם אחר חף מפשע שלא עשה דבר חוץ מלחשוף את מחשבותיו האמיתיות לגבי פעולת ההתנהגות של הממשלה. טוב,אוקיינוס לא ראתה זאת בתור פשע,הממשלה כן.
"אוחה" קולה של אמה חדר למחשבותיה "שוב את חולמת" . יקירתי, אוקיינוס אהבה שאמה קראה לה אוחה. זה הראה לה כל פעם מחדש כמה יקרה היא לאמה.
"אני מצטערת" מלמלה והביטה באמה בחיוך.
"העיניים הכחולות שלך תמיד המיסו אותי,מהרגע שנולדת" אמה פרעה מעט את שערה "בואי".
אוקיינוס קיבלה את שמה על עיניה הכחולות הגדולות. הכחול שבעיניה היה עמוק כמו האוקיינוס . שם זה היה ייחודי בעיניה. רוב השמות במדינה נשמעו חדים כמו שם אימה ,קרחון, ולכן אהבה איך ששמה התגלגל יפה על הלשון.
סבתה ,לפני שנפטרה טענה שהשם נשמע כושמי מדי אבל אימה לא ייחסה לזה חשיבות.היא אהבה את השם וידעה שהוא מתאים לביתה התינוקת.
כמו האוקיינוס,אופייה של הנערה היה שקט.עיניה היו מהורהרות כמעט כל הזמן וחברתה,חולי,טענה פעם אחת שהיא "מתה לדעת על מה את חושבת כל כך הרבה".
חולי הייתה היחידה שלא שפטה את אוקיינוס כשגילתה שאין לה כוחות. היא משכה בכתפיה ואמרה "אז מתי אנחנו נפגשות?" אוקיינוס ידעה שהיא יכולה לסמוך עליה בכל נושא חוץ מכמובן,הסוד שלה.
"אוקיינוס" אמה קראה מהמטבח "פעם אחרונה". אוקיינוס נאנחה והעיפה מבט נוסף בחלון לפני שירדה למטבח.
YOU ARE READING
כוחות כפולים
Science Fiction"אני יודעת שאת מיוחדת.החורף לא סתם נטש אותך. הוא פשוט לא היה מסוגל לחיות בתוכך. משהו בך חזק מדי עבורו". אוקיינוס היא תלמידה בת שבע עשרה במדינת כוחור. גופה ריק, אין בה כוחות ולכן היא מנודה חברתית חוץ מחברה אחת נאמנה בשם חולי שרואה אותה כשווה אליה. א...
