הקדמה

999 47 30
                                    

אתה יודע אומרים הזמן מרפא, אני גם רציתי להאמין שהזמן ירפא וישכיח אותך עדי. שנים עברו ואני יושבת עדיין כאן על החוף הזה בראשון, ומחכה לשובך כמו שאז הבטחת לי בלילה ההוא באריות ציון לחשת לי עד כמה אתה אוהב זוכר?
הזכרונות מהנשיקות האלה עדיין כאן צורבות, עדיין בנשמה שלי עדיין איתי עדיין אני מסוגלת להריח את הריח שלך כמו אז כשחזרת בליל הנשף אחרי שהצלת אותי משכת בידי כשהתחילו היריות וברחנו אוחזים ידיים. עליתי על האופנוע שלך כשאנחנו נוסעים בכביש המוכר, עדי שלי אהוב שלי. אני זוכרת את הלילה ההוא כאילו היה אתמול, אני זוכרת אני כאן בחוף שלנו איפה שנפגשנו זוכר?
"אני אוהב אותך לירז, אוהב אותך עד כדי כך שזה כואב." הוא לחש ברכות כששפתיו נושכות ברכות את תנוך אוזני ויורדות אל צווארי. "כמה שאני רוצה אותך ילדה." הוא אמר בקולו הגברי החזק שהיה צרוד שלו. כשאנחנו מתנשקים לנו באהבה על החוף כשאני יושבת על ברכיו.
"עדי," לחשתי רק את השם שלך כששפתיך טיילו על גופי והיינו אחוזים בשיגעון חיבקתי אותך ואתה אותי לא רציתי שזה ייגמר לא. "אני מצטערת." לחשתי מנסה לא להישבר מולך.
"לירז לא עכשיו." הקול שלך היה כל כך חזק ותוקפני לא רצית לשמוע את מה שהיה לי להגיד לך.
"עדי אני מצטערת אני או—" התחלתי שוב להגיד רציתי לאזור אומץ ולספר לך כמה אתה חשוב לי.
"לא הלילה לירז!" קולך היה קר קפוא כל כך לא של עדי שלי. "הלילה אני רוצה לאהוב אותך אני לא רוצה לזכור את העבר אני רוצה לאהוב אותך ילדה, רוצה לדעת שאת באמת פה ושאת איתי." צעקת אליי כאחוז בשיגעון ריסקת את שפתיך עליי. והפלת אותי על החול הרך כשאתה מנשק אותי התנשקנו מאוהבים לא זוכרים. הדמעות עמדו בעיניי הן לא זלגו כי לא רציתי לאבד אותך, לא רציתי שתפסיק לאהוב אותי. אני אוהבת אותך זה מה שרציתי להגיד, היינו בין הצוקים שבהם קפצתי לפני שנה זוכר אהובי? זוכר איך התחיל הסיפור שלנו. זוכר מה אמרת איך רצית לגרום לי לשכב איתך? וכאן בדיוק עכשיו אנחנו מתנשקים ואתה אוחז במותניי צמוד אליך מוריד בעדינות את אותה השמלה הצמודה שלבשתי הערב.
"לירז יפה שלי תסתכלי עליי, אני אוהב אותך." אמרת בלהט מוריד ממני גורם לי להישאב אליך אתה היית הסם שלי. לא רציתי להתנגד ידעתי מה אתה הולך לעשות למרות הפחד שכרסם אותי ולא רציתי שהפעם הראשונה שלנו תהיה ככה. רציתי כשתתחתן איתי כמו שאמרת אז כשהייתי תמימה והאמנתי שמצאתי אהבה אחת נצחית. כי אני לא באמת מסוגלת לאהוב אף אחד כמו שאהבתי אותך. ראית את הפחד וההיסוס על פניי אני יודעת שראית. "אני אוהב אותך, אוהב בכל ליבי אוהב בכל נפשי." אמרת בעיניים נוצצות כשאור הירח האיר את החום דבש שלך.
"עדי —" כל כך הרבה רציתי לומר לך, אבל ריסקת את שפתיך על שלי ונשאבתי אל תשוקה שלך. נישקת את פניי כמשוגע ידיך היו בכל מקום בגופי נישקת את צווארי את חזי ואת כל גופי לא היה מקום שלא לקחת הכל היה שלך. כל כך הייתי מפוחדת ומהופנטת מתשוקה ואהבה אליך ואהבתי את כל מילות האהבה שלחשת לי זכרתי את כולם. ״אני אוהב אותך את היחידה את האישה הכי יפה שראיתי בחיי לירז.״ לחשת כל כך הרבה מילים ואני התאהבתי עד הרגע שבו לקחת ונישקת ונגעת בכל מקום שאף גבר לעולם לא נגע בי. נכנסת עמוק לגופי חדרת אל נשמתי הרגשתי את החיבור הזה כל כך חזק. התנשקנו בתשוקה ובאהבה לא ארפנו. כאב לי כאב לי כל כך רציתי להגיד לך לא גופי כאב נשמתי כאבה שלא נתת לי להגיד עד כמה אני מאוהבת בך עד כמה אתה חשוב לי עדי. אני כל כך הייתי שקועה בך כל כך אהבתי את נשיקות שלך אף אחד לא גרם לי להרגיש ככה אף אחד עדי.
אחרי שהתשוקה הסתיימה חיבקת אותי ושכבנו שם נרדמתי בין זרועותיך נרדמתי בתקווה אחת שאתה אוהב אותי. רציתי שתראה את אהבתי רציתי שתראה אותי.
אבל בבוקר התעוררתי לבד שם על החוף כשאין אף אחד חיפשתי אותך בעיניי. אבל לא היית רק השארת הודעה אחת קטנה. ׳אני לא מסוגל לסלוח לך, רציתי שתרגישי כמה זה כאב לי שרק תרגישי את שאני עברתי בגללך. לקחתי ממך את הדבר שהיה שייך לי אני לא רוצה לראות אותך עוד.׳ הדמעות פשוט זלגו להם אני לא שוכחת עד היום. אני צרחתי כעסתי רתחתי ויותר מכל כאבתי הרגשתי אותך. הרגשתי אותך בכל גופי ואהבתי אותך בכל נשמתי עדי, באותם רגעים הלב שלי ניקרע דיממתי כי אהבתי אותך. אהבתי אני לא מסוגלת לאהוב עוד לא מסוגלת לשכוח. וידעת שזה מה שיקרה הרסת לי את החיים. לקחת את הלב שלי ולא חזרת כמו דפוקה חיכיתי לך למרות שידעתי שלא תחזור.
בגללך לא אכלתי ימים כלילות היום אין לי כוח לחיות. אני כבר לא אותה לירז עדי היום אני כבר לא נושמת. אני מתה מבפנים אם תראה אותי היום לא תזהה אותי עוד לעולם. כי ליבי הפצוע כבר אף אחד לא יצליח לרפא.

המשך יבוא...

תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)Where stories live. Discover now