תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 60: שלב אחרון בתוכנית חלק ב׳

אני לא מצטערת על הדרך שבחרתי בה,
אני עומדת ללכת בדרך הזו עד הסוף.
זכיתי בה עם כל הקשיים בה.

אני מצטער שפגעתי והפסדתי אותך
אני נשבע להשיב אותך אליי, ולא אשחרר אותך לעולם.

•לירז P.O.V•
אור החמה האיר את השמיים הכחולים, הזריחה התחילה קולות המואזין נשמעו ברחובות טהרן. הבטתי מבעד לחלון במתרחש חלפו שבועות פסח מתקרב, ידעתי שלפני פסח עלינו לסיים את המשימה. הרוח הקרירה נשבה מהחלון, האביב הגיעה ניחוח המוות היה חזק יותר מאשר של פרחים. החלון היה פתוח האווירה היתה מתוחה מאוד בבית. הרוח הקרירה נשבה לה מעבירה בגופי צמרמורת. השארתי הלילה את החלון פתוח לרווחה. כשכל הקור המקפיא עצמות נכנס דרך החלון. מקפיא אותי מרגע לרגע יותר, לא יכולתי לנשום זה היה קשה מדי בתקופה האחרונה. ניסיתי בכל דרך לשדר כלפי חוץ רוגע, למרות שכבר שכחתי מה זה להיות רגועה מהרגע שעזבתי את בני. ישבתי על הספה מדליקה טלוויזיה בחדר, לא מתייחסת לתוכנית ששודרה. הרגשתי איך החמצן אוזל מריאותיי מרגע לרגע. ואיך הלחץ בחזה גדל יותר ויותר. כל השבועות שהייתי כאן, נלחמתי בזיכרונות מאותו הלילה ופחדים למה שעתיד לבוא. מזכירה לעצמי שאני עשיתי את הדבר הנכון. למעני ולמען הבן שלי, הוי יגל כמה שאני מתגעגעת אליך. הימים מתקרבים מיום ליום בקרוב מאוד אנחנו נפציץ את הכורים. רק המחשבה על כך גורמת לצמרמורת לחלוף במורד גבי. אני לא יודעת מה יקרה באותו יום גורלי, אם לא אשוב הוא יגלה את כל האמת אודות יגל. שיגל בעצם בנו אני חוששת מאיך שהוא יגיב. אני מקווה בכל ליבי שהוא לא ישאיר אותו לבד אם לא אשוב. אני מקווה שהוא יתייחס למסמכים ולא ישאיר את הבן שלנו אם לא אשוב. ויאהב אותו כפי שאני אוהבת את יגל, אני מקווה שהוא ינשק אותו ויחבק אותו במקומי.
עצמתי את עיניי מנסה לסלק כל מחשבה על כך. אני חייבת לחזור בשביל יגל. הרמתי את הספרים שהיו על שולחן הקפה, כל אותה התקופה שהייתי כאן. עלי הראשון ניסה ללמד אותי פרסית. למרות שכבר ידעתי משכתי מעט את הזמן לומדת לכאורה מחדש את השפה.הוא הכריח אותי ללמוד פרקים על גבי פרקים מהקוראן. למרות שטענתי שאני אתאיסטית הוכרחתי ללמוד. עלי הראשון עקב בעקביות לגבי לימודי. ונבחנתי על כל פרק ופרק שקיבלתי הייתי אמורה לשנן אותו. בליבי התפללתי בשפת קודש ברכות השחר, וקריאת שמע ששינתתי בעל פה. כמובן כבר מהר מאוד הצלחתי להותיר רושם טוב אליו. מלבד כמובן לבושי הלא צנוע בעיניו, והרעלה שסירבתי בכל תוקף ללבוש. פעלתי על אוטומט כבר ידעתי איך לשחק טוב מאוד את אמיה. מולם הייתי אמיה ובתוך חדרי הייתי לירז. ולאט לאט שותפתי בהרבה חומרים מסווגים. ידעתי את סודות המדינה על נשקים ותכנונים. הצלחתי לגרום סכסוכים בין עלי השני למוחמד.
מור שמע בקולי והצליח לפתות את איספיר בצורה אידיאלית. היא כמעט התנשקה איתו הוא הוציא ממנה מידע בצורה עקיפה. ואני במקביל עבדתי בשתי מישורים מוחמד, נלחם לדכא את המרד שרק הוגבר מיום ליום. הוא היה לחוץ כולם בבית היו לחוצים. לקראת העתיד לבוא כולם חששו ולכן המכות והאלימות כלפי האזרחים הוגברו, וכך גם מצד האזרחים היה. הרוב נמנעו מלצאת מהבית שיתפתי פעולה עבדתי בלילות בעיקר על הנוסחה מכינה את נשיקת הלילית. ידעתי שבקרוב הרעיל את בני הבית. בקרוב מאוד מגיעה התאריך שבו נתחיל לרסק את המשטר הדיקטטורי האיסלאמי.
ישבתי בוהה בספר בלי באמת ללמוד אותו. הנחתי את הספר באחד הארונות כמעט זורקת. מכבה את הטלויזיה, בהנחה לא רציתי לראות את המתרחש בארץ. פתחתי את הטלפון מדליקה יוטיוב שירים ברשת MTV כשיש שם פלייליסט שלם של מוזיקת רוק. הדלקתי להקת P.O.D alive satellite, מתמכרת למוזיקת הרוק. כשראשי נע בקצב המוזיקה מתמכרת למילים, שרה עם מבטא כבד גרמני. בכוונה נותנת לגוף לנוע בקצב המוזיקה שוכחת הכל. השירים התחלפו וגופי בטירוף שוכחת מכולם. מתמכרת לתחושה היחידה ועוצמתית שיש. אני עוד אז אהבתי מוזיקת רוק, נתתי לזיכרונות מאותם ימים לצוף. הייתי צריכה דרך להוציא אותם מתוכי, שרתי את המילים יורקת את המילים מפי בזעם. נותנת לגיטרות לנקות את כל הזיכרונות. שרתי בקולי קולות את המילים מתנגדת לזיכרונות.
כיביתי את המוזיקה אחרי שעה מטורפת מלאה בשדים שלי. כשהתחלתי לתבוע בימים שלא רציתי לזכור ימים אפלים. זורקת את ראשי על כרית בוהה בתקרה הלבנה. מוחקת את אותם השדים שרדפו אותי. לא נתנו לי שקט לרגע רציתי לברוח מכאן לחזור למקום שבו הייתי. הגן עדן שלי על האדמה יגל ורוי החברים שעדיין לא יודעים מה עבודתי. אז לא היה לי מה להפסיד עכשיו אני עלולה להפסיד הכל. שמעתי מכה חלשה על חלוני, הרמתי את ראשי רואה את דמותו. התקדמתי אל עבר החלון נעמדת מולו, מביטה בו בשאלה. עיניו החומות דבש הביטו בי בעזות שלו. ראיתי אותו הולך לכיוון חדרו לרגעים מסוימים.
"את לבד?" הוא רשם בשפה הגרמנית שלמדנו.
הרמתי גבה בשאלה הולכת אל חדרי להביא מחברת משלי.
"מה זה עניינך?" שאלתי אותו. הוא חזר לרשום משהו על הדף.
"תעני לי כן או לא?" עיניו הביטו בי רציניות ביותר.
"אני לבד בחדר כפי שאתה רואה אני וה' כאן." השבתי כותבת לו.
"הקומה הזו כולה שלך?" הוא רשם.
"כן, החדר המקורי בשיפוץ." השבתי לו על דף.
הוא הסתובב אל עבר חדרו.
"אל תבוא!" כתבתי אבל היה מאוחר מדי לעזאזל. עכשיו השעה שיוצאים לתפילה פה אם הם יראו אותו הלך עלינו. הו לא לא המטורף הזה לא יכול לבוא לכאן. אטיאס לא רציתי לקרוא בשמו אבל לא יכולתי. לעזאזל מה המטורף הזה עושה לאן הוא הולך. מה עליי לעשות? לעזאזל כמו שמרסל משנות השמונים אומר קונפיליקלעפיה שתישרף. לעזאזל איך הגוש חרא הזה תמיד עושה לי צרות. רציתי לפוצץ מישהו הפחד קירסם בתוכי פחדתי כל כך שנתפס, הפרויקט שעמלנו עליו ילך לאלף עזאזל אם נתפס.
שמעתי דפיקה שקטה פתחתי את הדלת בזהירות מושכת אותו לחדר.
"מה לעזאזל-" לחשתי ללא קול ידיו חסמו את פי מסמן לי על שקט. הוא הכניס את המכשיר משתיק הזנות. סגרתי את החלון נעמדת מולו בשקט נועלת את הדלת ליתר ביטחון.
"אני יודע על הסיכונים אנחנו הגענו לשלב האחרון." הוא לחש בעברית.
"בדיוק בגלל זה אתה לא היית צריך להסתכן." לחשתי בחזרה בזעם.
"מחר התאריך שלנו מתקרב, מחר לירז." הוא אמר בקולו הנמוך.
"היום השלמתי את החלק החשוב בתוכנית, שתלתי את הנחש הקדמוני באתרים פורצ׳ן ואראק. מחר תהיה רעידת אדמה במקום החבר׳ה בשחור יפציצו את המקום ויהרגו את בכירי המדענים. יצרתי קשר איתם דרך גל הם כבר מחר בארבע בבוקר יפעלו." סיפרתי לו על המהלכים שעשיתי עד עכשיו.
"מצוין, תפיצי היום את נשיקת הלילית היום בשקיעה. גל העצימה את המהומות ברחובות מור ינטרל הלילה את הטילים הבליסטיים הנוספים שעברו לנאתנז. ויישאר באתר הגרעין מחר מור יפעיל את הנחש הקדמוני כפי שסיכמנו. ואני אפוצץ את
היעד הראשי בושהאר." הוא אמר לא מותיר כל ספק. "זהו האתר הראשי אני השמיד אותו הטילים הבליסטיים מוחבאים שם בעיקר." הוא אמר בקול בטוח.
"אם כך שאלוקים יעזור לנו מחר ונצליח בעזרת ה׳." אמרתי מתפללת שהכל יעבור בשלום.
"תהיי זהירה ותתכונני היטב." הוא לחש כשפתאום נשמע דפיקה בדלת.
הבטתי בו בחשש, הוא סימן לי לשתוק כשאני חושבת מה עליי לעשות.
משכתי אותו לחדר מקלחת סוגרת אותו בתוך הדוש.
"רק שנייה אני מתלבשת." אמרתי בפרסית. פרעתי את שיערי מכבה את המכשיר משתיקה הכל.
"אמיה!" שמעתי קול מבעד לדלת. פתחתי את הדלת כשאני לבושה במכנסון וחולצת בטן שחשפה את כתפיי הלבנות.
"מה אתה עושה כאן בשעה מוקדמת?" שאלתי בעייפות.
"סבא עשה עבודה טובה עם הפרסית שלך." מוחמד אמר משועשע.
"עד לפני כמה שבועות לא היית מסוגלת לבטא מילה אחת בפרסית." הוא אמר בגיחוך.
"מה אתה עושה כאן בשעה מוקדמת מוחמד? לקרוא לסבא ולספר לו שאתה שוב מפריע לשלוותי?" שאלתי אותו.
"אמיה, יקירתי באתי לראות מה שלום אשתי לעתיד. סבא אמר שהוא נותן לי את ברכתו." הוא אמר בחיוך זחוח.
"לא אתה משקר אין מצב אני אוהבת את עלי." אמרתי בזעם מתכוונת לחלוף על פניו אבל ידיו עצרו בעדי.
"לא יפתי את בקרוב תהיי אשתי הראשונה ורנייה השנייה." הוא אמר בחיוך מנצח.
"אנחנו עוד נראה לגבי זה. חכי מהומות יסתיימו אנחנו נתחתן להתראות אשתי לעתיד." הוא שלח נשיקה באוויר גורם לי להיגעל.
נאנחתי סוגרת את הדלת, הבטתי בעדי שיצא מהמקלחת.
"אני יהרוג אותו." אמרתי מפעילה את המכשיר נגד הזנות.
"ההזדמנות הזו היום תגיע לידך." הוא אמר בחיוך זחוח.
"איך תצא מכאן עכשיו?" שאלתי אותו. הוא פתח את החלון עולה על גג עובר ומגיע לגג השני.
"מטורף!" מלמלתי מנתקת את המכשיר.
עליי יהיה להתנהג כרגיל עד הערב ולאחר מכן המשימה תצא לפועל.